העובדים שהיו מעורבים במעשה גניבה דרשו פיצויי פיטורין

דרגו את המאמר

שני אחים שעבדו בחברת דפוס פרטית במשך כשש שנים הגישו תביעה נגד המעסיקה בדרישה לתשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת וזכויות עובדים נוספות שלא שולמו להם במהלך עבודתם. מנגד טענה המעסיקה כי נסיבות הפסקת יחסי העבודה עקב תפיסת רכוש גנוב מהמפעל בביתם של התובעים, אינה מזכה אותם בתשלום פיצויים. בית דין האזורי לעבודה בירושלים נדרש להכריע בעניין.

בחודש ספטמבר 2005, החלו שני האחים לעבוד במשרה מלאה במפעל לדפוס משי באזור ירושלים, עד להפסקת עבודתם בחודש פברואר 2011, זאת על רקע אשמה בגניבת ציוד מהמפעל אשר לטענתם לא היתה ולא נבראה.

האחים טענו כי במהלך כל שש שנות עבודתם במפעל, שכרם שולם מדי חודש במזומן, ללא תלושי שכר וללא דוחות נוכחות, על כן הם זכאים לקבל הפרשי פנסיה, דמי הבראה וגמול עבור שעות נוספות. בנוסף דרשו פיצויי פיטורין, בטענה כי פוטרו שלא כדין ללא שימוע ובלי הודעה מוקדמת, לאחר שנחקרו במשטרה בדבר הגניבה.

המעסיקה טענה כי העובדים התפטרו לאחר שנתפס בביתם רכוש גנוב

המעסיקה טענה כי התובע הראשון שהיה בעל גישה חופשית לרכושה, גנב ממנה מדבקות ובשיתוף פעולה עם אחיו אשר גר בסמיכות אליו. השניים החזיקו ברכוש הגנוב ותכננו למכור אותו תוך גרימת נזקים למפעל בהצפת השוק במחירי הפסד ובאבדן סחורה.

בעקבות החשד למעשה הגניבה פנתה המעסיקה למשטרה, ובפשיטה שנערכה בבית התובע נמצאו המדבקות עם הלוגו של המפעל. לאחר חקירתם התובעים לא הגיעו עוד לעבודה, על כן לטענתה הם התפטרו ללא מתן הודעה מוקדמת, ויש לקזז מכל סכום הפיצויים, את חלף ההודעה המוקדמת. 

התובעים טענו מנגד כי המעסיקה טפלה עליהם את טענת הגניבה על מנת להרתיעם מלהגיש נגדה תביעה בעקבות דרישתם לשפר את תנאי העסקתם, ואף טענו כי רכשו את המדבקות ימים ספורים לפני פשיטת המשטרה, ממוכר בשוק ברמאללה, ושילמו תמורתן סך של 1,000 שקלים. התובעים ציינו כי המעסיקה לא הצליחה להוכיח את מעשי הגניבה והתיק הפלילי נסגר.

גרסתם של התובעים בדבר רכישת המדבקות אינה הגיונית

בית הדין לא קיבל את גרסתם של התובעים בנוגע לרכישת המדבקות עם הלוגו של המפעל בשוק, וקבע כי עדותם היתה רצופה סתירות ובלתי מהימנה, ואף עצם הימצאותו של הרכוש הגנוב בביתם, הוכיח כי השניים היו שותפים בגניבה מהמעביד.

בנסיבות אלה העדיף בית הדין את גרסת המעסיקה, לפיה מיד לאחר החקירה המשטרתית התובעים לא התייצבו עוד בעבודתם בהחלטה שלקחו ביוזמתם ולא בהוראתה, על כן קבע כי הם התפטרו ללא הודעה מוקדמת בנסיבות שאינן מזכות אותם בפיצויי פיטורין.

בסופו של דבר קיבל בית הדין את התביעה באופן חלקי, בנוגע להפרשי פנסיה, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה, וקבע כי המעסיקה נדרשת לשלם להם סך של 7,750 שקלים, עם זאת לאחר קיזוז חלף הודעה מוקדמת היא חויבה לשלם לשני התובעים סך של 2,930 שקלים.

סע"ש 24029-11-12
ס"ע 2522-01-12