האם מגיעים למעצבת פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות?

דרגו את המאמר

מעצבת ברשת ארצית למוצרים לעיצוב הבית ומתנות, הועסקה בתחילה כעובדת שכירה ולאחר כנגד חשבוניות. המעצבת הגישה תביעה לבית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו, להכיר בה כעובדת לאורך כל תקופת ההתקשרות במשך כשבע שנים ולשלם לה פיצויי פיטורין וזכויות נוספות.

בחודש מאי 2005 התובעת הועסקה כמוכרת ואחראית משמרת בחנות של הנתבעת. במהלך העבודה היא למדה עיצוב פנים וכשנה מאוחר יותר היא הועסקה כמעצבת שכירה כנגד תלוש שכר. החל מחודש יוני 2007 היא החלה להיות מועסקת כמעצבת ראשית ברשת כנגד חשבוניות מס. בחודש פברואר 2012 הסתיימו יחסי העבודה.

האם חל פיקוח על מסגרת העבודה?

על מנת לברר האם התקיימו יחסי עובד מעביד, בית הדין נדרש להכריע האם התובעת השתלבה בעסק של הנתבעת והאם חל פיקוח על עבודתה. לאחר עיון בראיות שהוצגו ושמיעת הצדדים, נקבע כי לתובעת היה תפקיד מוגדר ברשת, מלבדה לא הועסקה מעצבת נוספת ותפקידה היה הכרחי לפעילות השוטפת. על כן מצא כי היא אכן השתלבה בעסק, היתה לה תלות כלכלית מלאה בנתבעת והיא לא ניהלה במקביל עסק עצמאי.

בנוגע למבחן הפיקוח על עבודתה, נמצא כי חלק משמעותי מהעבודה בוצע בביתה של התובעת וחלק נוסף בוצע במשרדים ובחנויות, אך לא היו לה שעות קבועות והיא לא החתימה כרטיס נוכחות. עוד עלה שהיתה דרישה מהמעסיק למסגרת עבודה מסוימת וכאשר התובעת ביקשה לשנות מהמסגרת, היא היתה מתקשרת ומודיעה מראש.

בית הדין קבע כי מרבית המבחנים הצביעו על כך שהתקיימו יחסי עובד ומעביד, בין התובעת לבין הנתבעת, לפיכך התובעת זכאית לזכויות סוציאליות מכוח העסקתה כשכירה.

מדוע הסתיימו יחסי העבודה?

במסגרת תפקידה כמעצבת, התובעת נדרשה להציג לפני כל חג, שתיים או שלוש סקיצות של מוצרים, על מנת שהמעסיק יוכל לבחור דגם שמוצא חן בעיניו ולפתח אותו כמוצר חדש וייחודי לקראת תקופת החגים. בסוף חודש ינואר 2012 התקיימה ישיבת הכנה לקראת פסח והתובעת הציגה סקיצה אחת בלבד.

לטענת הנתבעת, התובעת בקשה העלאה משמעותית בשכר ומשלא נעתרה לבקשתה, היא פתחה ב- "שביתה איטלקית", המעצבת האטה את קצב העבודה והציגה סקיצה אחת במקום שלוש סקיצות. מנגד טענה התובעת כי היא היתה עמוסה בעבודה, לכן לא הספיקה להכין סקיצות נוספות. בפגישה נוספת שנערכה כשבוע מאוחר יותר, התפתח ויכוח קולני בין הצדדים, בעקבותיו הסתיימו היחסים.

בעקבות טענות הצדדים, קבע בית הדין כי התובעת הוכיחה שניתוק היחסים בין הצדדים, היה ביוזמת הנתבעת, זאת באמצעות מכתב פיטורין שקיבלה מיד לאחר הישיבה האחרונה. וקבע כי גם אם היא האטה את הקצב, בעקבות בקשתה להעלאת השכר עדיין אין זה אומר שהיא התפטרה.

התובעת תקבל פיצויי פיטורין ותשלום עבור זכויות נוספות

בנסיבות אלה קיבל בית הדין את התביעה וקבע שהנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורין בסך 35,876 שקל. ובנוסף תשלם דמי הודעה מוקדמת בסך 6,104 שקל, דמי הבראה בסך 3,066 שקל, פדיון חופש בסך 9,418 שקל ופיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 6,074 שקל. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות המשפט בסך 12,000 שקל.

ס"ע 30701-03-12