פיצויים לעובדת בגין פיטורין בניגוד לחוק עבודת נשים

דרגו את המאמר

מתרגלת באוניברסיטה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בטענה כי היא פוטרה מעבודתה שלא כדין, בניגוד לחוק עבודת נשים בסמוך לחופשת הלידה וללא שימוע, לכן עתרה לתשלום פיצויים בגין הנזקים ועוגמת נפש שנגרמו לה.

 

המתרגלת סירבה לבדוק את המבחנים מכיוון שלא קיבלה תשלומים

 

התובעת החלה לעבוד באוקטובר 2010 והועסקה כמתרגלת בחוג לפוליטיקה וממשל, בהמשך הוצע לה לשמש כמורה מן החוץ, בהיקף של שתי יחידות הוראה, החל ממרץ 2003 לתקופה בת שלושה חודשים.
בחודש נובמבר 2002, התובעת יצאה לחופשת לידה וחזרה לעבודתה לאחר כשלושה חודשים. עם שובה היא התבקשה לבדוק את מבחני הסמסטר, ולאחר שבדקה אותם נתבקשה לבדוק גם את המבחנים של מועד ב', אך התובעת הודיעה לממונה עליה, כי היא אינה מוכנה לבצע את המטלה, מאחר ולא קיבלה את כל התשלומים להם היא זכאית.

הממונה בדק את הטענה ומצא כין אין לה כל בסיס, לכן לא חידש את מינויה. במרץ 2003 קיבלה התובעת מכתב פיטורין ממחלקת משאבי האנוש, בו נכתב כי העסקתה באוניברסיטה הסתיימה והיא לא תשמש כמורה מן החוץ.

 

התובעת היא פוטרה שלא כדין, סמוך לחופשת הלידה

 

התובעת טענה כי היא פוטרה בתקופת 45 הימים הסמוכים לתום חופשת הלידה וכי פיטוריה נעשו משיקולים זרים ושלא בתום לב, מכיוון שהיא סירבה לבצע מטלות, שלא היתה צריכה לבצע. וכן, ההחלטה על הפיטורין בוצעה ללא מתן זכות שימוע ואף היא התבקשה לבדוק מבחנים בתקופת חופשת הלידה ועשתה זאת בלית ברירה.

 

מנגד טענה הנתבעת כי מנויה של התובעת כמתרגלת הסתיים בפברואר 2003 והמנוי הוארך לפנים משורת הדין לחודש אחד נוסף. אי לכך התובעת לא פוטרה מעבודתה, אלא חוזה העבודה שלה הסתיים, אף שמדובר בתקופה שלאחר חופשת לידה, אין לראות בסיום החוזה כפיטורין.
עוד טענה כי אי חידוש החוזה והעסקתה כמורה מן החוץ, נבע מסירובה של התובעת למלא אחר התחייבויותיה, ללא קשר לחופשת הלידה, וכי ניתנה לה ההזדמנות לחזור בה מסירובה, על מנת לחדש את החוזה, בעת פגישה עם הממונה עליה, לפי כך ניתנה לה זכות השימוע. הנתבעת הוסיפה כי התובעת אמנם קיבלה מכתב פיטורין, אך הכותרת אינה מעידה על תוכנו ואינה משקפת את המציאות.

 

האם התובעת פוטרה מהאוניברסיטה?

 

בית הדין נדרש להכריע האם התובעת פוטרה מעבודתה באוניברסיטה, או האם מדובר בסיום החוזה לתקופה קצובה. לאחר ששמע את טענות הצדדים ועיין במסמכים שהוצגו בפניו, קבע בית הדין, כי אין מחלוקת לגבי סיום כתב המינוי בחודש פברואר 2003 וההצעה לשמש כמורה מן החוץ לא מומשה, בשל התנהגותה של התובעת וסירובה לבדוק את המבחנים, כפי שהתבקשה לעשות. לכן קבע, כי אין קשר ליציאה לחופשת לידה ולהורות, אך בנסיבות אלה, מדובר בפיטורין ולא בסיום החוזה.

 

בנוגע לזכות השימוע קבע בית הדין כי הממונה שוחח עם התובעת, הוא הסביר לה את ההשלכות של מעשיה ונתן לה אפשרות לחזור בה מסירובה, לכן לטעמו, זכות השימוע מומשה והיא אינה זכאית לפיצוי בגין פיטורין ללא שימוע.

 

הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 3,500 שקלים

 

בית הדין קבע כי התובעת פוטרה שלא כדין במהלך 45 הימים מתום חופשת הלידה ובניגוד להוראת סעיף 9 בחוק עבודת נשים, לכן חייב את הנתבעת לפצות אותה בסך של 3,500 שקלים. בית הדין קבע כי אין מקום לפצות התובעת בגין עוגמת נפש, מאחר ולא הוכח כי נגרם נזק לא ממוני בנסיבות חריגות. הנתבעת תישא בהוצאות המשפט בסך 1,000 שקלים נוספים.