איסור אפליה בעבודה מחמת הורות
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
אפליה היא התייחסות לא שוויונית לפי הבחנה בלתי רלוונטית בין אנשים. הבחנות לפי מוצא, גזע, מין ונטייה מינית למשל, הן הבחנות בלתי רלוונטיות ועל כן בלתי ראויות. אפליה מצויה במקומות רבים ובין היתר בשוק העבודה – בין אם מדובר באפליה ההליך הקבלה לעבודה ובין אם מדובר באפליית עובד.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מבטא את נכונות המחוקק להתערב ולנסות לעצור את הישנות מקרי האפליה בשוק העבודה. החוק אוסר על אפליית קבוצות אוכלוסייה שונות ומקים עילת תביעה נגד מעבידים אשר הפרו את הוראות החוק. בין היתר, אוסר החוק על אפליה מחמת הורות.
אסור לפטר עובדים על רקע היותם הורים
מעבידים רבים אינם ששים להעסיק נשים בהריון, או נשים המתכננות הריון. ישנם מעסיקים המנסים לפטר עובדות בהריון או לאחר חופשת לידה – רק בשל הפיכתן לאמהות והחשש מפני היעדרויות רבות מהעבודה בשל צרכי הילדים.
חוק שוויון הזדמנויות קובע במפורש כי אין להפלות בשל הריון או הורות במקום העבודה. האיסור על האפליה חל לאורך כל תקופת יחסי העבודה בין העובד למעביד וכולל את הליך הקבלה לעבודה, תנאי העבודה, אפשרויות קידום נשים בעבודה, הכשרות והשתלמויות מקצועיות, פיטורין, פיצויי פיטורין והטבות הקשורות לפרישה מהעבודה.
לפיכך, לא ניתן לפטר עובדת בשל הריונה וכן אין לפטר עובדים על רקע היותם הורים. אין לעכב קידומם בשל סיבות אלה וכן סיבות אלה אינן יכולות להיות סיבות יחידות לאי קבלת אותם הורים לעבודה. כך למשל, עובדת אשר התקבלה למקום עבודה והודיעה למעביד על הריונה ביומה הראשון לעבודה – פיטוריה עשויים להיחשב כאפליה מחמת הריון או הורות על ידי המעביד. במקרה כזה אשר הגיע לפסיקה, פסק בית הדין לעבודה פיצויים על סך 200,000 שקלים לטובת עובדת שפוטרה.
מקרים נוספים העשויים להיכנס לגדר אפליה מחמת הורות: אי חידוש חוזה עבודה לאחר חזרה מחופשת לידה, הדחה מתפקיד לאחר חופשת לידה, שינוי התפקיד לאחר החזרה מתקופת לידה תוך הרעת תנאים, לעתים במטרה לגרום לעובדת להתפטר ואי מתן הזדמנות להתמודד על משרה על רקע הורות. אולם הסעיף אינו אוסר על אפליה כאשר היא מתחייבת ממהות התפקיד- כך למשל, אי קבלת אישה בהריון לעבודה הדורשת מאמץ פיזי אותו אינה יכולה היא לבצע או שנאסר עליה לבצעו - כגון עבודת סבלות - אינה נחשבת לאפליה.
מהן ההשלכות של הפרת חוק שוויון הזדמנויות?
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מקים עילת תביעה נגד המעביד אשר עבר על איסור האפליה בחוק. עוד קובע החוק, כי על המעביד רובץ נטל ההוכחה להראות כי לא פעל בניגוד לחוק, זאת כל עוד העובד מוכיח כי עמד בתנאים שהציב לקבלה לעבודה, לקידום או להשתלמות, או במקרה של פיטורין – כל עוד העובד מוכיח כי לא התנהגותו ולא מעשיו גרמו לפיטוריו.
בית הדין לענייני עבודה עשוי לפסוק לעובד הנפגע פיצויים, בסכום של עד 50,000 שקלים לעובד או למבקש העבודה, גם ללא הוכחת נזק. בית הדין יכול אף לתת צו מניעה או צו עשה ובכך להשיב את העובד לעבודה, או להורות למעביד לקבלו לעבודה, במקרים שבהם מצא כי פיצויים בלבד אינם מספיקים. בית המשפט אינו נוהג לכפות יחסי עובד מעביד בשל טיבם האישי, אולם כאשר מדובר במקום עבודה גדול, כמו למשל, שירות המדינה, רציונל זה נחלש. לצורך קביעת הסעד, יתחשב בית הדין בנסיבות כל מקרה ומקרה.