התנכלות לעובד, האם הנזק הנפשי שנגרם יוכר כפגיעה בעבודה?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובד שנפגע מיחס מתנכר מצד המעסיק, יכול לתבוע פיצויים מביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה, על ידי הוכחת קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין האירוע המשפיל.

התעמרות בעבודה הוא מושג המתאר התנהגות פוגעת, מטרידה ומשפילה, החוזרת על עצמה במסגרת העבודה. כדי שפגיעה נפשית תוכר כהתעמרות בעבודה, אין זה מספיק שיהיה אירוע אחד בודד של התנהגות מתעמרת, אלא שההתנהגות תחזור על עצמה באופן עקבי במספר אירועים נפרדים.

התעמרות בעובד במקום העבודה יכולה להתרחש על ידי המעסיק, על ידי עמיתיו לעבודה של אותו עובד ועל ידי כל מי שנמצא בקשרי עבודה עם העובד במסגרת עבודתו. למרות זאת, האחריות לספק סביבת עבודה השומרת על כבוד העובדים חלה על המעסיק בלבד, והוא חייב לוודא שעובדיו יכולים לבצע את תפקידיהם ללא צעקות והשפלות במסגרת העבודה.

התעמרות בעבודה איננה כוללת רק צעקות וקללות כלפי העובד. גם מתן משימות משפילות, או הטלת איסורים פוגעניים עליו יחשבו התעמרות. נוסף על כך, גם החרמת או בידוד עובד באופן מופגן, העברת ביקורת שלילית עליו באופן תדיר, הפצת שמועות שיזיקו לו, פגיעה ביכולתו להצליח בתפקידו, הפקעת סמכויות מידיו או חדירת יתר לפרטיותו, כל אלו יכולים להיחשב כהתעמרות בעובד במקום עבודתו וכפגיעה בו.

מנהלת גערה על היעדר כפיות, העובדת תבעה על פגיעה בעבודה

אל בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוגשה תביעה נגד ביטוח לאומי על ידי עובדת לשעבר, שדרשה להכיר בהתעמרות בה כפגיעה בעבודה לצורך קבלת פיצויים. התובעת הגישה את התביעה תחילה אל המוסד לביטוח לאומי, אולם תביעתה נדחתה ועל כן פנתה אל בית המשפט שיכריע בעניינה.

האישה עבדה כמנהלת חשבונות בהתאחדות מסוימת, ובמסגרת תפקידה הייתה גם אחראית גביית ארנונה מחברי ההתאחדות ועל העברתם לעירייה. נוסף על כך, היא הייתה אחראית על ארגון קורסים וימי עיון לחברי ההתאחדות.

לפי עובדות המקרה, באחד מהקורסים שערכה ההתאחדות, הייתה התובעת אחראית על סידור המקום ועל הכיבוד. אחד ממשתתפי הקורס התלונן בפני המנהלת של התובעת על כך שאין כפיות לקפה בשולחן הכיבוד, ובתגובה לכך המנהלת גערה בעובדת על המחסור בכפיות. על עובדות אלו לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, אלא רק בנוגע לאופן התנהלותה של המנהלת כלפי העובדת, וכן על עוצמת הגערה וההשפעה על התובעת.

התובעת לא חזרה מאז לעבודתה, ופנתה יום לאחר האירוע לרופא משפחה, שהמליץ לה על ייעוץ פסיכיאטרי או פסיכולוגי.

האם יש קשר סיבתי בין האירוע למצב הנפשי של התובעת?

מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע שיש קשר סיבתי בין מצבה הנפשי של העובדת לבין האירוע, ושהיא סובלת מתגובת הסתגלות שנגרמה לה מהתנהגות המנהלת כלפיה. המומחה קבע שאמנם אירוע הגערה היה חד פעמי, אך הגיע אחרי תקופה שבה התרחשו אירועים שהיו רקע לאירוע המדובר, ושבנו אצל העובדת את תחושת ההשפלה עד שהגיעה למצב של חרדה מהאירוע החריג.

לפי המומחה, העובדת חשה שהמנהלת שינתה את יחסה כלפיה, והתנהגה אליה באופן פוגעני וקשוח יחד עם מזכירתה. המנהלת מדרה את העובדת מאחד מתפקידיה המשמעותיים, לא דיברה איתה באופן אישי אלא דרך מיילים, ולבסוף כשגערה בה על המחסור בכפיות עשתה זאת אל מול כולם באופן משפיל.
המומחה קבע שעד האירוע, העובדת חשה אמנם מושפלת, אך המשיכה לעבוד כי חששה לאבד את מקום עבודתה ולא פנתה לטיפול נפשי. אירוע זה, על רקע האירועים הקודמים, גרם לה לתגובת חרדה קשה, שלוותה בסימפטומים נפשיים של דיכאון, בכי והפרעות שינה.

הצדדים נחלקו בעניין סמכותו של המומחה הרפואי

לטענת התובעת, המומחה הרפואי מטעם בית המשפט קבע באופן מפורש שיש קשר סיבתי בין מצבה הרפואי לבין האירוע החריג ולכן יש להכיר בפגיעה הנפשית שנגרמה לה כפגיעה בעבודה עקב התעמרות.
לעומתה, טען בא כוח הנתבע שהמומחה השתמש בחוות דעתו בעובדות שונות ממה שהופנה אליהן בעת המינוי. עוד נטען מטעם הנתבע, שהמומחה הרפואי לא הודיע לבית המשפט ואת הנתבע על תאריך הבדיקה של התובעת. הליך זה איננו מקובל בבית הדין לעבודה ולכן פוגע בזכויות הנתבע.

בית המשפט שמע את טענות הצדדים וקבע שיש להתחשב בדעת המומחה הרפואי מטעמו, למרות המחדל שציין בא כוח הנתבע, כיוון שאין בכך מספיק כדי לפסול את דעתו. גם הטענה שלפיה המומחה התייחס לעובדות שונות נדחתה, שכן בשאלות הבהרה שנשלחו אליו הוא ענה על העובדות הרלוונטיות לחוות הדעת ולכך יש להתייחס.

ובית המשפט החליט לקבל את התביעה להכרה בפגיעה נפשית בעבודה עקב התעמרות. על המוסד לביטוח לאומי הוטל לשלם לתובעת 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט, וכן נקבע שהתובעת תופנה לוועדה רפואית לשם המשך טיפול בעניינה.

ב"ל 46105-09-14