הפרת חובת נאמנות של עובד כלפי המעסיק, מתי העובד יחויב לשלם פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

לרוב בעת קבלה למקום עבודה חדש, העובד והמעסיק חותמים על חוזה עבודה הנחשב לחוזה לכל דבר ועניין אשר נועד לעצב את היחסים החוזיים בין הצדדים. מאחר שמדובר בחוזה רגיל חלים עליו דיני החוזים ועקרונות יסוד מחייבים הנהוגים בשיטת המשפט הישראלית. לפיכך על חוזה העבודה חלים גם עקרונות של תום לב במשא ומתן, בקיומו ובביצועו של החוזה.

בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע במשך השנים כי חוזה עבודה מבוסס על חובת נאמנות ועל יחסי אמון בין הצדדים לו. חובת ההגינות, חובת תום הלב וחובת הנאמנות נובעות כולן מחוזה העבודה וזאת בין אם נקבעו בו במפורש ובין אם לאו. חובות אלו מטילות הן על העובד והן על המעסיק חובה שלא להימצא במצב של ניגוד עניינים.

הפרת חובת נאמנות ותום לב מצד העובד עלולה להוביל לתשלום פיצויים למעסיק

בבואו לדון בסוגיית הפרת חובת הנאמנות, בית הדין לעבודה ישקול את האיזון שבין זכותו של המעסיק להגן על האינטרסים הלגיטימיים שלו ובין זכותו של העובד לחופש עיסוק. בית הדין נוטה להבחין בין עובדים בכירים ובין עובדים זוטרים בכל הקשור להפרת חובת הנאמנות כאשר ככל שהעובד בכיר יותר כך הנטייה היא לייחס לו חובת נאמנות ואמון מוגברות יותר כלפי המעסיק.

במקרים מסוימים הפרת האמון של העובד כלפי המעסיק עלולה להיחשב לעבירה פלילית וזאת כאשר מדובר במקרים של גניבת כספים, סודות מסחריים, ציוד משרדי, לקוחות, זכויות יוצרים ועוד. במקרים מסוימים בית הדין לעבודה צפוי לשלול פיצויי פיטורים מעובד שהפר את חובת הנאמנות שלו כלפי המעסיק ואף לחייבו בתשלום פיצויים למעסיק. במסגרת הדיון תיבחן חומרתה של הפרת חובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק.

עובד שהפעיל עסק מתחרה תוך כדי עבודתו אצל המעסיק חויב לפצותו בסך של 58 אלף שקלים

בית הדין האזורי לעבודה עסק בתביעה שהגיש בעל חברה לניהול נכסים נגד מנהל אחזקה שעבד בחברה בגין הפרת חובות נאמנות ותום לב. השופטת קבעה כי מנהל האחזקה הפר בצורה בוטה את חובות האמון וחובות תום לב שהתחייבו ממנו במסגרת יחסי העבודה בכך שניהל חברה לאחזקת מבנים באופן עצמאי במקביל לעבודתו אצל המעסיק. נוסף על כך, צוין כי במהלך כל תקופת הפעילות של העסק העצמאי העסק, מנהל האחזקה לא עדכן את המעסיק בדבר עיסוקיו הפרטיים.

העובד הקים חברה עצמאית לניהול מבנים במקביל לעבודתו כמנהל אחזקת מבנים שכיר

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, מנהל האחזקה הועסק על ידי בעל חברה לניהול נכסים במשך תקופה של ארבע שנים. במהלך תקופה של שנה ושלושה חודשים ובמקביל לעבודתו בחברה, מנהל האחזקה הפעיל עסק עצמאי שמעניק אף הוא שירותי ניהול מבנים וזאת תוך שאינו מיידע את מעסיקו בדבר עיסוקו הפרטי והחברה שהקים.

המעסיק טען כי העובד הפר את חובות הנאמנות ותום הלב שלו כלפיו בכך שהפעיל את העסק העצמאי המתחרה מבלי ליידעו ולכן ביקש פיצויים בסך של 114 אלף שקלים.

מנגד, העובד טען כי לא עלה בדעתו לעדכן את מעסיקו בדבר עסקו הפרטי מאחר שענייניו הפרטיים לא פגעו בתפקודו כמנהל אחזקה בחברה. העובד הוסיף כי העסק העצמאי למעשה נוהל על ידי אשתו כאשר בפועל נוכחותו נדרשה בו רק לעיתים רחוקות.

העובד הפר בצורה בוטה את חובות האמון ותום הלב שהתחייבו ממנו

השופטת קבעה כי בנסיבות העניין מנהל האחזקה הפר בצורה בוטה את חובות האמון ותום הלב שהתחייבו ממנו במסגרת יחסי עבודה. צוין כי מדובר בעסק מתחרה שהעובד הקים עבורו במהלך עבודתו אצל המעסיק כדי שיוכל לצאת לדרך עצמאית בהמשך.

השופטת הוסיפה כי יש לייחס חומרה מיוחדת לכך שהעובד לא יידע את המעסיק בדבר צעדיו בכיוון של פתיחת עסק עצמאי מתחרה. הובהר כי העובד למעשה הקים עסק מתחרה הרבה לפני שסיים את עבודתו בחברה ובעודו מקבל שכר מהמעסיק. השופטת ציינה כי חומר הראיות מלמד כי העובד נדרש לרמת מעורבות גבוהה בעסק העצמאי והיה מעורב בניהולו על בסיס יום יומי.

בסופו של דבר, השופטת קבעה כי הפיצוי שדרש המעסיק בסך של 114 אלף שקלים הוא מופרז אך לנוכח מעשי העובד שהפר את חובת תום הלב וחובת הנאמנות כלפי המעסיק, היא חייבה אותו לשלם למעסיק סך של 57,500 שקלים.

סע"ש 46238-04-13