תביעת ידועה בציבור להכיר בה בתור אלמנת פנסיונר
דרגו את המאמר |
|
תביעת ידועה בציבור לקבלת פנסיית שאירים וכספי קופות גמל
כאשר אדם הולך לעולמו הוא משאיר אחריו רכוש. רכוש זה כולל קופות גמל, קצבת פנסיה, נכסים מוחשיים אחרים (מיטלטלין ומקרקעין), נכסים ערטילאיים (אם ישנם) ועוד. פעמים רבות, לאדם יש יותר מיורש אחד, והדבר עלול לעורר סכסוכים בין בני משפחה ובין יורשים שאינם בני משפחה.
דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין הבא. אדם היה נשוי לאישה ממנה לא התגרש. אישה זו קיבלה פנסיית שארים ממנו לאחר פטירתו ועם פטירתה קופת הגמל המשיכה לשלם את הסכומים לילדיהם. התובעת הינה אישה אחרת אשר טענה כי הייתה ידועתו בציבור של המנוח. לטענתה, המנוח והיא גרו יחד עם ילדיה עד שלושה לחודשים לפני שנפטר עת עבר למוסד סיעודי. כמו כן, היא טענה, כי היא הפסיקה לעבוד בהוראתו ולאור הבטחתו שידאג לה לכל מחסורה, ולכן העבירה את כספי הפיצויים שלה למנוח. כמו כן, לטענתה, המנוח שילם את כל הוצאות הדירה בה גרו, והתנהג כבן זוגה לכל דבר ועניין,
התובעת הוסיפה כי בניגוד לקשר שלו עם אשתו החוקית, עימה הוא קיים משק בית וחיי משפחה. עוד נטען, כי המנוח ניסה להתגרש מאשתו אך זו הקשתה עליו, והוא אף הגיש בקשה לנישואים שניים עם התובעת. לאור זאת, התובעת ביקשה שתוכר כידועתו בציבור ותזכה לזכויות מקופות הגמל והפנסיה. מנגד, הנתבעים (ילדי המנוח) טענו, כי אין לראות בתובעת ידועה בציבור ולזכות את אימם בתגמולים.
בית המשפט בחן את זכאותה של התובעת לפנסיה לפי תקנון קופת הגמל. עליה להיות ידועה בציבור ולגור עם המנוח שנתיים לפחות לפני פטירתו. במקרה דנן, היה צורך לבחון את העובדה, כי השניים "נפרדו" כשלושה חודשים לפני פטירת המנוח. שכן, התקנון דלעיל דורש שהשניים יגורו יחדיו עד לפטירת המנוח.
האם מדובר בידועים בציבור?
כדי שייחשבו השניים ידועים בציבור היה על הידועה בציבור להוכיח כי בינה לבין המנוח התקיימה מערכת יחסים זוגית אינטימית (המהווים חיי משפחה) וניהול משק בית משותף. במקרה דנן, לאור הנסיבות, בית המשפט פסק כי התובעת והמנוח היו ידועים ציבור - הם נראו בעיני אחרים כזוג נשוי לכל דבר (הן מבחינה אינטימית והן מבחינה כלכלית) ואף המנוח שאף להתנתק מאשתו החוקית.
בית המשפט בחן את שאלת ניתוק הקשר כשלושה חודשים לפני פטירת המנוח עת אושפז. התובעת טענה כי הקשר בינה לבין המנוח נותק וזאת משום שבני משפחתו של האחרון לא אפשרו לה לפגוש אותו. הנתבעים טענו, לעומת זאת, כי התובעת רצתה להתנתק מהמנוח ודאגה מבעוד מועד להחתימו על טפסים שיבטיחו את מצבה הכלכלי לאחר מותו.
בית המשפט קבע כי התובעת לא נטשה את המנוח ולא רצתה בכך. היא לא זכתה לאפשרות לפגוש אותו בשל התנגדות ילדיו, אשר ניצלו את המצב ואף הם ניסו לדאוג למצבם הכלכלי בעתיד. לכן, נקבע כי התובעת לא איבדה את זכאותה לקבלת הגמלה, והאחרונה הוגדרה כ"אלמנת פנסיונר" הזכאית לקבלת הכספים ממועד פטירת המנוח.
בית המשפט קבע כי קופת הגמל נהגה נכון, לאור הנתונים שהיו בידה, וזאת כאשר היא העבירה את הכספים לאשתו החוקית של המנוח. אי לכך, נקבע כי יש בכך כדי לגרוע מזכותה של הידועה בציבור בקופת הגמל וזו תשלם לה מתאריך מסוים בלבד ולא באופן רטרואקטיבי. עוד נקבע כי הנתבעים יחזירו סכומים שקיבלו לקופת הגמל וזו תעביר אותם לתובעת. לסיכום, "כסף מעוור עיני צדיקים". לעיתים, גם בני משפחה מסתנוורים מכספים ונוהגים בצורה לא ראויה כלפי צדדים אחרים ובמקרים אלו יידרש בית המשפט להתערב כדי להשליט צדק.