תאונת עבודה במפעל, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
עובד מפעל שנפגע במהלך עבודתו וכתוצאה מכך אינו כשיר לעבוד, זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי וטיפול רפואי בחינם, במהלך התקופה שבה אינו יכול לעבוד ועד 90 ימים מיום הפגיעה. אם כתוצאה מתאונת העבודה נקבעה לעובד דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי והוא מוכר כנכה עבודה, הוא יהיה זכאי גם לקצבת נכות או מענק ולזכויות והטבות נוספות, כדי שיוכל להשתקם ולהמשיך להתקיים בכבוד.
תביעת פיצויים בגין רשלנות המעסיק
במסגרת יחסי עובד מעביד, הקבועים בדיני העבודה, מוטלת על המעסיק החובה לנקוט בכל האמצעים והפעולות הסבירים כדי להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה וחובה עליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזקי גוף לעובד במהלך עבודתו.
במקרה שהתאונה במפעל אירעה עקב רשלנות המעסיק, כתוצאה מאי מתן הוראות בטיחות לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה, אי מתן ציוד מגן ובדיקה כי השימוש בציוד נעשה כנדרש, אי מתן אזהרה בדבר הסיכונים הצפויים בסביבת עבודה, אי הרחקת סיכונים שעשויים להתעורר, ואי הקפדה על נהלים והנהגת סביבת עבודה בטוחה, ניתן להגיש בנוסף לתביעה להכרה כנכה עבודה, גם תביעה לפיצויים בגין רשלנות המעסיק והפרת חובת הזהירות כלפי העובד.
הוכחת עוולת רשלנות המעסיק
לשם הוכחת יסודותיה של עוולת רשלנות מצד המעסיק, מוטלת על התובע החובה להוכיח את קיומה של חובת זהירות, התרשלות מצד המעסיק והנזק שנגרם בגינה. בהלכה הפסוקה מקובלת הבחנה בין סיכון רגיל וטבעי, שאותו אין באפשרות החייב בחובת הזהירות למנוע, לבין סיכונים שהימנעות ממניעתם מהווה התרשלות. כמו כן, הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר ורק כאשר מדובר בסיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית.
ההלכה הפסוקה מכירה בחובת זהירות מוגברת החלה על מעסיק כלפי עובדיו, המחייבת אותו בין היתר, להבטיח לעובד סביבת עבודה בטוחה, ועליו לנקוט באמצעים הסבירים הנדרשים כדי למנוע הצבת עובדיו בסיכון בלתי סביר. במקרה שהמעסיק לא נקט בכל האמצעים הסבירים הנדרשים להגנה על העובד מהסיכון והעובד נפגעו במהלך העבודה, תעמוד לזכותו האפשרות לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו.
רשלנות תורמת של העובד
עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי אמצעי הזהירות הסבירים מהווים פונקציה של אופיו יוצא הדופן של הסיכון, של מידת הסיכון, ושל מידת הסכנה לשלומו ובריאותו של העובד הנובעת מאותו סיכון באם אכן יתממש. אולם אחריותו של המעסיק אינה מוחלטת ויש לבחון האם הועמד העובד בסיכון החורג מגדר הסביר.
כמו כן, בצד חובת האחריות המוטלת על המעסיק, גם העובד נדרש להיות אחראי ולעמוד בהנחיות המעסיק ובכללי הזהירות המונהגים במפעל. על כן, אם המעסיק הוכיח כי הנזק נגרם לעובד בשל פעילות רשלנית וחסרת זהירות מצדו, יאלץ העובד לשאת באחריותו לנזק. במקרה כזה יופחת מסכום הפיצויים החלק היחסי הנגזר מדרגת אשם תורם ורשלנותו התורמת של העובד.