ערעור על אחוזי נכות שנקבעו עלי ידי הוועדה הרפואית, באילו מקרים?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובד שנפגע בתאונת עבודה, ונקבעו לו פחות מ - 80 אחוזי נכות רפואית, או דרגת אי כושר שאינה עולה על 74%, לאחר שהופיע בפני הוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, רשאי להגיש ערר על החלטות הוועדה בעניין אחוזי הנכות.

הוועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו בידי רופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי, ואף יכולה להגדיל או להפחית אותם. החלטת הוועדה הרפואית לעררים בדבר דרגת הנכות היא סופית, ולא ניתן לערער עליה אלא בשאלות משפטיות בלבד.

נפגע עבודה שהגיש ערר לוועדה רפואית לעררים, ואינו מסכים עם החלטת הוועדה, רשאי לערער על החלטתה בפני בית הדין האזורי לעבודה, בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה מהמוסד לביטוח לאומי בדבר ההחלטה. ערעור על החלטת הוועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי יש להגיש אל בית הדין לעבודה מכוח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים בשאלות משפטיות בלבד.

חובת ההנמקה של הוועדה הרפואית

במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה, כאשר אחת מהחובות המוטלות על הוועדה בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר היא חיונית כדי לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה.

קביעת דרגת הנכות לנפגע עבודה והתאמת סעיפי הליקוי הרלבנטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה הרפואית ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן, לכן כאשר התיק מוחזר לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, מאחר שהנפגע אינו מרוצה שהאחוזים שנקבעו לו, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו.

במקרים שבהם נפגע עבודה מעוניין לערער על קביעות אחרות של המוסד לביטוח לאומי, כמו: החלטה לגבי תקופות העבודה, גיל הנפגע, השכלה, גובה ההכנסות ועוד, הוא רשאי להגיש בקשה לדיון בוועדת תביעות בתוך ששה חודשים מהמועד שבו התקבלה ההודעה על החלטת המוסד לביטוח לאומי. במקרה שהדיון בוועדת התביעות לא סייע, ישנה אפשרות להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך שנה מהיום שהתקבלה ההודעה על ההחלטה השנויה במחלוקת.

האם נפל פגם בהחלטת הוועדה?

נפגע עבודה פנה אל בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, בטענה כי לא הועברו לידיו פרוטוקולי הוועדה והחלטת המומחה הרפואי מטעמה, ומאחר שלא היה מודע לעמדת המומחה ולא יכול היה להתייחס לקביעתו או לאמור בפרוטוקולי הוועדה, נפל פגם בהחלטת הוועדה אשר ניתנה ללא מתן אפשרות לטעון בעניין זה בפניה.

על פי עובדות התביעה, במרץ 2017, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להשיב את עננינו של המערער אל הוועדה הרפואית לעררים, כדי שתשקול את עמדתה ותתייחס לחוות דעתו של מומחה רפואי. עוד הוסכם כי המערער יוזמן לוועדה.

המערער טען כי הוועדה שגתה והמומחה טעה בקביעתו את שיעור הנכות, זאת מבלי שהונחו בפניו כל המסמכים הרפואיים, בפרט אותם מסמכים שביקש לקבל. כמו כן לצורך בדיקת מיקוד עיניים ובדיקות רופא היה על הנתבע להמציא לו הפנייה לכיסוי הבדיקות.

מאחר שלא הומצאו למומחה כל הבדיקות שהתבקשו על ידו, אינו יכול לתת החלטה המשקפת את מכלול הליקויים בהעדר כל התייחסות למסמכי בית החולים ובדיקות, כמו כן מכיוון שלא הומצאו לו כל פרוטוקולי וועדת הערר, בפרט פרוטוקולי המומחה בסמוך להחלטת הוועדה ולא לאחר ההחלטה הסופית, נפל פגם בהחלטת הוועדה היורד לשורשו של עניין. עוד נטען כי הוועדה שגתה משלא זימנה את המערער לכל דיוניה בהתאם לפסק הדין.

לאחר עיון במסמכי התיק, קיבל בית הדין את הערעור וקבע כי התיק יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים, אשר תשוב ותבחן עמדתה באשר להערכת מצבו בתחום העיניים, ואף הוועדה תתייעץ עם מומחה עיניים אחר מהמומחה אשר דן בעניינו של המערער.

ב"ל 46303-04-18