אפליה בהעסקת בעלי מוגבלויות, מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, קובע באופן מפורש כי אסור למעסיק להפלות בין דורשי עבודה או בין עובדים עקב מוגבלותם בתנאי שהם כשירים לביצוע התפקיד. איסור האפליה מתייחס גם לבני משפחתו של אדם בעל מוגבלות.

איסור האפליה חל ביחס לתחומים הבאים: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, מתן קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים ופיצויי פיטורים וכן ביחס לתשלומים והטבות שניתנים לעובד הקשורים לפרישה מהעבודה.

הימנעות מביצוע התאמות שיאפשרו העסקת בעל מוגבלות תיחשב להפליה אסורה

החוק קובע כי גם הימנעות מביצוע של התאמות שנדרשות בשל צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו, תיחשב לאפליה אסורה. יש לציין כי המעסיק מחויב לבצע את ההתאמות הללו כל עוד לא מדובר בהתאמות שמהוות נטל כבד מדי שנחשב לבלתי סביר בנסיבות המקרה. עם זאת, המעסיק רשאי להגיש בקשה להשתתפות במימון ביצוע ההתאמות במקום העבודה.

ההתאמות הנדרשות מהמעסיק מתייחסות לתחומים שונים ובין היתר לשינויים פיזיים במקום העבודה ולציוד שבו, לדרישות התפקיד, לשעות העבודה והנהלים, להדרכה והכשרה ואף למבדקי קבלה לעבודה.

חשוב לציין כי איסור האפליה וחובת ההתייחסות השוויונית חלה גם בתהליך המיון, הגיוס ואיתור העובדים ובמבחני קבלה לעבודה. במקרה של אפליית עובד או מועמד לעבודה ניתן להגיש תביעה נגד המעסיק. בית המשפט רשאי לפסוק לטובת עובד בעל מוגבלות שהופלה פיצויים בסכום של עד 50 אלף שקלים, מבלי שיצטרך להוכיח שנגרם לו נזק.

על המעסיק מוטלת החובה לבצע מאמץ כנה ואקטיבי כדי לבדוק את ההיתכנות של ביצוע התאמות שיאפשרו להעסיק את העובד בעל המוגבלות, ולהעניק לו הזדמנות אמיתית להשתלב בעבודה. הפרה של חובה זו היא בגדר הפרה של הוראות חוק השוויון המזכה את המועמד בפיצויים בהתאם לחוק.

המעסיקות סירבו לבדוק אפשרות של ביצוע התאמות בעסק וחויבו לפצות מועמד עיוור

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעת פיצויים שהגיש אדם עיוור נגד שתי חברות פרטיות שעוסקות בביצוע סקרים, לאחר שסירבו לבצע התאמות שיאפשרו את העסקתו. השופטת קבעה כי החברות לא עשו כל מאמץ כדי לבחון את אפשרות העסקתו של האיש באמצעות ביצוע התאמות, ולכן עליהן לשלם לו פיצויים.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, האיש, עיוור מאז גיל 4 בעקבות תאונת דרכים המחזיק בשני תארים אקדמיים, פנה לשתי חברות העוסקות בעריכת סקרים כדי לעבוד בהן בתפקיד סוקר טלפוני. לגרסתו, כשהביא לידיעת המעסיקות כי הוא זקוק לתוכנת עזר שמנגישה עבורו את צג המחשב לצורך ביצוע העבודה, הן סירבו לקבלו לעבודה.

המועמד לעבודה טען שהמעסיקות סירבו לקבלו לעבודה כי הוא עיוור

עוד טען המועמד כי המעסיקות סירבו לקבלו לעבודה מפני שהוא עיוור וזקוק לתוכנת עזר כדי לבצע את העבודה. לדבריו, החברות דחו אותו מבלי שבחנו לעומק את האפשרות לבצע את ההתאמה במחשב עבורו, ולכן נהגו כלפיו באפליה המנוגדת להוראות חוק השוויון תוך פגיעה בכבודו.

מנגד החברות טענו שדחו את המועמד מאחר שהתקנת התוכנה לא התאפשרה אצלן מטעמים טכניים ומטעמי אבטחת מידע בלבד, וכי לא הייתה להם כל כוונה להפלותו בקבלה לעבודה.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות חל גם ביחס לדורשי עבודה

השופטת ציינה כי סעיף 8 לחוק השוויון חל גם ביחס לדורשי עבודה. עוד צוין כי איסור האפליה וחובת ביצוע ההתאמות חלה גם היא על מבקשי עבודה בשלב הקבלה לעבודה.

לאחר שהשופטת בחנה את כלל העדויות והראיות, היא קבעה כי שתי המעסיקות לא בחנו מיוזמתן באופן פעיל וכנה את האפשרות לבצע התאמות שיאפשרו את העסקת המועמד.

עוד צוין כי המעסיקות סירבו לבדוק את האפשרויות לבצע התאמות במקום העבודה באופן מהיר וכמעט אוטומטי. השופטת הוסיפה כי המעסיקות כלל לא ניסו לברר מהי עלותה של התקנת התוכנה הייעודית לפני שדחו את מועמדותו של האיש.

התעקשות המעסיקות שלא לבצע התאמות בעסק נחשבת להפליה אסורה כלפי המועמד

לפי דברי השופטת, המעסיקות לא התכוונו להפלות את המועמד מאחר שהזמינו אותו לראיון עבודה בידיעה כי הוא עיוור. עם זאת, הובהר כי עם גילוי המעסיקות על הצורך של האיש בביצוע התאמות בעבודה הן מיהרו לדחות אותו. לפיכך הוחלט כי המהירות שבה החברות דחו את המועמד והתעקשותן שלא לבצע התאמות בעסק שיאפשרו את קבלתו לעבודה, נחשבות להפליה כלפיו.

השופטת פסקה כי שתי המעסיקות הפרו את הוראות חוק השוויון, מאחר שלא ביצעו מאמצים פעילים לבדוק את ההיתכנות של ביצוע התאמות שיאפשרו להעסיק את המועמד בעל המוגבלות.

בסופו של דבר השופטת החליטה כי שתי החברות יפצו את המועמד בסך כולל של 35 אלף שקלים עקב הפרת הוראות חוק השוויון, ואף ישלמו לו שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 10,000 שקלים.

סע"ש 46240-06-13