העובד התפטר עקב העתקת מקום המגורים לרגל נישואיו ודרש פיצויים
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
התובע עבד במפעל שיש בחולון, במשך כשבע שנים. במהלך עבודתו הוא התגורר במגורים שבמפעל, וכאשר עמד להינשא לבחירת לבו, הוא ביקש להעתיק את מגוריו לאזור ירושלים, והודיע על התפטרותו.
לטענת התובע, המעסיק התחייב לשלם לו פיצויי פיטורין, אולם הוא בחר שלא לקיים את התחייבותו. על כן הגיש נגדו תביעה ודרש לקבל את המגיע לו במסגרת יחסי עובד מעביד. בנוסף טען כי המעסיק לא מסר לו הודעה בכתב בדבר תנאי העסקתו, ולא העביר לו תלושי שכר כנדרש בחוק. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.
המעסיק איחל מזל טוב לעובד והבטיח לסייע לו במתן פיצויים
התובע טען כי עבד ברציפות החל מחודש ינואר 2002 ועד לחודש אוקטובר 2009, בתקופה של 94 חודשים. התובע יזם את סיום העבודה, והתפטר בשל רצונו לעבור להתגורר עם אשתו בירושלים, לאחר חתונתו. לדבריו, המעסיק איחל לו מזל טוב, והבטיח לשלם פיצויי פיטורין, אולם מאחר ולא עמד בהבטחתו, הוא הגיש נגדו תביעה.
המעסיק אישר כי בחודש האחרון לעבודה, העובד הודיע על חתונתו וביקש להפסיק לעבוד כשכיר, ולהמשיך לעסוק בתחום כקבלן עצמאי. אולם כמספר ימים אחרי השיחה, נטש התובע את המפעל ולא הגיע יותר לעבודה, ללא הודעה מוקדמת מראש.
העתקת המגורים צריכה להיות לישוב בישראל בו היה גר בן הזוג
עוד טען המעסיק כי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין, מאחר והוא התחתן עם אשה מירדן, ולא עבר להתגורר ביישוב שבו התגוררה, אלא בירושלים. ועל פי חוק פיצויי פיטורין, הוא אינו זכאי לפיצויים, מכיוון שהעתקת מקום מגורים של העובד שהתפטר, צריכה להיות לישוב בישראל בו היה גר בן הזוג.
בחקירתו הנגדית הודה המעסיק כי התחייב לשלם לתובע פיצויי פיטורין עם סיום עבודתו, כפי שהוא מבטיח לכל עובדיו, כי חשוב לו לסיים את היחסים בצורה טובה. אולם מאחר והתובע עזב באופן מפתיע מבלי לתת הודעה מוקדמת, הוא לא ראה לנכון לעמוד בהתחייבותו.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית הדין כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין עקב העתקת מקום המגורים לרגל נישואיו, בשל הוראות חוק פיצויי פיטורין, אולם השתכנע כי המעסיק התחייב לשלם לתובע פיצויי פיטורין לאחר התקופה הממושכת שבה הוא עבד אצלו, וקבע כי התחייבות המעסיק היא ללא ספק מקור משפטי.
המעסיק ישלם לעובד סך של 46,200 שקלים
עוד קבע כי המעסיק לא ביטח את התובע בביטוח פנסיוני, כפי שנדרש בצו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי, ולא הונפקו תלושי שכר בגין כל תקופת עבודתו אלא רק עבור חודשים בודדים. בנסיבות אלה קיבל בית הדין את התביעה וחייב את המעסיק לשלם לעובד סך של 46,200 שקלים. סכום זה כולל פיצויי פיטורין, פיצוי על הפרשות לפנסיה ופיצוי לפי חוק הגנת השכר.
סע"ש 16860-04-13