עובד מפעל דרש לקבל הפרשי שכר מינימום

דרגו את המאמר

התובע עבד במפעל לייצור שקיות אוכל במשך כשנתיים והשתכר בתקופת עבודתו בסך של 13-15 שקל לשעה. לטענתו, בעקבות תלונותיו החוזרות ונשנות על שכרו, שהוא נמוך משכר המינימום, הוא פוטר מהמפעל.

בנסיבות אלה הגיש עובד המפעל תביעה לבית דין אזורי לעבודה בירושלים ודרש לקבל פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת והפרשי שכר מינימום שלא שולמו לו כדין. מנגד טענה הנהלת המפעל כי יש לדחות את התביעה, מאחר והתובע התפטר מיוזמתו, וכל זכויותיו שולמו לו באמצעות שירות התעסוקה.

האם העובד פוטר או התפטר מהמפעל לייצור שקיות אוכל?

לטענת התובע, הוא פנה אל מעסיקו מספר פעמים ודרש להעלות את שכרו ל- 18 שקל לשעה. בפעם האחרונה שביקש העלאה, המעסיק אמר לו כי הוא מפוטר ושלא ישוב עוד למפעל, ומאז עבודתו הופסקה.

בחקירתו הנגדית הודה התובע, כי המעסיק לא אמר לו מפורשות שהוא מפוטר, אלא הסביר כי זה השכר המשולם במפעל, וציין בפניו כי אם הדבר לא מוצא חן בעיניו, הוא רשאי לעזוב.

התובע הודה כי הוא לא פוטר, אלא ניתנה לו האפשרות להמשיך לעבוד באותם תנאים. בנסיבות אלה נדחתה תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

מה היה היקף עבודתו של התובע?

עוד טען התובע, כי הוא עבד במפעל במשך 24 חודשים, שישה ימים בשבוע, החל מהשעה שש בבוקר עד לשעה שבע בערב. הוא הרוויח 4,300 שקל בחודש, ולטענתו הוא זכאי לשכר בסך של 6,300 שקל לחודש.

המעסיק טען מנגד כי התובע עבד 16 חודשים לא רצופים, הוא עבד חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום, ושולם לו במזומן עבור שעות נוספות, אך לא הציג רישום כלשהו של שעות העבודה.

המעסיק הציג בפני בית הדין את תלוש השכר של התובע, ממנו עלה כי שכרו היה 20.69 שקל לשעה. בתחילה הנתבע טען כי הוא שילם לעובד שכר מינימום, עם זאת בעת מתן העדות הודה כי בחודשיים הראשונים שילם לעובד 13 שקל לשעה ובהמשך 15 שקל, על פי הסכמתו.

המעסיק ישלם לעובד סך של 52,084 שקל

מאחר והמעסיק לא הציג רישום של שעות העבודה, כפי שהוא מחויב לנהל על פי החוק, קיבל בית הדין את גרסת התובע, בנוגע להיקף השעות, וקבע כי הוא עבד 70 שעות בשבוע. ואף הגיע למסקנה כי במהלך כל תקופת עבודתו שולם לתובע שכר נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק, לכן הוא זכאי להפרשי שכר.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי המעסיק נדרש לשלם לתובע סך של 46,000 בגין הפרשי שכר מינימום. אל סכום זה יתווסף סך של 2,190 שקל עבור דמי הבראה, ועוד פדיון חופשה בסך 3394 שקל. סך הכל הנתבע ישלם לתובע סכום של 52,084 שקל, כולל הוצאות משפט.

סע"ש 44942-09-12