www.ovdim.org.il

תאונת עבודה התיישנות, מהו מועד הגשת תביעה?

דרגו את המאמר
  התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה. היא יכולה להתרחש בדרך לעבודה, במהלכה או בדרך חזרה, בעת ביצוע התפקיד או במקום העבודה או עקב סיכונים שונים, כמו עבודה בגובה, תחת תנאי לחץ, חשיפה לחומרים מסוכנים ועוד.

 

עובד שנפגע במהלך עבודתו עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה והוצאות טיפול רפואי. דמי פגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו העובד נזקק לטיפול רפואי ולא היה מסוגל לעבוד כתוצאה מפציעתו בתאונת עבודה, עד 91 ימים ממועד הפגיעה.

 

במקרה שנותרה נכות כתוצאה מהפגיעה במהלך העבודה, זכאי העובד לתשלום מענק חד פעמי או קצבת נכות, בהתאם לקביעת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי. את התביעה לקצבת נכות רצוי להגיש בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה ועד שנה מיום התאונה.

 

הגשת תביעה במועד מאוחר יותר יכולה לפגוע בזכאות לתשלום, מאחר שניתן לקבל תשלום באופן רטרואקטיבי עבור לא יותר משנה אחת אחורה. נפגע שקיבל דמי פגיעה ונותרה לו נכות עקב הפגיעה, רשאי להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה בתוך שנה ממועד הפגיעה. גם במקרה זה, הגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכאות לקצבה, כולה או חלקה.

 

12 ימי היעדרות ראשונים

 

עובד שכיר זכאי לדמי פגיעה החל מהיום השלישי שלמחרת יום התאונה. המעסיק ישלם לנפגע עבור יום הפגיעה עצמו, ועבור היומיים הבאים ישלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה במשך 12 ימים לפחות, למעט יום הפגיעה, כולל שבתות וחגים, עד 91 ימים ממועד התאונה.

 

לצורך הגשת תביעה לדמי פגיעה מביטוח לאומי, נדרש הנפגע למלא טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. יש לצרף תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ולמסור את הטופס למעסיק, כדי שיאשר את נסיבות הפגיעה ויפרט את השכר ששולם בכל אחד משלושת החודשים שקדמו לאירוע.

 

עבור 12 הימים הראשונים לאחר פגיעה בתאונת עבודה, זכאי עובד שכיר לדמי הפגיעה בשיעור של 75% מהכנסתו הקבועה. כאשר סכום זה יגבה על ידי ביטוח לאומי מהמעסיק. עובד עצמאי שנפגע בתאונת עבודה זכאי לדמי פגיעה בהתאם לתקופת אי הכושר לעבודה ובניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים. דמי פגיעה לעצמאי מחושבים על פי הכנסתו בשנת המס השוטפת. החישוב מבוסס על ההכנסות בשלושת החודשים שקדמו לתחילת החודש שבו הפסיק את עבודתו עקב התאונה.

 

הגשת תביעה לקצבת נכות

 

עובד שקיבל דמי פגיעה מביטוח לאומי עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע ונותרה לו נכות זמנית או קבועה, רשאי להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה. אם הוא יוכר כנכה עבודה ותקבע לו דרגת נכות מעל 5%, הוא יוכל לקבל קצבת נכות חודשית מעבודה.

 

את התביעה לקצבת נכות יש להגיש בסמוך לתום תקופת תשלום דמי פגיעה. לשם כך הנפגע נדרש לפנות לסניף ביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו, ולמלא טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום קצבת נכות מעבודה. לאחר הגשת הטופס, בצירוף מסמכים רפואיים ואישורים על מגבלות רפואיות בגין הפגיעה, הנפגע יזומן לבדיקה של הוועדה רפואית כדי לקבוע את אחוזי הנכות, ובהתאם לכך את זכאותו לגמלה.

 

הוועדה הרפואית לנכות מעבודה בוחנת את המקרה, באמצעות תלונות הנפגע ופירוט הליקויים והקשיים שמהם הוא סובל, התיק והמסמכים הרפואיים ואף ניתן לצרף חוות דעת רפואית לביטוח לאומי. הוועדה בודקת האם הנכות משפיעה על יכולתו לחזור לעבודה והאם היא גרמה לירידה קבועה של יותר מ-20% מההכנסות.

 

בתום הבדיקה יכולה הוועדה להחליט שמצבו של התובע לא קבוע, ובמצב זה היא תקבע דרגת נכות זמנית, לתקופה של שנה. בתום התקופה התובע יקבל זימון לוועדה רפואית נוספת. נפגע שנקבעה לו דרגת נכות זמנית נמוכה מ- 100%, אולם עקב התאונה הוא לא מסוגל לחזור לעבודתו או לעסוק בעבודה אחרת ואין לו כל הכנסה, יכול להיות זכאי לדרגת נכות זמנית בשיעור של 100%.

 

הקצבה משולמת בהתאם לאחוזי הנכות על ידי ביטוח לאומי. שיעור הקצבה מתעדכן בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן. נפגע שנקבעה לו דרגת נכות של 100% זכאי לקבל קצבה חודשית בסכום דמי הפגיעה ששולמו לו ליום כפול 30. ואף אם חלה החמרה במצב הבריאותי, או ירידה ניכרת בהכנסה עקב הפגיעה ניתן לבקש קביעה מחודשת של דרגת הנכות.

 

הוועדה הרפואית תישלח הודעה בדואר על החלטתה בנוגע לקבלת או דחיית התביעה ודרגת הנכות. על החלטתה ניתן להגיש ערר בתוך 30 יום לוועדת העררים. אם הוועדה דחתה את הערר או שהחלטתה לא ענתה על דרישות התובע, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בשאלות משפטיות בלבד בתוך 60 ימים.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

במהלך ירידה ממשאית, עובד בחברה העוסקת במכירה והתקנה של חלקי חילוף, החליק על מדרגות המשאית ונפצע בברך. בית משפט השלום נדרש להכריע האם המעסיק התרשל.  

תופרת שהחליקה על הרצפה במקום העבודה, כתוצאה מנזילת שמן ממכונת התפירה שעליה עבדה, פנתה אל בית משפט והגישה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים.  

אל בית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שהגיש חשמלאי, על רקע נפילה מגובה שאירעה באוגוסט 2007, בבניין מגורים שבבעלות הנתבע. 

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה לו 10% נכות בלבד.  

עובד בחנות נדרש להוביל לביתו של המנהל כמות רבה של ספרים, דבר שחרג מתפקידו. בעת הרמת המשא הכבד, נפגע העובד בגבו, וטען כי מדובר בתאונת עבודה.  

במהלך בדיקת תקלה במנוע של משאית במוסך, נשאבה ידו של חשמלאי לפתח כניסת האוויר של המנוע וכתוצאה מכך נגרמה לו קטיעה חלקית של האצבע.  

עובד באתר בנייה שנפגע ממסור חשמלי בכף ידו, טען כי המעסיק הורה לו לעבוד עם מסור ללא מגן, על כן הוא אחראי לקרות התאונה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.