הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 4.2 מתוך 5

מפתח תוכנה טען כי נאלץ להתפטר לאחר כשנתיים וחצי של עבודה בדין מפוטר, זאת בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודה. התובע פנה אל בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ודרש לקבל פיצויי פיטורין. מנגד טענה המעסיקה כי יש לדחות את התביעה מאחר שהתובע התפטר ללא כל עילה מוצדקת.

התובע עבד בחברה פרטית העוסקת במתן שירותי פיתוח תוכנה החל מחודש ספטמבר 2006 ועד לחודש ינואר 2009, בהעסקה ישירה שלא באמצעות חברה. בהתאם לחוזה עבודה הוסכם בין הצדדים כי פיצויי פיטורין יחושבו באופן רציף החל מתחילת העסקתו.

במסגרת תפקידו נתן התובע שירותי פיתוח תוכנה והשתכר בתקופה האחרונה בסך של 60 שקלים לשעה, ולרוב ביצע שעות עבודה חודשיות בהיקף של כ 170 שעות, כאשר היו חודשים ספורים שבהם פחתו שעות העבודה בעיקר בתקופת החגים.

לטענת התובע, במהלך חודש אוגוסט 2009, התעוררה מחלוקת בינו לבין המעסיק, בנוגע להיקף שעות העבודה ועניינים מקצועיים. כתוצאה מהמחלוקת התובע נפגע ושאל את המעסיק אם עליו לחפש עבודה אחרת. המעסיק השיב כי אם הוא רוצה לעזוב שיודיע.

המעסיק טען כי אין באפשרותו לספק היקף עבודה במשרה מלאה

בחודשים הבאים הצדדים המשיכו לנהל ביניהם שיחות בנוגע לסיום יחסי עובד מעביד, ובהדרגה הופחת היקף העבודה של התובע ועמד על כמחצית המשרה. המעסיק טען כי הוא הפחית את מספר השעות מכיוון שפחתו ההזמנות, והוא אינו מוכן לשלם על חלק מהשעות מאחר שהתקבלו תלונות על תקלות וטעויות עקב שגיאות בעבודתו.

בחודש נובמבר התובע הודיע על כוונתו להפסיק את העבודה בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה והפחתת שעות העבודה ובשל האשמות שהפנה כלפי המעסיק. התובע ביקש לקבל פיצויי פיטורין ולהמשיך לעבוד עוד חודש ימים.

בתגובה למכתב ההתפטרות הורה המעסיק להפסיק את עבודתו באופן מידי, והודיע כי בנסיבות אלו התובע אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורין בשל כשליו בעבודה והתנהלותו האחרונה, ואף טען כי אין כל הרעה בתנאי עבודתו, מאחר שהעסקתו היתה בהתאם לצרכי החברה ושעות העבודה משתנות מידי חודש.

הפחתה בשעות עבודה מהווה הרעה בתנאים גם לעובד שעתי

לאחר שמיעת הטענות ועיון בדוחות ובראיות מטעם הצדדים, דחה בית הדין את טענת המעסיק כי הפחתה בשעות העבודה אינה נחשבת הרעה בתנאי עבודתו מאחר שמדובר בעובד שעתי, וקבע כי הפחתת מספר השעות לכדי מחצית מהווה הרעה מוחשית בתנאים.

בית הדין ציין כי גם אם החברה הפסידה לקוחות כתוצאה מטעויות של התובע עבודתו, והוא ביצע את תפקידו באופן שטחי ולא מקצועי, היא רשאית לאור חוסר שביעות רצונה לפטר את התובע, ואף להגיש בקשה לבית הדין להפחתת פיצויי הפיטורין, אולם אין היא רשאית לשלול ממנו את הפיצויים.

בנסיבות אלה קבע בית הדין כי התובע התפטר בדין מפוטר וזכאי לפיצויי הפיטורין על כל תקופת העסקתו בסך של 30,225 שקלים, ובנוסף זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה בסך של 1257 שקלים, בצירוף הוצאות על ניהול ההליך המשפטי בסך כולל של 15,000 שקלים.

ס"ע 8590-06-11