תאונת עבודה במהלך השתלמות, מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 3.6 מתוך 5

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה באמצעות שני תנאים מצטברים: האחד, התרחשות התאונה תוך כדי עבודתו של העובד השכיר והשני עקב עבודתו. נקודת המוצא היא שיש לפרש את סעיף 79 באופן המעניק כיסוי ביטוחי לא רק לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע מלאכתם בפועל אלא גם לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות נלוות לעבודה, כמו בעת השתלמויות, ימי כיף ואירועי ספורט מטעם מקום העבודה.

גישה זו התפתחה מתוך הכרה כי בשוק התעסוקה המודרני יחסי עובד מעביד משתרעים אל מעבר לשעות ולמסגרות העבודה הרשמיות וחלים גם על פעילויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודה. ואף פעמים רבות למעסיק יש אינטרס בעריכת פעילויות מחוץ לשעות העבודה לאור החשיבות שבפיתוח ההון האנושי והעמקת היחסים והקשר בין העובדים לבין עצמם ובינם למקום העבודה. על כן נפסק כי כאשר קיים קשר בין פעילויות נלוות ובין העבודה, יש הצדקה להכיר בתאונות המתרחשות במהלכם כתאונות עבודה.

האם תאונה במהלך השתלמות נחשבת תאונת עבודה?

הכרה בתאונה שהתרחשה במהלך השתלמות כתאונת עבודה, מזכה את העובד שנפגע בתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, ובמקרה שנותרה לעובד נכות זמנית או קבועה, הוא זכאי לקבל קצבת נכות וסיוע בהליכי שיקום וחזרה למעגל העבודה, על פי החלטת הוועדה הרפואית.

כמו כן, במקרה של רשלנות המעסיק, ניתן להגיש במקביל לתביעה למימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, גם תביעה לפיצויים נגד המעסיק בגין הפרת חובת הזהירות כלפי עובדיו, כמו במקרים שבהם המעסיק לא דאג לסביבה בטוחה ותנאים הולמים, הן במקום העבודה והן בעת פעילויות נלוות.

כדי לקבוע האם מדובר בתאונת עבודה, בשלב הראשון יש לבחון האם האירוע שבו נטל העובד חלק בעת שנפגע מהווה בכללותו פעילות הנלווית לעבודה. שאלה זו מוכרעת לפי הקשר של האירוע לעבודה, שהוא העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע ובתרומתו לחיי העבודה במפעל.

עוד נפסק כי לשם הוכחת הטענה שלפיה למעסיק היה עניין באירוע נדרשת הוכחת מעורבותו של המעסיק בייזומו של האירוע ובאחריות לו, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרך מימון האירוע, בארגון ועוד סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל.

בשלב הבא נבחנת השאלה האם הפעילות המסוימת שבה עסק העובד בעת שנפגע הייתה חלק אינטגרלי מהאירוע המוכר. מבחן זה נדרש מאחר שהעובדה שהמעסיק אירגן אירוע כלשהו לעובדיו אין משמעותה כי כל פגיעה אשר תיגרם לעובד במהלך אותו אירוע תוגדר כתאונת עבודה ותזכה לכיסוי ביטוחי.

לפיכך, המבחן הדו שלבי מהווה כלי עזר המסייע לבית הדין לעבודה בהכרעה אם הפעילות בכללותה משרתת את אינטרס המעסיק ואם קיימת זיקה סבירה בין הפעולה שבמהלכה התרחשה התאונה לבין צרכי העבודה.

החלקה באמבטיה בעת השתלמות במלון

עובדת עירייה פנתה אל בית הדין הארצי לעבודה והגישה ערעור על תביעה להכרה בפציעתה עקב החלקתה באמבטיה בעת שהייתה בהשתלמות במלון. התביעה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה שפעולת הרחצה שבמסגרתה נפגעה התובעת לא הייתה קשורה לעבודה ולא הייתה עקב העבודה. בית הדין נדרש להכריע בסוגיה האם יש להכיר בנפילת התובעת בעת השתלמות כתאונת עבודה.

על פי עובדות התביעה, התובעת עבדה בתפקיד מזכירה ומנהלת חשבונות בעירייה עד ליציאתה לגמלאות. במהלך חודש נובמבר 2013 שהתה במלון בים המלח, במסגרת שתי השתלמויות שבהן השתתפה, בנושא דיני ויחסי עבודה והמשפחה כארגון כלכלי. ההשתלמויות אורגנו על ידי העמותה לקידום מקצועי שאליה השתייכה התובעת, שהיא עמותה המסובסדת על ידי העירייה, ואף התובעת קיבלה שכר ממעסיקתה בגין ימי ההשתלמות.

ביום הראשון, בטרם החלה ההשתלמות בפועל, נכנסה התובעת לאמבטיה בחדר במלון, החליקה ונחבלה ברגל ובכתף שמאל. למחרת פנתה לרופא המלון, אשר בדק אותה והמליץ על טיפול תרופתי. התובעת נשארה במלון עד לסיום ההשתלמויות, וכאשר חזרה לביתה פנתה לטיפול במרכז רפואי.

האם למעסיק היה עניין ממשי בקיום ההשתלמות?

התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה, אולם תביעתה נדחתה בטענה שפגיעתה אירעה במהלך השתלמות שאורגנה על ידי העמותה, ומאחר שמדובר בהשתלמות בנושאים כלליים, מחוץ למקום העבודה, ובחלקה אף מחוץ לשעות העבודה, ולא הוכח כי למעסיקה עניין ממשי בקיומה, ונקבע כי אין לראות בפגיעתה כפגיעה תוך כדי ועקב עבודתך אצל המעביד או מטעמו, ואף לא כפעילות נלווית הקשורה לעבודה.

כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין האזורי. התובעת טענה כי ההשתלמות אורגנה על ידי המעסיק, ימי ההשתלמות שולמו בתלוש שכרה, רוב ההשתלמות הייתה מסובסדת על ידי המעסיק באמצעות העמותה, ושני גורמים מטעם המעסיק חתמו כי ההשתלמות חיונית לעבודתה.

התובעת הוסיפה וטענה כי הלכה להתקלח כדי לרענן עצמה לפני ההרצאה הראשונה בהשתלמות. וכי פעולת הרחצה היא חלק אינטגרלי מתוכנית ההשתלמות, וכי ביישום מבחן הסבירות פעולת הרחצה לא יצרה ניתוק ממסגרת הפעילות הנלווית ולא ניתקה את הקשר הסיבתי בין הפעולה הנלווית לבין ההשתלמות.

הוכחת קשר בין ההשתלמות לבין העבודה

מנגד טען ביטוח לאומי כי לא הוכח קשר בין ההשתלמות לבין עבודתה של התובעת, מאחר שההשתלמות לא אורגנה על ידי המעסיק, למעסיק לא היה כל עניין בהשתלמות והיציאה להשתלמות הייתה לאור הסכם קיבוצי בשירות הציבורי, העירייה לא מימנה את ההשתלמות מעבר להפרשת הסכום השנתי לעמותה, ומדובר בהשתלמות בנושאים כלליים אשר לא היו מכוונים לקידומה המקצועי של התובעת. כמו כן, התובעת לא הוכיחה את הקשר שבין כניסתה לאמבטיה לבין ההשתלמות.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית הדין כי תאונה במקלחת, שארעה במרחב פרטי מובהק ובפרטיות מוחלטת, ובמסגרת הזמן הפנוי בלי שהוגדר בתכנית ההשתלמות, אינה מהווה תאונת עבודה על פי הגדרת החוק, לפיכך הערעור נדחה ונקבע כי אין קשר בין החלקת התובעת באמבטיה בעת ההשתלמות למקום העבודה, על כן היא אינה זכאית להכרה כנפגעת עבודה. 

עב"ל 5104-09-16