כיצד מחשבים דמי חופשה לעוזרת בית?

דרגו את המאמר

התקבלו 20 דירוגים בציון ממוצע: 2.7 מתוך 5

כל מעסיק מחויב לדאוג לזכויות עובדות משק הבית שלו, כולל מנקה, מטפלת, מבשלת וכדומה. עובדות ועובדי משק בית זכאים לכל הזכויות המוענקות לעובדים שכירים. כאשר עובדות משק הבית מועסקות בדרך כלל כעובדות שעתיות, כך שהשכר משולם על בסיס שעת עבודה או על בסיס יום עבודה בפועל.

אחת הזכויות המרכזיות והמשמעותיות ביותר בדיני עבודה, היא הזכות לצאת לחופשה שנתית, המאפשרת לעובד לבלות עם משפחתו או חבריו, לפתח תחביבים וכדומה. חוק חופשה שנתית קובע כי כל עובד זכאי לימי חופשה במהלך עבודתו. העובד רשאי להיעדר מהעבודה במשך מספר מוגדר של ימים מדי שנה, ולקבל שכר עבור אותם ימי היעדרות, כאשר מספר ימי החופשה תלוי ומשתנה לפי הוותק.

עוזרת בית זכאית לחופשה שנתית בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה. מתן תמורה כספית במקום מתן חופשה בפועל חוקי רק לגבי עובדת זמנית המועסקת לתקופה של פחות מ- 75 ימים. אם העוזרת הספיקה לעבוד לפחות 240 ימים אצל אותו המעסיק, היא זכאית למלוא ימי החופשה כמו כל עובד במשרה מלאה, ואם היא עבדה פחות מ 240 ימים, היא זכאית לחלק היחסי של ימי חופשה.

מהו השכר המגיע עבור חופשה של עוזרת בית?

דמי חופשה לעובד במשכורת הם השכר אשר היה מקבל עבור עבודתו באותם ימים. כאשר מדובר בעובד בשכר, אשר עובד לפי שעות עבודה או ימי עבודה, דמי החופשה מחושבים לפי מספר ימי החופשה כפול שכר העבודה היומי הממוצע.

שכר העבודה יומי הממוצע מחושב לפי חלוקת שכר שלושת החודשים הקודמים ליציאה לחופשה ל-90. במידה ושלושת החודשים לא היו חודשים של עבודה מלאה, מחושב שכר העבודה היומי הממוצע לפי שלושת החודשים בשנה האחרונה שבהם העבודה הייתה המלאה ביותר.

לכמה ימי חופשה זכאית עובדת משק בית?

בארבע השנים הראשונות לעבודה, זכאית העובדת ל- 14 יומי חופשה בכל שנה. בשנה החמישית, זכאית ל-16 ימי חופשה בשנה. בשנה השישית לעבודה, ל-18 ימי חופשה מדי שנה. בשנה השביעית לעבודה ל-21 ימי חופשה בשנה. החל מהשנה השמינית לעבודה, מתווסף יום חופש אחד לכל שנה נוספת. כלומר, בשנה השמינית לעבודה תהיה העובדת זכאית ל-22 ימי חופשה שנתיים, בשנה העשירית לעבודה ל-24 ימי חופשה שנתיים וכך הלאה, כאשר בסופו של דבר, מספר ימי החופש המקסימאלי יעמוד על 28 ימים.

ימי חופשה לפי שעת עבודה או יום עבודה

עובדת בשכר אשר עבדה במשך פחות מ-75 ימים רצופים אצל המעביד, ולא קיים חוזה עבודה העולה על תקופה של 74 יום - על המעביד לשלם 4% משכר העבודה תמורת החופשה. עובדת בשכר אשר עבדה במשך למעלה מ-75 ימים אצל המעביד - תהיה זכאית לימי חופשה באופן רגיל.

לפי חוק חופשה שנתית, ימי חופשה אינם הולכים לאיבוד במקרה של סיום יחסי עובד – מעביד. אם נותרו לעובדת ימי חופשה אשר טרם נוצלו בעת סיום יחסי העבודה, היא זכאית לקבל מהמעביד פדיון חופשה. סכום פדיון החופשה הוא למעשה דמי החופשה עבור ימי החופשה שנותרו לעובדת. ניתן לתבוע מהמעביד את פדיון החופשה של שלוש השנים האחרונות, מכיוון שעל תביעת דמי חופשה חלה התיישנות של שלוש שנים.

הזכות לקבלת דמי חופשה מהווה זכות עובדים משמעותית, המאפשרת לעובד לשמר ולפתח את חייו הפרטיים מחוץ לעבודה. לפי החוק, כל עובד זכאי לחופשה שנתית, כולל עובדות משק בית. החוק קובע את היקף החופשה השנתית שלה זכאי העובד לפי ותק ואופי העבודה.