אחראי משמרת טען כי פוטר שלא כדין עקב מגבלה בריאותית

דרגו את המאמר

אחראי משמרת שהועסק למעלה משנתיים במסעדה בתל אביב, טען כי פוטר עקב פציעה ברגל, שהגבילה את תנועתו, חרף העובדה כי המעסיק היה מודע למגבלה, טרם קיבל אותו לעבודה.

מנגד טען המעסיק, כי העובד לא פוטר, אלא הודיע על התפטרותו בשל החמרה במצבו הבריאותי, על כן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורין או לתשלומים אחרים. בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע מהן נסיבות סיום הפסקת יחסי עובד מעביד, והאם הוא זכאי לפיצויים.

בחודש אפריל 2010 החל התובע לעבוד במסעדה בחוף הים בתל אביב. כעשרה חודשים קודם לכן הוא נפצע ברגל בתאונת עבודה, שאירעה במקום עבודתו הקודם. עקב כך נקבעה לו נכות צמיתה והוא התקשה בנשיאת משאות כבדים ובהליכה ממושכת.

המעסיק היה מודע למגבלה ולכן הציע לעובד שיגיש משקאות בתוך בר המסעדה

במועד קבלתו לעבודה המעסיק ידע על נכותו ועל מגבלותיו הפיזיות, על כן הוסכם בין הצדדים כי התובע ישמש כברמן, ויגיש משקאות במסעדה עצמה, ולא בחוף הים ואף יוכל לנוח בישיבה ככל שניתן. בהמשך קודם לתפקיד של אחראי משמרת.

בחודש מרץ 2012 קיים מנהל המסעדה ישיבת צוות לקראת עונת הקיץ, וביקש מאחראי המשמרת לסייע למלצרים לשרת את הלקוחות בחוף הים. לטענת התובע, הוא אמר למנהל כי בשל הפציעה ברגל, הוא לא יוכל להרבות בשירות הלקוחות שנמצאים בחוף, והמנהל השיב כי אין שום בעיה.

מנגד טען המעסיק, כי במהלך אותה ישיבה, הודיע התובע על התפטרותו, בשל מצבו הרפואי והקושי בהליכה על חוף הים, ואף ביקש כי יימצא לו מחליף.

במהלך חודש יולי 2012, חלה החמרה במצב הרגל של התובע, ולכן התקשר למנהל המסעדה והודיע כי הוא אינו יכול לעבוד בסוף השבוע הקרוב. כשבוע ימים מאוחר יותר, נמסר לו מכתב המודיע על הפסקת עבודתו, עקב ההודעה על התפטרותו, במהלך הישיבה שהתקיימה לפני כשלושה חודשים.

התובע טען כי המכתב נשלח אליו על מנת להתחמק מתשלום פיצויים

התובע טען כי הוא מעולם לא הודיע על התפטרותו, אלא פוטר לאלתר וללא מתן הודעה מוקדמת. לדבריו, המכתב נמסר על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין וזכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה. ומאחר ולא הגיע להסכמה בעניין זה עם המעסיק, הוא נדרש לפנות לבית הדין לעבודה.

מנגד טען המעסיק כי התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורין מכיוון שהתפטר בסיום האסיפה שהתקיימה בחודש מרץ 2012, כאשר פנה מיוזמתו למנהל והודיע כי נבצר ממנו להמשיך ולעבוד כאחראי משמרת במסעדה עקב הפציעה ברגלו, ולאחר שנמצא לו מחליף הסתיימה תקופת העסקתו.

בית הדין מצא כי גרסתו של התובע היתה אמינה ועקבית, ואף נתמכה במסמכים בכתב, המעידים על כך שהוא פוטר ולא התפטר. עוד השתכנע כי גרסת המעסיק אינה מתיישבת עם השכל הישר, מאחר ומיד לאחר ישיבת הצוות, התובע החל לעבוד שעות רבות בהיקף הגבוה ממשרה מלאה, ואין הדבר סביר אם אכן הודיע על התפטרותו בשל מצבו הרפואי.

העובד יפוצה על ידי המעסיק בסך של 40,000 שקלים

בנסיבות אלה קבע בית הדין כי התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורין, חלף הודעה מוקדמת, ולפיצויים בגין פיטורין שלא כדין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות. ועל כן חייב את המעסיק לפצותו בסך של 40,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים.

סע"ש 57883-01-13