פיטורי עובדת לאחר לידה שקטה, האם ניתן לתבוע פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובדת שפוטרה לאחר שעברה לידה שקטה, יכולה לבחון הגשת תביעה לתשלום פיצויים מהמעסיק בגין הפרת חוק עבודת נשים.

  
לידה שקטה היא סיומו של הריון בלידת עובר ללא רוח חיים, בין אם בשל הפסקה יזומה של ההיריון ובין אם העובר מת ברחם אימו באופן טבעי. עובדת שעברה לידה שקטה לאחר 22 שבועות היריון, זכאית לקבל זכויות מסוימות כאילו נולד תינוק חי.

עובדת שילדה לידה שקטה, זכאית לקבל חופשת לידה וחופשה ללא תשלום ללא תלות בהסכמת המעסיק לכך. נוסף על כך, למעסיק אסור לפגוע בהכנסת העובדת או בהיקף המשרה שלה במהלך חופשת הלידה וכן במשך 60 הימים מהיום שבו היא חוזרת מחופשת הלידה.

בתקופה זו חל איסור על המעסיק לפטר את העובדת. במקרה שבו מעסיק הפר את זכויות היולדת ופיטר אותה בתקופה האמורה, העובדת יכולה להגיש נגדו תביעה לפיצויים בבית הדין לעבודה. גם אם המעסיק אינו מאפשר לעובדת לחזור לעבודתה באותם תנאים לאחר חופשת הלידה, יכול להיחשב שפיטר עובדת בתקופה מוגנת מפני פיטורים.

עובדת פוטרה אחרי שהודיעה שהיא בהיריון ותבעה פיצויים

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור שהגישה עובדת על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב, אשר דחה את תביעתה לקבלת פיצוי לאחר שלטענתה פוטרה בשל הריונה. בית הדין האזורי קבע כי לא ההיריון גרם לפיטורי העובדת אלא דווקא משבר אמון בין העובדת למעסיק.

לפי עובדות המקרה, המערערת החלה לעבוד אצל המעסיק בשנת 2011 בתפקיד מנהלת ומזכירה, כשבהמשך קיבלה תחומי אחריות נוספים ואף קיבלה העלאה בשכר. בחודש יולי 2012 העובדת בישרה למעסיקה כי היא בהיריון, וכחמישה חודשים לאחר מכן עברה "לידה שקטה" וקיבלה דמי לידה מהביטוח הלאומי.

טרם הלידה העובדת זומנה לשימוע שבו עלו נגדה טענות בנוגע להתנהלותה בעבודה, והיא הוצאה לחופשה כפויה עד החלטת הממונה בנוגע לפיטוריה. הממונה החליט שלא לאשר את הפיטורים, שכן נמצא קשר ישיר בין רצון החברה לפטר את העובדת לבין הריונה, אך לאחר הלידה השקטה העובדת לא שבה לעבודתה ונותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.

העובדת טענה לקשר בין הפיטורין להיריון, המעסיק הכחיש

לטענת העובדת, המעסיק התחיל להעלות טענות בנוגע לביצועיה בעבודה רק לאחר שהיא הודיעה לו על הריונה, ושפתאום לאחר שנודע למעסיק על ההיריון, נהפכה באחת מעובדת טובה לעובדת בעייתית.

לטענת המערערת, המעסיק חדל לשלם לה שכר מהיום שבו עורך דינה הודיע על הלידה השקטה שעברה. את דמי הלידה קיבלה המערערת מביטוח לאומי ואילו יחסי העבודה שלה עם המעסיק באו לסיומם עם ההודעה על הלידה השקטה ובקשתה לחזור לעבודה לאחר האירוע המצער סורבה על ידי המעסיק.

המעסיק, לעומת זאת, טען שביצועיה של העובדת היו גרועים כבר כשהחלה לעבוד וכי חיפש לה מחליפה עוד טרם הודעתה על ההיריון. נוסף על כך, טען המעסיק, העובדת לא פוטרה על ידו לאחר הלידה השקטה, אלא היא סיימה מיוזמתה ומסיבותיה את עבודתה אצלו.

עוד נטען על ידי בא כוח המעסיק, שהעובדת ידעה שמחפשים לה מחליפה ומעוניינים לפטר אותה, ולכן הודיעה באופן חפוז על הריונה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני. נטען גם שהממונה קבע שהטענות בדבר פגמים בעבודתה של העובדת אינן שקריות, ושהסיבה שההיתר לפיטוריה נדחה היא משום שהמעסיק לא יידע את העובדת בנוגע אליהן טרם ההודעה על ההיריון.

המעסיק פעל בניגוד לחוק עבודת נשים

בית הדין הארצי קיבל את הערעור שהגישה העובדת וקבע שהמעסיק פעל בניגוד לחוק עבודת נשים בכך שכפה על העובדת לצאת לחופשה במהלך הריונה עד להחלטת הממונה, וכן בכך שלא בוצע ניסיון להחזיר את העובדת לאחר תקופת חופשת הלידה עקב הלידה השקטה, למרות שהממונה קבע שהפיטורים אינם חוקיים.

בית הדין הבהיר שרוב הטענות שהועלו נגד תפקוד העובדת, עלו אך ורק לאחר שהודיעה למעסיק על הריונה, מה שמלמד על כך שהפיטורין היו קשורים בעובדת היותה בהיריון. בית המשפט קבע שאי החזרת העובדת לתפקידה לאחר האירוע המצער של הלידה השקטה, כמוהו כפיטורין בתקופה שבה העובדת מוגנת מפיטורין לפי החוק, ולכן מדובר בעבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בית המשפט פסק שעל המעסיק לשלם לעובדת פיצויים בסך של 11 אלף שקלים בגין הפרת חוק עבודת נשים בצירוף ריבית והצמדה, ועוד פיצוי בסך של 20 אלף שקלים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עוד נפסק שעל המעסיק לשלם לעובדת 6,500 שקלים על הוצאות משפט.

ע"ע 36773-06-16