תאונה עבודה עקב פגיעה ממסור חשמלי ללא מגן

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אל בית משפט השלום בבית שאן הוגשה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1989, עקב תאונת עבודה, שארעה באוקטובר 2015, בזמן שעבד כטפסן באתר בנייה באשדוד ונפגע ממסור חשמלי בכף ידו הימנית. התביעה הוגשה נגד המעסיק וחברת הביטוח של העסק.

לטענת התובע, ביום התאונה התבקש לעבוד עם מסור חשמלי לצורך חיתוך לוחות עץ. תוך כדי הפעלת המסור, לאחר שחתך כעשרה לוחות, החל המסור לפתע להשתולל ולרטוט ופגע בו באצבעות כף ידו הימנית. התובע טען כי המסור אשר סופק לו על ידי מעסיקו היה ללא מגן בחלקו המסוכן ועל כן הוא נפצע ממנו. עוד טען כי כל המסורים אשר היו מצויים באתר, לרבות המסור שממנו הוא נפגע, היו בלויים וישנים ונעדרו מיגון בניגוד למקובל.

בית המשפט סבר כי אין מחלוקת עובדתית על כך שהתובע אכן נפגע ממסור במהלך עבודתו אצל הנתבע. הדבר עלה מעדותו, מעדויות חבריו לעבודה ומהמסמכים הרפואיים באשר לטיפול הרפואי שאליו פנה התובע מיד לאחר התאונה.

שימוש במסור חשמלי לא בטיחותי

הגרסה בדבר העדר מיגון במסור, נתמכה בתצהיר עד נוסף מטעמו של התובע, חברו לעבודה, אשר הצהיר כי ביום התאונה שמע את התובע צועק, ניגש אליו וראה אותו מיד לאחר התאונה, כשידו מדממת והמסור שהיה ללא מגן זרוק לצדו. בתצהירו ציין כי עוד קודם לתאונה כי ראה את המסור והבחין שהוא ללא מגן.

בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע לאופן התרחשות התאונה, וקבע כי גרסתו אמינה ועקבית ואף לא נסתרה במסגרת חקירתו הנגדית. התובע תיאר כי התאונה ארעה עת שעשה שימוש במסור חשמלי לצורך חיתוך לוחות עץ, כאשר בשלב מסוים רטט ו"השתולל" המסור, חזר לעבר התובע וחלקו המסוכן אשר היה ללא מגן פגע בכף ידו הימנית.

המעסיק טען מנגד כי יש להחיל על התובע אשם תורם בשיעור משמעותי, מאחר שמדובר בעובד מנוסה, אשר הודה בעת חקירתו הנגדית כי בזמן שעשה שימוש במסור ידע כי המסור צריך להיות בעל מגן לחלקו המסוכן וכי במקומות אחרים קודמים שבהם עבד אכן כך היה.

הפרת חובת זהירות מושגית של המעסיק

בית המשפט ציין כי לשם הוכחת רשלנות הנתבע, על התובע להוכיח קיומה של חובת זהירות כלפיו, התרשלות המהווה הפרה של חובת הזהירות וקשר סיבתי לנזק. חובת זהירות מושגית של מעביד כלפי עובדו נקבעה והוכרה זה מכבר בהלכה הפסוקה על כן נקבע כי אין עוד צורך לבחון את שאלת עצם קיומה של חובת זהירות מושגית בין מעביד לעובדו.

המעביד חייב להנהיג שיטות עבודה בטוחות, לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים כדי לוודא שהעובדים יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים וכדי למנוע מהם סכנות קיימות. מוטלת עליו חובה לספק הדרכה על שיטות העבודה, להזהיר מפני הסיכונים הכרוכים בביצועה, לספק ציוד וכלי עבודה תקינים ובטוחים ולהדריך את העובדים כיצד להשתמש בהם בבטחה.

במקרה זה, המעסיק לא הוכיח כי נקט באמצעי זהירות סבירים וסיפק לתובע לצורך ביצוע העבודה מסור בעל מגן כנדרש. היה עליו לצפות אירוע מסוג זה שהתרחש בפועל, ולהיות מודע לסיכון של עבודה עם מסור חשמלי ללא מגן, ואף לצפות כי תוך כדי עבודה עם המסור החשמלי עשויה להיגרם פגיעה גופנית, כתוצאה ממגע עם חלקו המסוכן של המסור.

המעסיק לא הציג כל ראיה שלפיה ניתנו לתובע הדרכות בטיחות באופן סדיר, או הדרכות בטיחות כלשהן, לא הוכח כי ניתנו לו הסברים והנחיות בדבר שיטת העבודה הראויה והבטוחה, לא הוכח כי הודרך באשר לאופן העבודה עם המסור החשמלי, או כי הוזהר כנגד הסיכונים הטמונים בעבודה עם מסור מסוג זה.

בנסיבות אלה הגיע בית המשפט לכלל מסקנה שהנתבע אחראי בנזיקין כלפי התובע. בית המשפט לא מצא סיבה המצדיקה הטלת אשם תורם על התובע במקרה זה, על אף שהתובע אישר כי הוא השתמש במסור חשמלי לפני אירוע התאונה ויודע להשתמש בו, קיבל בית המשפט את טענתו שזאת הייתה פעם ראשונה שבה המסור קיבל רעד חזק, והבהיר שבאתרים אחרים הוא עבד עם מסורים עם מגן ובחלק מהאתרים המסורים היו חדשים.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי נזקיו של התובע מגיעים לסך של 523,000 שקלים. לאחר ניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי, נקבע שהתובע זכאי לפיצוי מהמעסיק בסך של 473,500 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 110,000 שקלים והוצאות משפט בסכום כולל של 8,000 שקלים.

ת"א 15044-01-17