טחורים כתאונת עבודה, האם תוכר לצורך קבלת פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובד שנגרם לו סבל כתוצאה מהופעת טחורים הקשורה בתנאי עבודתו, יכול לבחון הגשת תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

טחורים הם כלי דם המצויים ברקטום התחתון ובפי הטבעת, ומסייעים בין היתר בשליטה על פי הטבעת. כלי הדם הללו עלולים להתנפח, להתרחב ולצנוח, ולגרום לקרע או לדלקת בפי הטבעת, וכתוצאה מכך לכאב ולסבל רב. עובד שנגרם לו סבל כתוצאה מהופעת טחורים הקשורה בתנאי עבודתו, יכול לבחון הגשת תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

הכרה בפגיעה בעבודה על פי המיקרוטראומה תתאפשר כאשר נגרמו לעובד פגיעות זעירות שחוזרות על עצמן לאורך זמן באותו מקום בגוף וזאת בשל תנאי עבודה מסוימים. לשם קבלת הכרה בטחורים כתאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין הופעת הטחורים לבין תנאי העבודה, ולהראות כי הם תוצאה שלה. ניתן לעשות זאת על ידי קבלת חוות דעת רפואית ממומחה, שתקבע כי אכן יש קשר סיבתי בין הדברים.

תחילה יש להגיש את התביעה להכרה בתאונת עבודה אל המוסד לביטוח לאומי, אולם במקרה שבו התביעה נדחית, יש אפשרות להגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי אל בית הדין לעבודה.

עובד צה"ל תבע בגין תאונת עבודה עקב הופעת טחורים

עובד צה"ל הגיש תביעה להכרה במחלת הטחורים והפיסורה ממנה הוא סובל כתאונת עבודה, אל המוסד לביטוח לאומי. משנדחתה תביעתו בקביעה שמדובר במצב תחלואתי טבעי, החליט העובד לתבוע את הביטוח הלאומי בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

על פי העובדות, התובע עבד כאזרח עובד צה"ל מגיל 27, בתפקיד של נהג מוביל של כלים צבאיים כבדים בין שטחים צבאיים ולצרכים מבצעיים. שינוע הכלים על ידי הנהג מתבצע לרוב בכבישי הארץ, אשר חלקם קטנים ומשובשים ובשטחים שאינם סלולים כלל. עבודתו של הנהג המוביל מתבצעת במשך כעשר שעות ביום, כאשר הוא ושותפו מתחלפים בנהיגה אך יושבים במשך כל הזמן הזה בקבינה, ללא ביצוע תנועה גופנית משמעותית.

במהלך יום העבודה, לא יכול התובע ללכת להתפנות באופן סדיר ולעיתים אף נאלץ להימנע מעשיית צרכיו עד הערב. נוסף על כך, לא מתאפשר לו לאכול באופן סדיר במשך היום, ועיקר התפריט שלו כולל חטיפים ומזון מהיר. לתובע יש הפסקות מנוחה מועטות מאוד מחוץ לרכב, והוא נאלץ להתרחץ שלא על בסיס יומי במקלחות מאולתרות שהוא מקים לעצמו בשטח.

שלושה מומחים נדרשו לתת את חוות דעתם על הקשר הסיבתי

במהלך הדיון בתיק זה הוחלפו המומחים הרפואיים פעמיים לפי בקשת התובע, לאחר שהמומחה הראשון התעלם מתנאי עבודתו של התובע בחוות דעתו, ולאחר שהמומחה השני התקשה להשיב על שאלות בית המשפט אך קבע שהטחורים לא קשורים לתנאי העבודה. המומחה השלישי הצליח להתייחס לכל השאלות, וקבע שאמנם מחלת הטחורים הופיעה אצל התובע קודם, אך הוחמרה באופן ניכר עקב תנאי עבודתו.

לטענת התובע, המומחה השלישי קבע שמחלת הטחורים שממנה הוא סובל הוחמרה באופן משמעותי עקב תנאי עבודתו שכללו חבלות חוזרות בזמן הנהיגה. התובע טען שהמומחה הציג דעה מנומקת שהסתמכה על מחקרים ולכן יש לאמץ את חוות דעתו שהטחורים והפיסורה נגרמו כתוצאה מתנאי העבודה.

הנתבע טען לעומת זאת, ששתי חוות דעת רפואיות פסלו את הקשר בין תנאי העבודה להופעת המחלה אצל התובע. משתי חוות הדעת הרפואיות עולה שמחלת הטחורים היא מחלה שכיחה ואין לראות בה גורם למיקרוטראומה אצל נהגי מובילים כבדים. הנתבע טוען שהמומחה דווקא התייחס לסיפורו הספציפי של התובע, והביא תמיכה לתשובתו מהתיק הרפואי של התובע.

הנתבע התייחס לחוות הדעת השלישית, וטען שהיא איננה מנומקת ושהמקורות הרפואיים שהיא נסמכת עליהם לא ברורים. נוסף על כך, המומחה קבע שטחורים הם ליקוי מולד ולכן אינם קשורים לתנאי עבודה. משום כך, טען התובע שיש לקבל את שתי חוות הדעת הראשונות, שלפיהן אין מדובר בליקוי כתוצאה ממיקרוטראומה אלא תוצאה של תהליך טבעי לצד תהליך כרוני שקיים אצל התובע.

בית המשפט קבע שמדובר בתאונת עבודה

בית המשפט החליט לקבל את התביעה להכרה בטחורים כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, בהסתמכו על חוות הדעת הרפואית השלישית. בית המשפט ציין שאמנם גם המומחה השלישי קבע שמדובר בליקוי מולד, אך שתנאי העבודה האיצו את ההחמרה של התפתחות הטחורים אצל העובד.

בית המשפט הטיל על הביטוח הלאומי לשלם לתובע תשלום הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים וכן להכיר בו כנפגע תאונת עבודה בעילת המיקרוטראומה לשם תשלום פיצויים.

ב"ל 62197-12-15