בעל לקות שמיעה פוטר מהעירייה לאחר 16 שנה, האם הוא זכאי לפיצויים?
| דרגו את המאמר |
|
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת נדרש להכריע האם העירייה הפלתה את פקיד השומה כבד השמיעה מחמת מוגבלותו, והאם פיטוריו לאחר 16 שנה בעירייה בוצעו כדין.
התובע יליד שנת 1972, הועסק במשך כ- 16 שנים במחלקת הגבייה של העירייה. התובע סובל מילדותו מלקות שמיעה, ונזקק למכשיר שמיעה באוזנו הימנית. במהלך שנת 2007 הוא החל לסבול מכאבי גב ואובחנה אצלו פריצת דיסק. בסוף שנת 2010 הוא פוטר מעבודתו ויחסי עובד- מעסיק הופסקו.
העירייה לא דאגה לבצע התאמות בתנאי העבודה
לטענת התובע הוא עונה על הגדרת "אדם עם מוגבלות", בשל הלקות בשמיעה, בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. על כן הנתבעת נדרשה לבצע התאמות של תנאי העבודה לצרכיו המיוחדים, אך מכיוון שלא פעלה כך, יש לראותה כמי שהפלתה אותו.
לדבריו, בשנים האחרונות חלה החמרה בלקות השמיעה והוא התקשה לבצע עבודה עם קהל. התובע הוסיף כי מאז שמונה מנהל חדש, הוא נדרש לבצע משימות חדשות, שאינן היו מוגדרות במסגרת תפקידו, כגון תורנות קופה והוא לא היה יכול לבצע אותן מחמת מגבלותיו. לטענתו, הדרישות נועדו לגרום לו להתפטר או להקים עילה לפיטוריו. התובע טען כי הוא פוטר שלא כדין, מחמת מוגבלותו, בחוסר תום לב וללא שימוע.
העירייה טענה מנגד כי היא מעולם לא הפלתה את העובד בשל נכותו. היא קיבלה אותו לעבודה בהיותו מוגבל ותנאי עבודתו לא השתנו במשך כל תקופת העסקתו. לטענתה, התובע ביקש לסיים את עבודתו, בשל כאבי הגב מהם סבל, במהלך התקופה האחרונה. עוד טענה כי התובע זומן לשיחת שימוע בנוגע להמשך עבודתו בחברה.
התובע נדרש לעבוד מול קהל בניגוד לרצונו
בעת הדיון המשפטי התברר כי התובע היה פטור מעבודה עם קהל ומתורנות קופה, עד שמונה המנהל החדש, שדרש ממנו לבצע משימות ככל יתר העובדים במחלקה. בעקבות התנגדותו של התובע לבצע את המשימות התפתח סכסוך בין הצדדים, שהוביל ככל הנראה לפיטוריו.
התובע זומן לשימוע מהיר שהתקיים בהפתעה, בזמן שהיה חולה והגיע למשרדים על מנת להוציא טפסים למוסד לביטוח לאומי. לתובע לא ניתן זמן מראש להתכונן לשימוע והוא לא קיבל הזדמנות כנה להביע את עמדותיו.
כשלוש שנים מאז פיטוריו, התובע לא הצליח למצוא עבודה, חרף ניסיונותיו המרובים. ולדעת בית הדין, פיטוריו מהנתבעת גרמו לו לעוגמת נפש של ממש, שמצדיקה פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני.
העירייה תפצה את התובע בסך של 95,600 שקל
בית הדין קבע כי העירייה הפלתה את העובד במהלך תקופת העבודה ובפיטורין. כמו כן, נפל פגם בהליך השימוע ולתובע נגרם נזק עקב פיטוריו שלא כדין.
בנסיבות אלה חייב בית הדין את הנתבעת לשלם לתובע סך של 50,000 שקל כפיצוי בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. וכן, פיצוי בגין הפגמים בפיטורין ובשימוע בסך 43,000 שקל ועוד 2,600 שקל עבור הוצאות משפט.
ס"ע 3854-11-11