טיפים לא עברו בקופה הרושמת של העסק - האם חוקי בתור שכר?
תביעת מלצרית לתשלום שכר מינימום כאשר שכרה היה מורכב מתשר בלבד
האם תשר אשר שולם למלצרית על ידי לקוחות בבית קפה, ואשר ניתן לעובדת בכל תקופת עבודתה, הינו תשלום שכר או חלק ממנו? זוהי הסוגיה אשר עמדה במרכזו של פסק דין אשר ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
פסק הדין המנחה בעניין מעמדו של התשר בענף המלצרות ניתן בע"ע 113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ – מלכה, פד"ע מ 769. בעניין מלכה דן בית הדין הארצי בהרחבה על ההסדר הנורמטיבי הרצוי והקיים, המדיניות השיפוטית הנכונה והישקולים המעשיים הנוגעים לסוגיה זו.
היסודות אשר נקבעו בפסק דין מלכה היו:
- שכר מינימום - על המעביד לדאוג כי המלצרים מקבלים שכר מינימום.
- שקיפות - שכר העבודה המשולם למלצרים צריך לשקף באופן הוגן ונכון את רכיביו השונים על פי סעיף 24 לחוק הגנת השכר.
- זכויות סוציאליות - מלצרים, בדומה לכל עובד במשק, זכאים לשורה של זכויות עובדים (כגון ימי חופשה, נסיעות, דמי הבראה וכדומה). שכר העבודה חייב להעניק להם את הבסיס המסודר והיציב להבטחת זכויות אלו.
- מיסוי - יש לנכות מהשכר את המיסים הרבלנטיים, הן מבחינת העובד והן מבחינת המעביד.
בית הדין הארצי הגדיר בעניין מלכה את ארבעת הקריטריונים הנ"ל כ"דרישות בסיסיות אשר יכולות להיעשות רק על ידי המעביד וזאת משום שבידיו הנתונים והיכולת לקיימן". במילים אחרות, מעסיק אינו יכול להשתחרר מחובתו לשלם שכר למלצר תוך כדי שהוא מסתמך על תשלום התשר הניתן לאחרון מלקוחותיו.
אכן, ישנם מקרים בהם התשר יכול להיות חלק משכר עבודתו של המלצר לעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. במקרים אלו צריכים להתקיים מספר תנאים כגון: קיומו של הסכם בין המלצר לבין המעסיק בנוגע להבאת התשר בחשבון בתשלום השכר, הסכם זה כולל הסדרים מפורטים לגבי מקומו של התשר בשכר (לדוגמא, קופה וחשבונאות של ההכנסות, תיעוד התשלומים בשקיפות מלאה, קביעת מועדי החלוקה ועוד), זכויות הסוציאליות של העובד מובטחות מתשלום שכרו, השכר משני המקורות (תשר ושכר רגיל) לא יצנח מתחת לשכר מינימום, ותשלומי המס המלאים משולמים כסדרם.
מן הכלל אל הפרט
במקרה דנן, התובעת עבדה במשך כשלוש שנים וחצי בבית קפה בבעלותו של הנתבע, ותנאי עבודתה של האחרונה סוכמו בין הנתבע לבינה, עם קבלתה לעבודה. עיקר ההסכם היה כי התובעת תקבל את התשר מלקוחותיה כשכר, ובסוף החודש - במידה והשכר לא יצלח את רף המינימום - ישלים המעסיק את הדרוש. כמו כן, נקבע כי התשר יירשם באופן מסודר. ואכן, מדי יום נרשמו באופן מסודר שעות עבודתה של המלצרית, והתשר אשר התקבל במהלך המשמרת מהלקוחות.
קראו עוד בתחום:
יצוין כי במהלך כל שלוש שנות עבודתה, התובעת לא רק שלא קיבלה שכר כולל (מהתשר) הנופל משכר המינימום, אלא ששכרה היה במרבית הפעמים גבוה מהמינימום באופן משמעותי. למעשה, הנתבע לא נאלץ ולו פעם אחת "להשלים את שכרה" של המלצרית בסוף החודש. לא זו בלבד, גם כאשר בית הדין לעבודה צירף לשכרה של התובעת גמול בעבור שעות נוספות, עדיין עלו סכומי התשר על מה שהייתה התובעת מקבלת לפי החוק.
מדוע לא פנתה התובעת למעסיק בעניין אי תשלום שכר המינימום?
ב"כ המעסיק הפנה אל התובעת שאלה "מכשילה" בבית הדין - "מדוע לא התלוננת על אי תשלום שכר מינימום במשך למעלה משלוש שנים". התובעת ענתה כי היא חששה לאבד את עבודתה משום שהייתה צריכה לשלם חשבונות. בפסק הדין נכתב כי ישנו קושי מסוים לקבל טענה זו.
ראשית, התובעת שאלה את המעסיק בנוגע לזכאותה
לדמי הבראה. האם ייתכן כי עובד יעמוד על זכותו לקבל דמי הבראה, וזאת כאשר הוא אינו משתכר שכר מינימום, תהו השופטים. זאת ועוד, לא מדובר בשינוי מגמה מצד המעסיק באמצע תקופת ההעסקה. התובעת טענה כי המעביד לא קיים את ההסכם בינה לבינו כבר למן החודש הראשון. אי לכך, שתיקתה של התובעת בעניין זה במשך זמן כה רב, ולמן תחילת העסקתה, אומרת דרשני.
לאמור, ההסכם האמיתי בין הצדדים לא היה כנטען על ידי התובעת (שכר מינימום ללא קשר לתשר) אלא כנטען על ידי בעל בית הקפה. הדברים באו לידי ביטוי גם כאשר מלצרים נוספים הגיעו למתן עדות בבית הדין והעידו על תנאי העסקתם (דברים אשר תאמו את גרסתו של בעל הבית).
"נחה דעתנו כי משקלם המצטבר של כלל התנאים אשר פורטו לעיל, ולפי ההלכה בעניין מלכה, יש להטות את הכף למסקנה שתשלומי תשר שקיבלה התובעת הינם כשכר עבודה", סיכמו השופטים, "אי לכך, יש לדחות את התביעה להשלמת שכר מינימום".
התשר לא עבר בקופה הרושמת - האם חוקי?
יש לציין כי התובעת הצביעה על כך שהתשר לא עבר בקופת המסעדה. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי אין בתנאי בדבר ניהול חשבונאות של כספי התשר, והעברתם דרך קופת המעביד, בכדי להפחית מהעובדה כי התשר אשר נמסר לתובעת משמש כשכר עבודה ולכל דבר ועניין.
בית הדין לעבודה נדרש במקרים אלו לבור את מוץ מן התבן ולקבוע - האם בסופו של היום זכתה המלצרית לשכרה המלא, אם לאו. "בית הדין איננו צמוד לנוסחאות שעה שאין להן קשר עם המציאות", נכתב בפסק הדין, "אכן, אין לעודד תופעה של אי העברת הכספים דרך הקופה הרושמת, אשר עלולה להביא לאפשרות של פגיעה בגביית מס ואי תשלום דמי ביטוח לאומי. עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, תיעוד התשרים אשר התובעת קיבלה במהלך משמרותיה, ענה על דרישות הפסיקה לניהול פנקס על ידי המעביד".
לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן
