הגבלת רעש בסביבת עבודה – מהן חובות המעסיק?

דרגו את המאמר

התקבלו 7 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

רעש מזיק הוא רעש שהחשיפה אליו גבוהה מהמותר בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) והוא עלול לגרום לנזק בריאותי.

במפעלים או במקומות עבודה, במיוחד בענף התעשייה והייצור, שבהם נהוג לעבוד ברעש מזיק, וקיימים מטרדי רעש אשר עלולים לסכן את בריאותם ושמיעתם של העובדים, המעסיק מחויב לנקוט באמצעים כדי להגן על העובדים ולערוך באופן קבוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות של מפלסי הרעש.

תקנות הבטיחות בעבודה נועדו לבצע פעולות שמטרתן להגן על בריאות העובדים מפני רעש מזיק. בכפוף להוראות התקנות המעסיק מחויב לבצע במקום העבודה, לפחות אחת לשנתיים, בדיקות רעש, עליו לשלוח את תוצאות הבדיקות למפקח העבודה האזורי, ובמידת הצורך להפחית את הרעש המזיק באמצעים טכניים והנדסיים.

אמצעי גיהות סביבתיים ואישיים:

במידה שנמצא כי החשיפה אל הרעש גבוהה מהמותר בתקנות, המעסיק נדרש להפחית את משך השהייה של עובדים בסביבת הרעש המזיק ולבדד את אזור העבודה שבו הוא קיים. כמו כן, עליו לספק מגני אוזניים מתאימים ותקינים עד להפחתת הרעש באמצעים טכניים והנדסיים, ולהציב שילוט קבוע ובולט לעין המזהיר מפני הרעש.

אחת לשנה מוטלת חובה על המעסיק להדריך את עובדיו בכתב ובעל פה לגבי נזקים בריאותיים כתוצאה מרעש מזיק, ולספק אמצעים להשגת גיהות תעסוקתית מתאימה להגנה מפניו.

חובת בדיקות רפואיות תקופתיות:

 
המעסיק לא יכול לקבל עובדים לעבודה ברעש מזיק, אלא אם עברו בדיקה רפואית ראשונית בתוך חודש ימים, לפני תחילת העבודה, בידי רופא מורשה שיקבע את התאמתם להתחיל לעבוד ברעש מזיק.

אחת לשנה על המעסיק מוטלת החובה לערוך בדיקות רפואיות לעובדים על ידי רופא מורשה. במקרה שהבדיקות הרפואיות העלו שחלה ירידה בכושר השמיעה של העובד, העובד יוגדר כמי שאינו מתאים לעבוד ברעש מזיק וחל איסור להעסיקו בתוך שבוע ימים במועד קבלת התוצאות.

ליקוי שמיעה שנגרם עקב רעש מזיק בעבודה יכול להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה במסגרת תאונת עבודה, בין היתר אם כושר השמיעה של העובד ירד בשיעור של לפחות 20 דציבל לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי. התקנות אינן קובעות סנקציה שתחול על מעסיק אשר מפר את הוראותיהן, אולם אם נגרם לעובד נזק בריאותי עקב הפרת אחריות המעסיק את התקנות, העובד רשאי להגיש תביעת רשלנות נגד המעסיק ולדרוש פיצויים.

עבודות ברעש מזיק הנקובות בתוספת הראשונה לתקנות הבטיחות:

התקנות חלות על מקומות עבודה שבהם העובד חשוף לרעש מעל לרמות החשיפה במשך לפחות 200 שעות בשנה, כולל: חציבה, פיצוץ, גריסה וטחינה, נגרות מכנית, ניפוט, טוויה, שזירה ואריגה מכניים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וטרקטורים ללא תא מפעיל סגור, ניסור, השחזה וליטוש מכניים, מסגרות ופחחות, לרבות סימרור וחיתוך מתכות בגזים.

הפעלת פטישים פנוימטיים, הפעלת מדחסי אוויר, ניקוי עם או התזה בעזרת אויר דחוס, הסקת דודי קיטור בדלק נוזלי, הפעלת מכבשים, למעט מכבשים הידראולים, הפעלת מלגזות בדיזל או בגז, ללא תא מפעיל סגור והפעלת טורבינות וגנרטורים, מכסחות דשא, חרמשים ממונעים ומשורי שרשרת המונעים באמצעות מנוע של שריפה פנימית.