התיישנות בתביעת שעות נוספות – עד מתי ניתן להגיש תביעה?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5

משפט העבודה בישראל מגן על זכויות עובדים רבות, מתוך התפיסה הגורסת כי העובד מצוי בעמדה נחותה יותר ביחסי עובד מעביד ולפיכך יש לאזן את פערי הכוחות בין הצדדים באמצעות הדין. אחד מחוקי המגן החשובים ביותר בדיני העבודה הוא חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951. החוק מגביל את מספר השעות שבהן יכול מעביד לדרוש מעובדיו לעבוד בכך שקובע מספר מקסימאלי של שעות עבודה שבועיות ויומיות וכן איסור על עבודה בשעות נוספות.

יחד עם זאת, החוק מאפשר במקרים מסוימים ובהיתר שר התמ"ת העסקה בשעות נוספות וקובע כי עובדים יתוגמלו עבור שעות עבודה אלה מעבר לשכרם הרגיל. אי תשלום הגמול הנדרש עבור שעות נוספות מהווה הלנת שכר, שבגינה ניתן לתבוע פיצויים. תביעת גמול השעות הנוספות אינה מוגבלת לתקופת יחסי העבודה ואין כל מניעה לתבוע גמול זה לאחר תום יחסי העבודה.

מהן שעות עבודה אשר נחשבות לשעות נוספות?

הדבר תלוי באורך שבוע העבודה במקום העבודה:
• שבוע העבודה בן 6 ימים - כל שעת עבודה מעבר ל-8 שעות ביום היא שעה נוספת.
• שבוע העבודה בן 5 ימים - כל שעת עבודה מעבר ל-9 שעות ביום היא שעה נוספת.

בנוסף, כאשר לפחות שתי שעות מיום העבודה הן בתחום השעות 22:00 בלילה ל-6:00 בבוקר (מה שנקרא "עבודת לילה"), יום העבודה יעמוד על 7 שעות בלבד ולכן כבר השעה השמינית לעבודה מהווה שעה נוספת.

מהו הגמול הנדרש עבור שעות נוספות?

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, על המעביד לשלם לעובד 125% משכרו הרגיל עבור שתי שעות עבודה נוספות ביום. עבור כל שעת עבודה מעבר לכך – החל משעת העבודה השלישית וכך הלאה – על המעביד לתגמל את העובד ב-150% משכרו הרגיל עבור אותן שעות עבודה. על אף שחוק הגנת השכר אוסר על תשלום שכר גלובאלי עבור שעות נוספות, במהלך השנים הכיר בית דין לעבודה בחוזי עבודה הכוללים תשלום גלובאלי עבור שעות נוספות, בנסיבות מסוימות וכאשר העובד אינו מקבל פחות ממה שהיה מקבל עבור שעות נוספות, לו נרשמו ושולמו כפי שנדרש בחוק.

כיצד יכול עובד להוכיח שעבד שעות נוספות בתביעה נגד המעסיק?

לפי ההלכה, על התובע לפרט את תביעתו, לכמת אותה כראוי, להוכיח לא רק את עצם עבודתו בשעות נוספות, אלא גם את היקפה ואת התשלומים המתחייבים מכך, כדי שבית המשפט יוכל לפסוק את סכום הפיצוי. בעבר, נטל ההוכחה בתביעת גמול שעות נוספות היה מוטל על העובד. לאור הבעייתיות בדרישה זו, הוגמשו הכללים לטובת העובד בנוגע לנטל הראיה. כך למשל, המעביד מחויב להציג רישום שעות העבודה של העובד, רישום שעון נוכחות שאותו חייב הוא לנהל לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ואם אינו מציג רישום כזה – מספיק כי העובד יציג פירוט של שעות העבודה שלו פכי שתיעד אותם בעצמו כדי להוכיח עבודה בשעות נוספות.

בנוסף, תיקון 24 לחוק הגנת השכר העביר את נטל ההוכחה למעביד בנוגע לשעות עבודה שנויות במחלוקת, במידה ואין הוא מציג רישומי נוכחות מתוך פנקס העבודה, הוראה זו חלה על עד 15 שעות נוספות שבועיות או 60 שעות נוספות חודשיות.

התיישנות בתביעות עבודה

לפי חוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית שאינה במקרקעין, עומדת על שבע שנים. חוק התיישנות חל גם בתחום דיני העבודה. ישנן אף עילות תביעה בתחום דיני העבודה, אשר תקופת ההתיישנות שלהן קצרה יותר משבע שנים: תביעה לפיצויים בגין הלנת שכר מתיישנת תוך שנה מהיום שבו נחשב השכר למולן, ניתן לתבוע דמי פדיון חופשה עד שלוש שנים אחורה בלבד, וכן ניתן לתבוע דמי הבראה של השנתיים האחרונות בלבד.

תביעת גמול עבור שעות נוספות אינה מוגבלת כאמור, לתקופת יחסי העבודה. ניתן להגיש תביעה שכזו עד שבע שנים מיום היווצרותה. כלומר, מהיום שבו רואים את השכר עבור השעות הנוספות כשכר מולן, לפי חוק הגנת השכר. הפיצויים בגין הלנת השכר עבור השעות הנוספות – מוגבלים בהוראת התיישנות מחמירה יותר. כאמור, על הפיצויים בגין הלנת שכר חלה תקופת התיישנות של שנה בלבד. לפיכך, כדאי לתבוע שעות נוספות מהמעביד לא יאוחר משנה לאחר התגבשות עילת הלנת השכר עבור השעות הנוספות, כדי לשמור על האפשרות לקבלת פיצויים.

החוק מתייחס בחומרה למעביד אשר מפר את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ולא מעניק לעובדיו גמול עבור עבודה בשעות נוספות. מעביד כזה עשוי לשאת בפיצויים לטובת העובד וכן עשוי לעמוד לדין פלילי, אשר עשוי להוביל לקנס ואף למאסר. בעוד שתקופת ההתיישנות של עילת התביעה לגמול עבור שעות נוספות עומדת על שבע שנים, תקופת ההתיישנות לתביעת פיצויים עבור הלנת אותו גמול עומדת על שנה בלבד. על כן, כדאי ורצוי להגיש תביעת שעות נוספות בהקדם האפשרי.