פיטורי עובדת במהלך חופשת לידה עקב העדפת המחליפה, מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים קובע איסור מוחלט לפטר עובדת שנמצאת בחופשת לידה ולמסור לה הודעה על פיטורים במהלך תקופה זו. עוד נקבע במסגרת החוק כי למעסיק אסור לפטר עובדת במהלך תקופה של 60 יום לאחר תום חופשת הלידה אלא בכפוף לקבלת היתר משר התעשיה, המסחר והתעסוקה.

בהתאם לפסיקות בתי הדין האזוריים לעבודה, עובדת שחזרה לעבודה לאחר חופשת לידה זכאית לקבל הזדמנות להשתלב מחדש במקום העבודה ותוך כך לחזור לתפקיד שמילאה לפני צאתה לחופשת לידה. מעסיק שלא מאפשר לעובדת לחזור לתפקידה באותם תנאים, ייחשב כאילו פיטר אותה במהלך התקופה המוגנת שלא כדין ובניגוד לחוק עבודת נשים.

נוסף על כך, למעסיק אסור לפטר את העובדת או לפגוע בשכרה במהלך תקופה של 60 יום לאחר סיומה של חופשת הלידה, אלא אם קיבל לכך אישור מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. במקרה שהמעסיק פיטר את העובדת במהלך חופשת הלידה, היא תוכל להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה והוא צפוי לקבל קנס כספי. כמו כן, העובדת יכולה להגיש לבית הדין לעבודה בקשה לצו החזרה לעבודה כמו גם תביעת פיצויים נגד המעסיק.

עובדת שפוטרה במהלך חופשת לידה עקב העדפת מחליפתה קיבלה פיצוי בסך 57 אלף שקלים

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעת פיצויים שהגישה עורכת נגד העיתון שבו עבדה לאחר שפוטרה בניגוד להוראות חוק עבודת נשים בהיותה בחופשת לידה. השופט קבע כי שתי האפשרויות שהמעסיק נתן לעובדת ביחס לסיום העסקתה לאחר סיום חופשת הלידה מהוות הפרה של חוק עבודת נשים ואפליה אסורה מטעמי הריון או הורות. לפיכך המעסיק חויב לפצות את העובדת בסך כולל של 57 אלף שקלים.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, אישה שעבדה כעורכת מגזין יצאה לחופשת לידה ובמהלך תקופה זו הודיע לה המעסיק כי הוחלט לפטרה מהעבודה כיוון שהוא מעדיף להמשיך ולהעסיק את העובדת המחליפה שמילאה את מקומה במהלך חופשת הלידה. זאת, בשל טעמי חיסכון ומכיוון ששכרה נמוך יותר מהשכר ששולם לאישה לפני צאתה לחופשת לידה.

בהמשך להודעת המעסיק הוא העלה בפניי העובדת אפשרות שתתפטר מיוזמתה עם סיום חופשת הלידה ובתמורה תקבל פיצויי פיטורים מלאים ושכר עבודה עבור חודשיים. האפשרות הנוספת שהוצעה לעורכת הייתה לחזור לעבוד בתפקיד שונה מתפקידה לפני צאתה לחופשת הלידה וזאת למשך תקופה של 45 יום שבסופם היא תפוטר מהעבודה.

לאחר סיום חופשת הלידה, האישה חזרה לעבוד בתפקיד כתבת במערכת העיתון במקום תפקידה הקודם כעורכת. יש לציין כי נוסף על שינוי התפקיד של האישה, חלה ירידה בשכרה מאחר שהיא לא קיבלה עוד תוספת שכר עבור כתיבת כתבות, כפי שהייתה מקבלת לפני שיצאה לחופשת לידה.

העובדת קיבלה הודעה מוקדמת לפיטורים במהלך התקופה האסורה בפיטורים על פי חוק

לאחר שהאישה שבה לעבודתה ועוד לפני שחלפה התקופה הקבועה בחוק שבה אסור לפטר עובדת לאחר חופשת לידה, מסר לה המעסיק הודעה מוקדמת לפני פיטורים.

לפיכך, העובדת הגישה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. במסגרת התביעה העובדת טענה כי פיטוריה נגועים באפליה המנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונעשו בחוסר תום לב מצד המעסיק תוך הפרת חוק עבודת נשים.

לגרסתה, ההודעה על הפיטורים ניתנה לה במהלך התקופה המוגנת מפיטורים ולפני שחלפו 60 יום מסיומה של חופשת הלידה. עוד נטען כי הפיטורים נבעו מיציאתה לחופשת לידה ונעשו ללא שימוע כדין, תוך פגיעה קשה בכבודה כאישה וכעובדת.

מנגד, המעסיק טען כי העורכת כלל לא פוטרה מעבודה אלא הגיעה להסכמה עם המעסיק על הפסקת עבודתה, לאחר שהוצגו בפניה הקשיים הכלכליים שבהם מצוי העיתון. לגרסתו, לא נעשתה כל אפליה כלפי העובדת והפסקת עבודתה אינה קשורה כלל להריונה או להיותה אם.

שתי האפשרויות שהציב המעסיק לעובדת מהוות הפרה של חוק עבודת נשים

לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי שתי האפשרויות שהציב המעסיק לעובדת מהוות הפרה של חוק עבודת נשים. הובהר כי האפשרות הראשונה מהווה הפרה של ההלכה שלפיה למעסיק אסור לא להעסיק את העובדת ולשלם לה שכר עבור תקופה של 60 יום לאחר החזרה מחופשת הלידה, אשר במהלכה אסור לו לפטר את העובדת.

עוד נקבע כי האפשרות השנייה שהציע המעסיק לעובדת מהווה הפרה של סעיף 9א לחוק עבודת נשים, האוסר על פגיעה במשרתה ובשכרה במשך 60 יום אחרי חזרתה מחופשת הלידה. זאת מאחר שהמעסיק הציע לה לחזור לעובד בשכר פחות ובתפקיד שונה מבלי שקיבל לכך היתר לכך מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה.

המעסיק לא פנה לממונה על חוק עבודת נשים כדי לקבל היתר לפטר את העובדת

השופט פסק כי מסירת הודעה מוקדמת לפיטורים במהלך 60 הימים שבהם העובדת מוגנת מפיטורים אחרי חזרתה מחופשת לידה מהווה הפרה של חוק עבודת נשים אשר אוסר על חפיפה של תקופת ההודעה המוקדמת עם 60 הימים שנחשבים לתקופה מוגנת האסורה בפיטורים. הוחלט כי המעסיק לא פנה אל הממונה על חוק עבודת נשים לצורך קבלת היתר לפטר את העובדת ולכן הפר את הוראות החוק.

השופט הוסיף כי המעסיק הפר את חובתו שלא להפלות את העובדת בעקבות היותה בהיריון או בעקבות הורותה וזאת בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. נקבע כי לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין יציאתה של העורכת לחופשת לידה ובין פיטוריה והעדפת ממלאת המקום במקומה.

בסופו של דבר, השופט פסק כי המעסיק ישלם לעורכת שפוטרה פיצויים בסך של 57,480 שקלים עבור הפרת חוק עבודת נשים, נזק שאינו ממוני והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

סע"ש (ת"א) 36109-06-13