תשלום שעות נוספות לחשב שכר שנדרש לעבוד גם בשבתות וחגים

דרגו את המאמר

חשב שכר שהועסק על ידי חברת ביטוח במשך שבעה חודשים וחצי, הגיש תביעה לפיצויים בסך של 50,000 שקל, בגין אי תשלום שעות נוספות, ובגין פגם שנפל בשימוע שקדם לפיטוריו. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.

בחודש אוגוסט 2008 נחתם בין הצדדים חוזה עבודה, לפיו סוכם על שכר גלובלי חודשי של 9,000 שקל, המותנה בלפחות 8.6 שעות ליום לפי מספר ימי עבודה. בחודש מרץ 2009 ניתנה לתובע הודעה מוקדמת ולאחר כחודש ימים קיבל מכתב פיטורין.

הטענות נגד העובד לא עלו בפניו בעת השימוע

לטענת התובע, הוא נדרש לעבוד שעות נוספות רבות, מעבר למקובל ואף לעתים קרובות עבד מביתו גם בימי שישי, שבת וחג. עוד טען כי הוא היה עובד מקצועי ומסור, ולא היתה עילה מוצדקת לפיטוריו, ואף לא נמסרה לו הסיבה האמיתית מדוע הופסקו יחסי העבודה.

התובע ציין כי טרם פיטוריו לא נערך לו שימוע כדין, מאחר ולא נערך פרוטוקול של ישיבת השימוע ולא פורטו בפניו הטענות נגדו. עוד הוסיף כי המעסיקה העבירה כספים לקופות הגמל באיחור, וטרם שילמה הפרשים בגין דמי מחלה ופדיון חופשה.

מנגד טענה המעסיקה, כי מאחר והתובע הועסק בתפקיד חשב שכר, שהוא תפקיד ניהולי הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, לא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה. עוד טענה כי התובע חישב בעצמו את המשכורות והנפיק את תלושי השכר, ומעולם לא טען כי הוא זכאי לשכר תמורת עבודה בשעות נוספות.

האם התובע הועסק בתפקיד ניהולי?

המעסיקה הדגישה כי אין לקבל את חישובי התובע, בנוגע לשעות נוספות, מאחר ובשלושה החודשים הראשונים של העסקתו, היה במקום שעון נוכחות במקום, אך התובע בחר על דעת עצמו שלא להחתים כרטיס נוכחות, ואף בפעמים הבודדות שכן החתים כרטיס, בוצעו על ידו שינויים ידניים.

לטענת הנתבעת, התובע זומן לשימוע בשל אי החתמת כרטיס נוכחות, איחורים רבים, והיעדרויות תקופות במהלך יום עבודה. לאחר שהושמעו בפניו הטענות, התובע הבטיח לשנות את התנהגותו, אך בפועל המשיך לאחר ולהיעלם באמצע היום, על כן כשלושה חודשים ממועד השימוע, נמסרה לו הודעת פיטורין.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית הדין כי לא הוכח שהתובע הועסק בתפקיד ניהולי, שלא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה, מאחר ולא היתה לו סמכות לקבוע מדיניות בחברה, לא שולם שכר לו גבוה במיוחד, והוא אף נדרש להחתים כרטיס נוכחות, אשר בגינו פוטר.

מאחר ואין דיווח על שעות העבודה, בשלושה החודשים הראשונים, מכיוון שהתובע החליט שלא להחתים את כרטיס הנוכחות על דעת עצמו, לא ניתן לקבל את חישובו בנוגע לשעות נוספות, וגם לא את הדרישה לתשלום עבור עבודה שבוצעה מביתו בסופי שבוע, שאינה מתועדת.

התביעה התקבלה חלקית והתובע יפוצה בסך של 15,000 שקל

עם זאת ביחס לחודשי העבודה האחרונים הוצגו דוחות נוכחות, וניתן לחשב לפיהם את הפרשי השכר. עוד נמצא כי התובע הוכיח שהשימוע בוצע שלא כדין, על כן יש מקום לקבל את התביעה המבוססת על הפרת חובת השימוע.

בסופו של דבר התביעה התקבלה באופן חלקי ונקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 15,000 שקל, הכולל הפרשי שכר בגין ארבעה חודשים אחרונים להעסקתו, דמי מחלה, הפרשי פדיון חופשה ופיצויים בגין פיטורין שלא כדין.

ס"ע 7633-03-12