חזרה לעבודה לאחר תאונת עבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 8 דירוגים בציון ממוצע: 3.2 מתוך 5

תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד שכיר או עצמאי תוך כדי ועקב עבודתו, כולל תאונה במהלך הפסקת צהריים, בעת נסיעה ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה ובחזרה ממנה, וכל זמן שהעובד נמצא בתפקידו.

חוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה שאירעה תוך כדי ועקב בעבודה או מחלת מקצוע שהתפרצה כתוצאה מתנאי עבודה או נסיבות הקשורות אליה. עובד אשר נפגע במהלך העבודה, כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע או על דרך של מיקרוטראומה, זכאי לתשלום דמי פגיעה מביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות והוצאות טיפולים רפואיים.

במקרה של נכות זמנית או קבועה כתוצאה מהפגיעה, ייתכן שהעובד יהיה זכאי לתשלום קצבת נכות, זאת על פי החלטת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי ואחוזי הנכות שנקבעו לו. כאשר עובד נמצא בחופשת מחלה אסור למעסיק לפטר אותו, כל עוד עומדים לרשותו ימי מחלה צבורים. ואולם, בתקופת שהעובד מקבל דמי פגיעה או קצבת נכות מביטוח לאומי, מותר למעסיק לפטר את העובד בכפוף לדיני העבודה, קיום שימוע כדין ותשלום פיצויי פיטורין.

שינוי תנאי עבודה לאחר תאונת עבודה

לאחר שהעובד החלים מתאונת עבודה וקיבל אישור מרופא תעסוקתי כי הוא כשיר לשוב לעבודתו הקודמת, הוא רשאי לחזור ולשוב לעבוד תחת אותם התנאים ובהיקף משרה זהה. אך במקרה שהעובד מסוגל לשוב לעבודה, בהיקף שעות נמוך יותר או בתנאים אחרים, כאשר מדובר בפגיעה שבעקבותיה נקבעה נכות זמנית או בפגיעה בלתי הפיכה, הוא נדרש לפנות לרופא תעסוקתי ולקבל את הנחיותיו.

רופא תעסוקתי רשאי לקבוע כי העובד יכול להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה אך בתנאים אחרים או בהיקף משרה נמוך יותר. בנסיבות שבהן המעסיק לא יכול לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו עקב מצבו הבריאותי, וכאשר המעסיק לא יכול לבוא לקראת העובד ולשנות את אופי המשרה והתאמתה למצבו החדש, רשאי העובד להתפטר בדין מפוטר ולקבל את מלוא הזכויות כחוק.

כמו כן, במצב זה, המעסיק רשאי לפטר את העובד ולשלם לו את מלוא זכויותיו, כאשר לא נמצאה עבודה המתאימה לפי הנחיות הרופא התעסוקתי ובעקבות מצבו הבריאותי, בכפוף לקיומו של שימוע כדין ותשלום פיצויי פיטורין.

שינוי היקף משרה

כאשר העובד מסוגל לחזור לעבודה, אך על פי הנחיות רופא תעסוקתי, רק בהיקף משרה נמוך יותר, הוא עלול לאבד את הזכויות הסוציאליות שהיו לו קודם. לפיכך, אם טרם הפגיעה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע, הועסק העובד במשרה מלאה ובשכר מסוים, לאחר מכן הוא מועסק בהיקף שעות נמוך יותר או בחצי משרה, הוא מרוויח בהתאם לכך שכר נמוך ממה שהרוויח קודם לכן, כולל גובה הסכומים שיופרשו לפיצויים, לקרן פנסיה, חישוב דמי הבראה, ימי חופשה שנתית וכדומה.

ימי מחלה בזמן תשלום דמי פגיעה

מרגע שמוגשת לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה, העובד אינו יכול להגיע לעבודה, ואינו יכול לעבוד כל עוד הפגיעה נמשכת. דמי פגיעה משולמים לנפגע עבודה עד 91 ימים מיום התאונה, ובמקרים שבהם נשמרו יחסי עובד מעביד, כלומר שהעובד לא התפטר מחמת מצבו הבריאותי או פוטר, ולזכותו צבורים ימי מחלה, הוא רשאי להמשיך את תקופת המחלה, על חשבון ימי המחלה שטרם נוצלו.

במקרה שהעובד זקוק לימי מחלה נוספים, הוא רשאי בכפוף לאישור והסכמת המעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום. עם זאת, עובד אשר זכאי לתשלום על פי החוק במהלך תקופת אי כושר לעבודה מחמת מצבו הבריאותי לא יהיה זכאי לדמי מחלה. הן לגבי התקופה שעבורה זכאי העובד לתשלום והן לגבי תקופה שנקבע במפורש, שאין העובד זכאי לתשלום עבורה עקב המחלה.

ניכוי ימי מחלה בתאונת עבודה

כאמור, כאשר העובד נעדר מחמת פגיעה בתאונת עבודה, הוא זכאי לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, מכוח חוק הביטוח הלאומי, ולא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה, מאחר שמדובר בתשלום שלו זכאי העובד, על פי חוק.

בזמן שהעובד מקבל מביטוח לאומי דמי פגיעה, המעסיק לא רשאי לנכות ימי מחלה מימי המחלה הצבורים של עובד, גם לא את הסכום עבור תקופת הזכאות הראשונה, שאותם המעסיק משלם לביטוח לאומי. ההתחשבנות עבור התקופה הראשונה נערכת בין המעסיק לביטוח לאומי, והעובד לא קשור או מעורב בתהליך ולכן בכל מקרה הוא זכאי למלוא דמי הפגיעה מביטוח לאומי.