תשלום עבור 12 ימים ראשונים בתאונת עבודה
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 36 דירוגים בציון ממוצע: 3.7 מתוך 5 |
עבור 12 הימים הראשונים בתאונת עבודה, ישלם המוסד לביטוח לאומי דמי הפגיעה בשיעור של 75% מהכנסתו הקבועה של העובד השכיר ויגבה מהמעסיק את התשלום.
כל עובד שכיר או עצמאי המבוטח במוסד לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה, זכאי לקבל פיצויים במקרה של פגיעה, זאת בתנאי שהתאונה התרחשה בדרך לעבודה, במהלכה או בדרך חזרה הביתה. דמי הפגיעה נועדו לפצות את העובד שנפגע על אבדן הכנסות עקב תאונת עבודה, והם משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור פרק הזמן שבו הוא נזקק לטיפול רפואי ולא היה מסוגל לעבוד עקב מצבו הבריאותי, עד 91 ימים ממועד הפגיעה.
עבור יום הפגיעה עצמו ישלם המעסיק לעובד שכיר. עבור היומיים שלאחר מועד הפגיעה, ישלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לעובד שלא היה מסוגל לעבוד במשך 12 ימים לפחות, למעט יום הפגיעה וכולל שבתות וחגים.
העובד זכאי לדמי פגיעה החל מהיום השלישי שלמחרת יום התאונה
אם העובד נעדר מהעבודה פחות מ 12 ימים, הוא זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי עבור ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי שלמחרת יום התאונה. במקרה של היעדרות העולה על 12 ימים, הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה. עבור 12 הימים הראשונים המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד שכיר שנפגע בתאונת עבודה את דמי הפגיעה במלואם ויגבה מהמעסיק שלו את התשלום ששולם. הכסף יגיע ישירות לחשבון הבנק של העובד.
שיעור דמי פגיעה הוא 75% מהכנסת העובד שנפגע, לפי שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו הפסיק את עבודתו בעקבות הפגיעה. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לפיכך עבור 12 הימים הראשונים המעסיק ישלם לעובד 75% מהשכר עבור שלושת ימי המחלה הראשונים, ולאחר שלושה ימים העובד יקבל תשלום בשיעור של 75% מהמוסד לביטוח לאומי.
לאחר שהביטוח הלאומי אישר את התביעה, דמי הפגיעה ישולמו ישירות לזכות חשבון הבנק של העובד. לאחר מכן הביטוח הלאומי יגבה מהמעסיק את התשלום ששולם עבור 12 הימים הראשונים.
עובד שהגיע לעבודה למרות אישור מחלה אינו זכאי לדמי פגיעה
ישנם מעסיקים, אשר קיבלו אישור מיוחד מהביטוח הלאומי, והם רשאים לשלם את דמי פגיעה לעובדיהם והביטוח הלאומי יחזיר להם את הכספים ששילמו. דמי הפגיעה שישלם המעסיק לעובד לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לו על פי החוק, אולם במקרה זה העובד אינו זכאי לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.
עובד ששהה בתקופת אי כושר חלקית ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו. עובד שנקבעה לו תקופת אי כושר, אולם בכל זאת הגיע למקום העבודה ועבד באופן מלא, אינו זכאי לדמי פגיעה.
לעובד עצמאי ישולמו דמי הפגיעה בהתאם לתקופת אי הכושר לעבודה ובניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים. דמי פגיעה מחושבים על פי הכנסתו של העצמאי בשנת המס השוטפת. החישוב מבוסס על הכנסותיו בשלושת החודשים שקדמו לתחילת החודש שבו הפסיק את עבודתו עקב הפגיעה.