העובד פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת ודרש פיצויים

דרגו את המאמר

התובע הועסק על ידי חברה העוסקת בתחומי החקלאות ובגידול צאן, ופוטר לאחר כחמש שנים מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת, וללא שנוספו לו רכיבי השכר על פי צו ההרחבה בענף החקלאות. על כן הגיש תביעה נגד המעסיקה. בית הדין האזורי לעבודה בנצרת נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.

התובע עבד אצל הנתבעת החל מחודש יולי 2005, עד לפיטוריו באוגוסט 2010. לטענתו, פיטוריו בוצעו ללא הודעה מוקדמת, ובמהלך תקופת העסקתו לא שולמו לו זכויות עובדים בהתאם להוראות צו ההרחבה, הכולל בין היתר: תוספת ותק, תוספת משפחה, דמי כלכלה ומענק שנתי.

התובע טען כי הוא זכאי לתשלום עבור שעות נוספות מכיוון שעבד 200 שעות בחודש

עוד טען כי הוא נהג לעבוד שישה ימים בשבוע, במשך שמונה שעות בכל יום, על כן מגיע לו גמול עבור שעות נוספות בנוסף הוא דרש לקבל השלמה של פיצויי הפיטורין, לפיו יחושבו כל אותם רכיבים שתבע בשכר העבודה.

מנגד טענה המעסיקה, כי התובע פוטר מאחר והוא נתפס כשהוא גונב ממנה, על כן זכויותיו לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורין נשללו, וציינה כי הוא הועסק על פי חוזה עבודה אישי, לפיכך הוא אינו זכאי לזכויות על פי צו ההרחבה.

המעסיקה שילמה לעובד תוספות שכר בשל מצוקתו הכלכלית

עוד הוסיפה כי התובע עבד תמורת שכר חודשי, שעמד על סך של 4,500 שקלים, אשר שולם לו במהלך השנים גם בימים בהם נעדר מהעבודה. ואף בשל מצוקתו הכלכלית של התובע, היא שילמה לו תוספות בשיעורים ניכרים, שנעו בין 1,000 עד 2,000 שקלים בחודש, כאשר בין הצדדים סוכם כי מדובר בהלוואה שתוחזר בבוא היום על דרך קיזוז ממשכורות עתידיות. לפיכך כי יש לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובע, את כספי ההלוואה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי לתובע לא היתה מסגרת עבודה קבועה, ושכרו שולם לו במלואו, גם כאשר החסיר מהעבודה, עקב בעיות אישיות ומשפחתיות, מבלי שנעשה ניכוי כלשהו משכרו, על כן נקבע כי התובע לא הוכיח שהוא זכאי לגמול עבור שעות נוספות.

עוד התרשם שהמעסיק נתן את ההלוואה לעובד, כמחווה של רצון טוב, מתוך אמונה כי הוא יכיר על כך תודה, ויישאר נאמן למקום עבודתו, ולא סוכם באופן מפורש כי העובד ישיב לידיו את הסכום ששולם לו, על כן מצא בית הדין כי אין מקום להורות על השבת הכספים.

לא הוכח כי נסיבות פיטוריו מצדיקות שלילת זכויות

חרף טענת הנתבעת כי העובד פוטר מאחר וגנב ממנה, היא לא הצליחה להוכיח כי אכן כך היה, על כן נקבע כי אין לשלול את זכותו לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורין.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 19,800 שקלים. סכום זה כולל תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין הפרשות בחסר לקרן השתלמות על פי צו ההרחבה בענף החקלאות.

ס"ע 31782-02-12