www.ovdim.org.il

ייעוץ משפטי דיני עבודה, תובענה לשכר עבודה

דרגו את המאמר


לקבלת מידע נוסף או ייעוץ משפטי, ע"י עורך דין,  בנושאי תובענה לשכר עבודה  לחץ/י כאן

לתאום פגישת ייעוץ עם עורך דין העוסק בתחום דיני עבודה לחץ/י כאן


3
   
בתי המשפט
 
דמ 002563/03
בית דין א.לעבודה ב"ש
 
26/10/2004
תאריך:
כב' הרשם יוחנן כהן
בפני:
 
 
 
 
א.ח
בעניין:
 
ע"י ב"כ עוה"ד
 
 
נ  ג  ד
 
 
 
 
ע"י ב"כ עוה"ד
 
 

פסק דין

 
1.         זהו פסק דין בתובענה שהוגשה לשכר עבודה (חודש 12/02).
 
2.         הדיון התקיים במסגרת דיון מהיר להוכחות לפי סעיף 31 לחוק בתי הדין לעבודה תשכ"ט - 1969.
 
3.         בכתב ההגנה שהוגש, טען הנתבע כדלקמן:
 
(א)        התובע עבד בשירות הנתבע במסוף 207 כנהג משאית בין התאריכים 15/10/02 ועד לתאריך 27/12/02.
 
(ב)        טרם תחילת העבודה סוכם בין התובע לנתבע, על שכר של 22% ממחזור הרווחים ברוטו של בעל המשאית, כשם שהיה נהוג להעסיק את כל הנהגים.
 
(ג)         התובע עבד בחודש אוקטובר 2002 כ-10 ימים וקיבל מהנתבע שכר של 1,750 ₪. לתובע שולמה בחודש זה מפרעה בסך 500 ₪.
 
(ד)        בחודש נובמבר 2002 עבד התובע 25 ימים וקיבל סך של 4,000 ₪ על פי המגיע לו לפי הסכם העבודה. גם בחודש נובמבר שולמה לתובע מפרעה בסך של 3,000 ₪ אשר שולמה לו במזומן.
 
(ה)        בחודש דצמבר 2002 התובע עבד עד ליום 27/12/02, החזיר לנתבע את המשאית ואז התברר לנתבע שהתובע רכש לעצמו משאית. השכר אשר הגיע לתובע בגין עבודה בחודש דצמבר היה 4,000 ₪. מאחר ושולמה מפרעה בסך 3,000 ₪ בחודש נובמבר וכן מפרעה נוספת בסך 500 ₪ בחודש אוקטובר, יש לשלם לתובע יתרת שכר חודש דצמבר בסך של 500 ₪ ולהפחית את אותם 4 ימים בהם לא עבד בחודש זה .
 
4.         בישיבת ההוכחות מיום 22/4/04 העידו התובע והנתבע בלבד.
 
5.         עדות התובע:
            לדברי התובע עבד כנהג משאית במסוף 207, הנתבע פנה אליו והציע לו עבודה כנהג משאית, התובע והנתבע ישבו במשאית וסיכמו על שכר של 7,000 ₪ נטו לחודש.
 
6.         התובע הגיש במסגרת עדותו את המסמכים הבאים:
 
ת/1 -     אישור בכתב ממסוף 207 בע"מ לפיו, התובע עבד במסוף כנהגו של הנתבע החל מתאריך 25/10/02 ועד ליום 27/12/02.
 
ת/2 -     תיק נהג מיום 16/10/02.
 
ת/3 -     הצהרת מוביל משנה מיום 16/10/02, לפיה במועד הנ"ל עבד התובע כנהג אצל מר יניב מור.
 
ת/4 - ת/6 - תלושי שכר 12/02 - 10/02.
 
7.         התובע העיד כי לא קיבל מהנתבע מפרעה בסך 3,000 ₪ בחודש נובמבר 2002 ואף לא מפרעה נוספת בסך של 500 ₪ בחודש אוקטובר 2002. שולם לתובע סך של 7,000 ₪ במזומן בגין שכר חודש נובמבר 2002.
 
8.         אליבא דגירסת התובע הוא עבד בחודש אוקטובר 6 ימים וקיבל שכר בסך 1,750 ₪. התובע הפסיק לעבוד אצל הנתבע ביום 27/12/02, לאחר שהתגלה במסוף 207 כי הנתבע עובד בעבודה אחרת (מסעדה) בניגוד להצהרתו למסוף כי היה פצוע. כאשר הדבר התגלה במסוף התבקש התובע להודיע לנתבע על כך שעבודתו מופסקת וכי על הנתבע לחזור לעבודה.  המסוף אישר לתובע לעבוד עד לסוף 12/02. ביום 27/12/02 התקשר התובע לנתבע בשעות הבוקר, והודיע לו כי המשאית אינה תקינה, הנתבע ביקש מהתובע להגיע עם המשאית לאשקלון לטיפול במוסך, כאשר התובע הגיע לאשקלון הנתבע החזיר אותו לביתו ואמר לו שישלם לו את שכרו. למרות פניות רבות של התובע, לא שילם לו הנתבע את שכר 12/02.
 
9.         עדות הנתבע:
            הנתבע העיד כי התובע עבד במסוף 207 אצל אדם בשם יניב, טרם החל עבודתו אצל הנתבע. הנתבע נפצע במהלך עבודתו בנמל אשדוד, ואז החל התובע לעבוד אצל הנתבע. הנתבע אינו זוכר במדוייק מתי החל התובע לעבוד אצלו, לגרסתו עבד כ-10 ימים בחודש 10/02. סוכם על שכר של 22% מהמחזור ברוטו, לא כולל מע"מ.
            הנתבע ציין כי שכח להביא עימו לדיון את פנקסי החשבוניות על הכנסות המשאית לגבי עבודתו של התובע. לטענתו במידה והתובע היה מגיע ליותר מ-4,000 ₪ הוא יקבל את ההפרשים של 22% מהמחזור.
            אליבא דנתבע רק ב-15 לכל חודש יכול היה לדעת מהו המחזור שביצע התובע.
 
10.        הכרעה
            לאחר שביה"ד שמע את עדויות הצדדים ועיין במסמכים שהוגשו, קובע ביה"ד כדלקמן:
 
בפני ביה"ד שתי גרסאות: הנתבע טוען שסוכם על שכר של 22% ממחזור הרווחים ברוטו של בעל המשאית, התובע טוען כי סוכם על שכר חודשי של 7,000 ₪ (נטו).
 
11.        אליבא דנתבע, קיזז משכר חודש 12/02 של התובע הסך של 3,500 ₪ על חשבון שתי מפרעות שלקח התובע, האחת ע"ס 500 ₪ בחודש 10/02 והשנייה ע"ס 3,000  בחודש 11/02.
            התובע מצידו טוען כי שולם לו עבור 6 ימים עבודה בחודש 10/02 סך של 1,750 ₪ ועבור שכר 11/02 שולם לו סך של 7,000 ₪ ולא קיבל מהנתבע מפרעות כלשהן.
 
12.        הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובעות:
 
"(א)     לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:
 
(1)        סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
 
(2)        תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
 
(3)        דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל;
 
(3א)      תוספת לדמי חבר, שמותר לנכותם על פי פסקה (3) המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת.
 
(3ב)      דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכם בכתב לניכוי כאמור;
 
(4)        סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
 
(5)        תשלומים שוטפים לקופת גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכחו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב התנגדותו לשתלומם.
 
(6)        חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה.
 
(7)        מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חודשים, עולות המקדמות על שכר לשלושה חודשים - חלות על היתרה ההוראות פסקה (6)".
 
(ב)        "על אף האמור בסעיף (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".
 
13.        הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958,קובעות מהם הניכויים המותרים משכר עבודה והתנאים הם, כי על הסכום להיות קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת (דב"ע נד/201-3 יעקב עמנואל נ' שופרסל בע"מ, פד"ע כח 241; דב"ע שנ/119-3 חב' עיתונות מקומית בע"מ נ' אשר בן-עמי, פד"ע כב' 303).
 
סעיף 25 (ב) אמנם מתיר קיזוז חוב שעובד חייב למעביד, אך פסיקת בתי הדין לעבודה גירסת כי גם חוב זה עניינו חוב קצוב בלבד אשר עובד התחייב לשלמו למעביד ולא חוב בלתי קצוב אשר המעביד תובעו והעובד מכחישו (דב"ע שו/119-3 חב' עיתונות מקומית בע"מ נ' אשר בן עמי פד"ע כב' 303) שהרי לא יעלה על הדעת, כי המחוקק יאפשר למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב ומדוע ולנכות כל סכום משכרו כישר בעיניו. (דב"ע נד/101-3 יעקב עימנואל נ' שופרסל דב"ע כח' 241).
 
זאת ועוד, תנאי נוסף לקיזוז הסכום הקצוב הוא שתהא התחייבות בכתב של העובד למעביד (תב"ע (ת"א) ל"ט/14-1 דנה מרטין - פנחס שפלמן פד"ע י"א, כו') מכאן שנדרשים שני תנאים לצורך התרת קיזוז משכר - התחייבות בכתב וסכום קצוב.
 
14.        הנתבע לא היה רשאי להפחית משכרו של התובע את הסך של 3,500 ₪.
            יודגש כי מתלושי השכר של החודשים 10/02 ו-11/02 לא ניתן ללמוד על מתן מפרעות בסכומים שהנתבע ציין (500 ₪ בחודש 10/02 ו-3,000 ₪ בחודש 11/02).
 
            ניכוי החוב שנעשה ע"י הנתבע, מנוגד באופן מוחלט להוראות החוק האמור, הנתבע לא הציג כל ראייה על מתן מפרעות לתובע ולא הוכיח כי מדובר בסכום קצוב ומוכח.
 
15.        בית הדין מקבל את עדות התובע ומאמין לחלוטין בגרסתו.
 
16.        ממוצג ת/1 עולה כי התובע עבד במסוף 207 מיום 25/10/02.
            יודגש כי בהתאם לתלוש שכר חודש 10/02 קיבל התובע שכר של 1,750 ₪ (ת/4).
            המוצגים ת/1 ו-ת/4 תומכים לחלוטין בגרסתו של התובע לפיה השתכר אצל הנתבע 7,000 ₪ לחודש.
 
17.        הנתבע לא המציא אסמכתאות בתמיכה לגרסתו לפיה שכרו של התובע היה על בסיס של 22% ממחזור הרווחים ברוטו של המשאית.
            הנתבע יכול היה להביא את פנקס החשבוניות או אישורים מהנהלת החשבונות, מסודרת (ככל שיש כזו), ולו על מנת לבסס את גירסתו בנוגע להסכם השכר ולתשלום המפרעות.
 
18.        טענותיו ועדותו של הנתבע - אינן משכנעות כלל וכלל.
 
(א)        כיצד השתכר התובע גם בחודש 11/02 וגם בחודש 12/02 סך של 4,000 ₪, כאשר השכר הינו על בסיס אחוזים, שהרי שכר על בסיס אחוזים אינו יכול להיות קבוע ועגול (4,000 ₪)?
 
(ב)        בעדותו בבית הדין, ציין הנתבע את הדברים הבאים:
            "אני טעיתי ולא הבאתי איתי את פנקסי החשבוניות המעידות על הכנסות המשאית לגבי עבודתו של התובע. אני יכול לדעת מה המחזור שביצע התובע רק ב-15 לחודש, לטענתי ברגע שהתובע יעשה מחזור של 22% מרווחי המשאית שזה מעבר ל-4,000 ₪ הוא יקבל את ההפרשים".
            (מ' 7 לפרוטוקול, שורות 7-4).
 
(ג)         הנה כי כן, הנתבע "משפר" את גירסתו ומרחיב את החזית כאשר בכתב ההגנה ציין שההסכם היה על שכר המבוסס על 22% ממחזור הרווחים ברוטו וכעת בעדותו ציין שההסכם היה שהתובע יקבל 22% מרווחי המשאית במידה ועבר את הסך של 4,000 ₪.
 
19.        סוף דבר
            ביה"ד מאמין לחלוטין לגרסת התובע.
הנתבע ישלם לתובע הסך של 6,420 ₪ וזאת היות והתובע עבד עד ליום 27/12/02, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28/12/02 ועד ליום התשלום בפועל.
 
            בנוסף, ישלם הנתבע לתובע סכום של 1,000 ₪ הוצאות משפט.
 
ערעור על פס"ד ברשות בלבד, בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מיום המצאת פסה"ד לידי הצד המבקש לערער.
 
ניתן היום ח' בתשרי, תשס"ה (23 בספטמבר 2004) במעמד הצדדים
                                                                               
יוחנן כהן - רשם
קלדנית: רות רחמים.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יחסי עובד מעביד

השוחט זומן לשיחה עם המנהל ובסופה נמסר לו מכתב פיטורין, אולם מנגד טען המעסיק כי התובע בחר להתפטר מרצונו החופשי.  

עובדת זרה ממולדובה שהועסקה כמטפלת סיעודית לנכה בעלת שיתוק מוחין, הגישה תביעת פיצויים נגד המעסיקה.  

המעסיקים תבעו את העובדים בגין עוולת לשות הרע, בעקבות פרסומים פוגעניים בדף הפייסבוק שלהם.  

התובעת עבדה ברשת למוצרים לעיצוב הבית ומתנות, במשך שבע שנים. בתחילה כמוכרת שכירה ובהמשך כמעצבת עצמאית. מהן זכויותיה לאחר הפסקת היחסים? 

מנהל העבודה פוטר לאחר חודש וחצי, ללא שימוע ובניגוד לתנאי החוזה, לכן הגיש תביעה כנגד המעסיק.  

מורה ליוגה שפוטרה בשל הרעה בתנאים, הגישה תביעה על מנת שתקופת עבודתה כעצמאית תוכר כתקופה של יחסי עובד ומעביד. 

רופאת השיניים טענה כי היא עבדה כשכירה במרפאת שיניים, מנגד טענה המרפאה כי היא הועסקה כעצמאית. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.