כיצד לקבל פיצויים על פגיעה בגב כתוצאה מעבודה מאומצת?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5 |
תורת המיקרוטראומה נועדה לאפשר לעובד שנפגע במהלך עבודתו לאורך זמן עקב תנאי העסקתו, או סובל ממחלות שונות שהתפתחו במסגרת עבודתו, אשר לא כלולות ברשימת מחלות מקצוע הסגורה של המוסד לביטוח לאומי, לממש את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי בעילת מיקרוטראומה, כמו במקרים של פגיעה בגב, פריצת דיסק, בלט דיסק ושבר בחוליות, כתוצאה מעבודה פיזית קשה ומאומצת לאורך זמן.
כדי שהפגיעה בגב של העובד תוכר על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה בעילת מיקרוטראומה נדרשת הוכחה לקיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מסוים בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה, כגון: הרמת משאות כבדים, פעולות חוזרות של סחיבה מאומצת וכיפוף ויישור חוזר של הגב.
הכרה בפגיעה בגב כתאונת עבודה
תורת המיקרוטראומה נועדה לפצות את העובדים המבוטחים בביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה, שמצד אחד אינה נכללת ברשימת מחלות מקצוע, ומצד שני אינה עונה על הגדרות תאונת עבודה במובנה הרגיל. כדי שפגיעה בגב תוכר כתאונת עבודה היא צריכה להתרחש תוך כדי ועקב העבודה, עקב אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני גרם לחבלה פיזית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד ולא כתוצאה מעבודה ממושכת.
לפיכך, תורת המיקרוטראומה הפכה להיות המפלט האחרון של נפגע שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה ומצבו הבריאותי אינו עונה על ההגדרות של מחלת המקצוע. עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך שכל פגיעה שנגרמה כתוצאה מהעבודה אך אינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע, תוכל לזכות את העובד בהכרה על ידי ביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה, ועקב כך הוא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה, קצבת נכות ותגמולים נוספים בהתאם לחומרת הפגיעה.
כיצד ניתן להוכיח עילת מיקרוטראומה?
כדי לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחד לכדי ליקוי גופני. ורק לאחר שהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של העובד למומחה רפואי מטעם ביטוח לאומי לבחינת הקשר הסיבתי ומנגנון הפגיעה.
במסגרת התביעה על הנפגע להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. עם זאת, תנועות חוזרות ונשנות אינן חייבות להיות זהות, אלא זהות במהותן, כלומר דומות האחת לשנייה ובתנאי שיפעלו על מקום מוגדר.
כמו כן, תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, כלומר ברציפות וללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד את הפעולות המסוימות שגרמו לפגיעה ממכלול הפעולות שהעובד מבצע במהלך יום עבודתו, אך עדיין יש להוכיח כי התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות המתפרשת על פני פרק זמן משמעותי המספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר העבודה. אולם אין בכוחה של כל עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה ולסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים, ויש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות אשר מרכיבות אותה.