התפרצות מחלת הסרטן עקב חשיפה לחומרים רעילים בעבודה, האם תוכר כפגיעה בעבודה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בעת המודרנית נערכים ללא הרף מחקרים רבים אשר במסגרתם נבחן האם חומרים מסוימים שנמצאים בסביבת העבודה עלולים לגרום לתחלואה במחלת הסרטן. בחלק מהמחקרים לרוב גם נבדק קיומו של קשר סיבתי בין חשיפה ממושכת לחומרים האלו ובין התפרצות של מחלת הסרטן אצל העובדים.

מחקרים הוכיחו כי חשיפה לחומרים רעילים במסגרת העבודה עלולה לגרום לתחלואה בסרטן

מחקרים רבים הוכיחו כי חשיפה לחומרים רעילים עלולים לגרום לעובדים לחלות בסרטן. בין היתר נמצא כי הימצאות בסביבת קרינה, חומרים כימיים ועשן יכולים לגרום לתחלואה בסרטן. מחקרים אלה יכולים לשמש עובד שחלה בסרטן לצורך הוכחת קשר בין התחלואה ובין עבודתו, ולהביא לכך שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בו כנפגע בעבודה. משמעות הכרה זו כוללת בין היתר זכאות לקבלת קצבה חודשית.

עובד שחלה בסרטן והוא חושד בכך שהמחלה נגרמה בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים במקום עבודתו, צריך להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו ובין הופעת המחלה. נוסף על כך, לצורך הכרה כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, העובד נדרש להוכיח גם כי תנאי עבודתו השפיעו על הופעת המחלה בצורה משמעותית יותר מגורמי סיכון אחרים שאינם קשורים לעבודה.

כבאים, חשמלאים ועובדי דפוס חשופים לסיכון מוגבר לחלות בסרטן

בהתאם לממצאי המחקרים, קיימים מקצועות רבים שחושפים את העוסקים בהם לסיכון מוגבר לחלות בסרטן. בין היתר נמצא כי כבאים, עובדי דפוס ועובדי חשמל מוגדרים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן. בית הדין לעבודה והמוסד לביטוח לאומי הכירו במשך השנים בסוגים שונים של מחלת הסרטן כמחלות מקצוע או כפגיעות בעבודה, ואפשרו לעובדים שחלו בסוגי סרטן אלו לממש את זכויותיהם בהתאם לחוק ולפסיקה.

כבאי שחלה בסרטן הערמונית הוכר כנפגע בעבודה

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהגיש כבאי בשנת 2012 נגד המוסד לביטוח לאומי, להכרה במחלת סרטן הערמונית שבה חלה כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע. לאחר שבחנה את טענות הצדדים ואת חוות הדעת הרפואיות, השופטת קבעה כי יש להכיר באיש כנפגע תאונת עבודה.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, האיש עבד במשך יותר מ-41 שנה בתפקיד כבאי ונחשף במהלך עבודתו לחומרים שידועים כמסרטנים. בשנת 2007 הוא אובחן כחולה בסרטן הערמונית ונדרש לעבור ניתוח כריתת ערמונית והוצאה של גרורות מהכתף.

מומחה רפואי קבע שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של הכבאי ובין מחלת סרטן הערמונית

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע כי קיימת סבירות גבוהה שתנאי העבודה השפיעו על התפרצות מחלת הסרטן אצל האיש. הרופא הוסיף כי קיימת שכיחות גבוהה של מחלה זו בקרב כבאים, ולפיכך אפשר לומר שקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה שלהם ובין מחלת סרטן הערמונית.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של האיש להכרה במחלתו כפגיעה בעבודה, וטען כי מחלת הסרטן של האיש נגרמה בשל סיבות טבעיות ואינה קשורה לתנאי עבודתו. עוד נטען כי המומחה לא קבע באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של הכבאי ובין הופעתה של מחלת סרטן הערמונית.

במהלך השנים הכבאי השתתף בסוגים שונים שריפות ונחשף לעשן ולפיח

העובד טען כי במהלך עבודתו במשך השנים הוא השתתף במגוון סוגים של שריפות במסגרת אימונים ובמסגרת מבצעית. הוא סיפר כי השתתף בכיבוי שריפות יער, שדות, מפעלים, צמיגים, שריפות של מאיצי בעירה כמו בנזין ועוד שלל סוגי חומרים מתלקחים. לפיכך נטען כי הוא נחשף לעשן, פיח ולחומרים מסוגים שונים שהיו תוצרי הבעירה של השריפות כאמור.

לאחר שבחנה את חוות דעתו של המומחה הרפואי ואת תשובותיו לשאלות שנשאל על ידי הצדדים, השופטת קבעה כי ניתן להסיק את קיומו של קשר סיבתי משפטי בשיעור של יותר מ-50%.

השופטת פסקה כי מחלת סרטן הערמונית נגרמה בעקבות עבודתו של הכבאי

השופטת ציינה כי העובדה שטרם התגבש בסיס ידע מדעי ביחס למנגנון הגרימה של מחלת סרטן הערמונית אצל כבאים שנחשפו לחומרים רעילים, אינה שוללת קיומו של קשר סיבתי. הובהר כי בחינה כוללת של דברי המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה שנשאל כאמור, מלמדת על קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין מחלת הסרטן.

בסופו של דבר, לאחר שבחנה את טענות הצדדים, את חוות הדעת הרפואית ואת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, נפסק כי הכבאי יוכר כנפגע תאונת עבודה לפי משמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי.

בל (ת"א) 27817-02-12