העובד שטען כי הופלה עקב מצבו הרפואי דרש פיצויים
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
במהלך עבודתו התובע לקה במחלה נפשית אשר הגבילה את יכולתו וכישוריו לעבוד. המעסיקה לא היתה שבעת רצון מתפקודו, אך נתנה לו הזדמנויות רבות להשתפר ולהוכיח את עצמו בעבודה, אולם הציבה אותו במחלקה אחרת אשר לא תאמה את מצבו הרפואי, ובסופו של דבר הוא פוטר. התובע טען שמדובר בפיטורין שלא כדין בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות ובחוסר תום לב, על כן פנה לבית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ודרש פיצויי פיטורין.
התובע פוטר לאחר שימוע שלישי
בשנת 1993 התובע החל לעבוד בחברה המספקת שרותי תקשורת סלולרית בתפקיד הנדסאי שירות. מאז שנת 2000 הוא סובל מבעיות רפואיות בתחום הנפשי וכתוצאה ממחלתו נעדר מהעבודה לחודשים רבים, עקב חרדות ומצב נפשי. בסוף שנת 2008, זומן התובע לשימוע ראשון, אשר בעקבותיו הליך הפיטורין בוטל, והוא הועבר למחלקה אחרת כטכנאי שירות.
כשנתיים מאוחר יותר התובע זומן לשימוע נוסף ובסופו של דבר הוחלט שוב לתת לו הזדמנות נוספת ולא לפטרו. בחודש נובמבר 2012 זומן לשימוע שלישי בעילה של שינוי ארגוני, ובעקבותיו נמסר לו מכתב פיטורין, לפיו פיטוריו נכנסו לתוקף בחודש אפריל 2013.
לטענת המעסיקה התובע פוטר בשנת 2013, עקב הליך התייעלות שעברה החברה וצמצום בעקבות שינויים בשוק התקשורת, וציינה כי באותה תקופה בוטלו עשרות רבות של תקנים ופוטרו מעל 160 עובדים, ומאז פיטורי התובע לא נקלטו עובדים חדשים במחלקה שבה הועסק.
ההחלטה לפטרו התקבלה לפני עריכת השימוע
מנגד טען התובע כי עילת הפיטורין של הליך רה-ארגון הומצאה כדי להצדיק את פיטוריו, והסיבה האמתית לפיטורין היא מצבו הרפואי. עוד טען כי במועד השימוע שהה בחופשת מחלה, לכן אסור היה לזמנו והחלטת הפיטורין היתה ידועה מראש, ללא התחשבות בנסיבותיו האישיות והכלכליות והנזק הצפוי לפרנסת משפחתו. ואף מכתב הפיטורין אינו פירט את השיקולים שנשקלו על ידי המעסיקה בטרם קבלת ההחלטה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין שהזימון הראשון היה עקב נסיבות הקשורות בעובד ובאופן התנהלותו. בעקבות השימוע הוחלט שלא לפטרו, אלא לתת לו הזדמנות נוספת, במחלקה אחרת. אולם שיבוצו במחלקה נעשה בניגוד להמלצת הרופאה התעסוקתית תוך התעלמות מבעיות רפואיות מוכחות.
התובע יפוצה בסך של 60,960 שקלים לאור הפגמים בהתנהלות המעסיקה
עוד קבע כי התובע פוטר עקב שינוי ארגוני, ולא פוטר בשל מחלתו או פוטר תוך אפליה בשל מצבו הנפשי, אולם נפל פגם חמור בהליך הפיטורין מאחר שההחלטה על פיטוריו התקבלה עוד קודם לשימוע, ואף נפל פגם חמור בהצבתו במחלקה אשר לא תאמה אישור רפואי שהיה בידיו באותה עת. לפיכך סבר שעל המעסיקה לפצותו בפיצוי כספי.
בסופו של דבר חייב בית הדין את המעסיקה לשלם לתובע פיצויים בגובה חמש משכורות, בסך כולל של 45,960 שקלים ופיצוי בגין אפליה בשל מצב רפואי בסך של 15,000 שקלים, בצירוף הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 שקלים.
סע"ש 11695-04-13