פגיעה בברכיים תאונת עבודה, איך לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תאונת עבודה היא תאונה או פגיעה שנגרמה לעובד במהלך העבודה ובעקבותיה. התאונה עלולה להתרחש עקב אירוע נקודתי מסוים, כמו במקרה של נפילה מסולם, או עקב פגיעות זעירות המתגבשות כדי פגיעה גדולה ומרוכזת, ובמקרה זה הפגיעה עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע או פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

עובד אשר נפגע כתוצאה מתאונה בעבודה ואיבד את שכרו או את מקור הכנסתו, זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולטיפול רפואי בחינם, במהלך התקופה שבה הוא אינו כשיר לעבוד ועד 90 ימים מיום הפגיעה. כל אדם שנפגע בתאונת עבודה ומבוטח בביטוח נפגעי עבודה זכאי להגיש תביעה לדמי פגיעה מביטוח לאומי.

אם כתוצאה מהפגיעה נקבעה לנפגע דרגת נכות על ידי הוועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי והוא מוכר כנכה עבודה, הוא יהיה זכאי גם לקצבה או מענק ולזכויות והטבות נוספות, כדי שיוכל להשתקם ולהמשיך להתקיים בכבוד. אם נקבעה דרגת נכות יציבה הגבוהה מ- 5%, הנפגע עשוי להיות זכאי לקצבת נכות, עם זאת, תביעה לקביעת דרגת נכות תטופל רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה, שבעקבותיה הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה.

פגיעה בברכיים כתוצאה נפילה או מכה

פגיעה בברכיים יכולה להיות תוצאה של תאונת עבודה, הן בשל אירוע תאונתי כתוצאה מנפילה, מכה וכדומה, והן עקב פגיעות קטנות מתמשכות, כאשר העובד נדרש לבצע תנועות חוזרות וזהות של כיפוף ברכיים כחלק מתפקידו, וכתוצאה מכך הוא סובל מנזקים שונים ברגליו. במקרים מסוימים, פגיעה בברכיים יכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי, על פי רשימת מחלות המקצוע המנויה בחוק.

במקרה שאירוע תאונתי גרם לפגיעה בברכיים בעבודה, מוטל על העובד להוכיח הן את האירוע התאונתי והן את הנזק אשר נגרם לו בעקבותיו, באמצעות מסמכים רפואיים, דיווחים למעסיק בזמן אמת, עדי ראיה, חוות דעת רפואית, עדות הנפגע ועוד.

פגיעה בברכיים עקב תנאי עבודה

פגיעה בברכיים בעבודה יכולה להיות מוכרת על ידי ביטוח לאומי על בסיס תורת המיקרוטראומה, עקב פגיעות קטנות באיבר מסוים בגוף, שהיו חוזרות ונשנות ונבעו מתנאי עבודה מסוימים, וגם בתור מחלת מקצוע, שהיא פגיעה המוכרת על ידי חוק הביטוח הלאומי. מדובר ברשימה סגורה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, עם זאת, ישנן מחלות מקצוע ברשימה הקשורות לברכיים כגון ברוסיטיס של הברך.

בהתאם להגדרה הקבועה למחלת מקצוע, העובד נדרש להוכיח שלושה תנאים מצטברים: האחד, שהמחלה הוגדרה כמחלת מקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי. והשני, שהעובד חלה במחלה בזמן שהייתה קבועה בתקנות כמחלת מקצוע. והשלישי, שהעובד חלה במחלה עקב עבודתו אצל המעסיק או מטעמו, וקיים קשר סיבתי בין המחלה לעבודתו.

האם יש להכיר בפגיעה בברכיו של התובע כפגיעה בעבודה?

עובד שפגיעתו בברכיים הוכרה כפגיעה בעבודה, זכאי לתגמולים מהביטוח הלאומי, כולל: דמי פגיעה, קצבת נכות או מענק חד פעמי, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית וקביעת אחוזי נכות.

גנן אשר נפגע בברכיו, פנה אל בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, והגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בבקשה להכיר בפגיעה בברכיו כפגיעה בעבודה.

על פי עובדות התביעה, התובע, יליד 1965, עובד בעבודות גינון ופיתוח מרחבים ציבוריים וחצרות החל משנת 1987. הוא עובד שישה ימים בשבוע, משש בבוקר ועד 17:00. במסגרת עבודתו מבצע ריצוף אבנים משתלבות, הנחת רצפת עץ, הנחת מערכות השקיה, תאורות גן, חיפויים וחלוקי נחל, וביתר הזמן מניח שתילים. במרבית שעות העבודה, נדרש התובע לכרוע על ברכיו ולכופף וליישר אותן.

מומחה רפואי מטעם בית הדין קבע כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בברכיו של התובע לבין עבודתו, וציין כי לעבודתו בכריעה הייתה השפעה משמעותית על התפתחות של שחיקה במפרקי פיקה בשתי הברכיים. כאשר האבחנה נעשתה על בסיס התלונות ברשומה הרפואית וממצאי הבדיקה הגופנית כפי שפורטו על ידי הרופאים ובהיעדר ממצא בצילום רנטגן.

בית הדין קבע כי קיומו של קשר סיבתי בין אירוע בעבודתו של תובע ללקות שממנה הוא סובל היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. עם זאת, בקביעה זו מייחס בית הדין משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה האובייקטיבי שמונה מטעמו, בין היתר, מהטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין מובטחת מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.

בית הדין קבע כי אין הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות מחוות דעת המומחה ומסקנותיו, ואף לא נטען כי קיימת בדיקה שבכוחה לשלול את מסקנת המומחה. לאור חוות דעתו של המומחה קבע בית הדין כי עקב תנאי עבודתו נגרמה לתובע שחיקה במפרקי פיקה, על כן יש להכיר בפגיעה בברכיו של התובע כפגיעה בעבודה, לפיכך ביטוח לאומי נדרש לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 3,000 שקלים.

ב"ל 61467-11-15