ערר על החלטת ועדה רפואית, מתי ניתן להגיש ערעור?

דרגו את המאמר

התקבלו 8 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5

עובד אשר נפגע במהלך עבודתו כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע, ובעקבות הפגיעה בעבודה נותרה לו נכות זמנית או קבועה, רשאי להגיש תביעה לגמלת נכות ולקבלת פיצויים ותגמולים שונים מביטוח לאומי.

לשם קבלת הכרה כנפגע עבודה ומימוש זכויותיו, עליו לקבל בשלב ראשון דמי פגיעה עבור עד 13 שבועות כפיצוי על אובדן הכנסות, ובשלב הבא עליו להתייצב בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, כדי שתבדוק האם הנכות נגרמה כתוצאה מפגיעה בעבודה ותקבע את דרגת נכותו.

אחוזי נכות זמניים או צמיתים נקבעים לאחר שנערכה לנפגע בדיקה על ידי ועדה רפואית. רופאי הוועדה קובעים את דרגת הנכות על פי רשימת ליקויים המופיעה בספר המבחנים הרפואיים, שנגרמו כתוצאה מפגיעה בעבודה ולא על סמך ליקויים קודמים. הבדיקה כוללת את שמיעת תלונות הנפגע, עיון בתיק הרפואי שלו, במסמכים רפואיים שונים ובחוות דעת רפואית לתאונת עבודה, ובמידת הצורך גם בדיקה גופנית על ידי רופא מומחה מטעם ביטוח לאומי.

באילו מקרים ניתן להגיש ערעור?

עובד שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה, לא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה עבור אותה הפגיעה, ואם נקבעה לו דרגת נכות יציבה הגבוהה מ- 5%, ייתכן שיהיה זכאי לקבל קצבת נכות ומענק נכות בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו.

נפגע שהופיע בפני הוועדה הרפואית ואינו מרוצה מהחלטתה, לגבי זכאותו או אי זכאותו לקבלת קצבאות ותגמולים שונים, רשאי להגיש ערר על החלטת הוועדה בפני ועדה רפואית לעררים של ביטוח לאומי, בנושאים הבאים: דרגת נכות, אחוזי נכות, תאריך תחילת הנכות וקביעת נכות זמנית.

כיצד להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית?

את הערר על החלטת הוועדה הרפואית יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים של התובע, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה מביטוח לאומי, אולם בפועל ניתן להגיש ערר עד 90 ימים ממועד קבלת ההודעה. יש לצרף נימוקים המבססים את הערעור, ואף רצוי לצרף חוות דעת רפואית של רופא תעסוקתי, ואם מדובר במחלת מקצוע, מומלץ לצרף חוות דעת רפואית למחלת מקצוע.

בתוך חודשיים עד שלושה חודשים מיום הגשת הערר, הוועדה הרפואית לעררים תתכנס לצורך דיון בערר, והתובע יוזמן להופיע בפניה ולהציג את טענותיו. התובע רשאי להגיע לדיון עם מלווה, מתורגמן או עורך דין, שיכול לייצג אותו בפני הוועדה ולדבר בשמו.

בעת הכניסה לדיון בערר יוצגו חברי הוועדה על ידי מזכיר הוועדה, ולאחר מכן התובע יתבקש להציג ולפרט את הטיעונים שעליהם מתבסס הערר ולחתום עליהם. במקרה הצורך, ניתן לבצע בדיקה גופנית, בהתאם להחלטת הרופא היושב בוועדה. במקרה שלא תתבצע בדיקה גופנית החלטת הוועדה תתבסס על נימוקי התובע, חוות דעת רפואית על הוועדה הרפואית והמסמכים הרפואיים בתיק.

בעקבות הגשת הערר, הוועדה יכולה לאשר את הבקשה או לשנות את אחוזי הנכות אשר נקבעו על ידי הוועדה הקודמת, והיא רשאית להוסיף ואף להפחית מגובה אחוזי הנכות. כחודש ימים ממועד התכנסות הוועדה, תישלח הודעה על החלטתה לביתו של התובע.

הפחתת גובה אחוזי הנכות

במקרה שהוועדה שוקלת להפחית את גובה אחוזי הנכות, קיימת אפשרות לבטל את הערר ולהשאיר את אחוזי הנכות כפי שנקבעו על ידי הוועדה הקודמת. במקרה זה הוועדה תעצור את הדיון והנושא יצוין בפרוטוקול. אם התובע לא נכח בעת הדיון, הוא יקבל מכתב המודיע על עצירת הדיון, על האפשרות להפחתת אחוזי הנכות, ועל אפשרותו לוותר על הערר. אם החליט התובע לוותר, עליו לשלוח מכתב למחלקת הוועדות ולהודיע על כך.

ערעור לבית הדין האזורי לעבודה

במקרה שהתובע אינו מרוצה מהחלטת ועדת העררים, הוא רשאי להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, הסמוך למקום מגוריו, בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה. הדיון בבית הדין האזורי לעבודה עוסק בשאלות משפטיות בלבד הקשורות להחלטת הוועדה הרפואית, ולא בשאלות רפואיות וקביעת אחוזי הנכות.

לדוגמה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה במקרים הבאים: אם הוועדה לא נימקה את החלטותיה, אם בהרכב הוועדה לא השתתף רופא מומחה בתחום הרלוונטי לפגיעה, אם הוועדה לא התייחסה לחוות דעת רפואית לביטוח לאומי שהציג התובע, אם הרופא לא ערך בדיקה גופנית למרות שהיה צורך בכך ועוד. במקרים מסוג זה, רשאי בית הדין להתערב ולהחזיר את עניינו של המערער לוועדה כדי שתשוב ותדון בהם.

אם התובע לא מרוצה מהחלטת בית הדין האזורי לעבודה, הוא רשאי להגיש ערעור נוסף על ההחלטה בפני בית הדין הארצי לעבודה. במקרה שהתובע החליט לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בפני בית דין לעבודה, הוא רשאי לבקש סיוע משפטי חינם מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.