הלנת שכר לבני נוער, מה ניתן לעשות?

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.5 מתוך 5

הלנת שכר היא כל איחור בתשלום שכר עבודה. האיחור מתגבש כאשר השכר עבור חודש מסוים אינו משולם עד התשיעי לחודש שבא אחריו. כאשר מדובר בהעסקת בני נוער, המעסיק מחויב לשלם שכר מינימום לפי החוק או שכר גבוה יותר, במועד הקבוע בדיני העבודה, כמו שמגיע לכלל העובדים במשק.

לפי חוק עבודת נוער, אי תשלום שכר מינימום לבני נוער עובדים או איחור במועד תשלום השכר מהווה עבירה פלילית. אם השכר לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, העובד זכאי לפיצויים בגין הלנת שכר, ואף ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה.

מתי שכר של בני נוער נחשב למולן?

הלנת שכר מתרחשת כאשר קיים איחור בתשלום המשכורת. חוק הגנת השכר קובע כי השכר כולל תשלומים עבור חגים, נסיעות, שעות נוספות וכן תשלומים אחרים המגיעים לעובד במסגרת יחסי עובד מעביד, עקב עבודתו ובמשך עבודתו, לפיכך כל איחור בתשלום תשלומים אלה מהווה הלנת שכר.

שכר מולן הוא שכר עבודה אשר לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד התשלום והשכר עבור חודש מסוים ישולם עם תום חודש העבודה. משמעות הדבר היא כי מעבידים יכולים לשלם שכר עבודה עבור חודש מסוים עד לתשיעי לחודש שלאחר מכן מבלי שהדבר ייחשב להלנת שכר. כך למשל, יכול מעביד לשלם לעובד שכר עבור חודש ינואר עד התשיעי בפברואר ותשלום שכר במועד מאוחר יותר ייחשב להלנת שכר.

פיצויים לבני נוער עובדים בגין הלנת שכר

כל העובדים אשר שכרם הולן, כולל בני נוער זכאי לקבל פיצויים. הרעיון מאחורי קביעת הפיצויים הוא להרתיע מעבידים מהלנת שכר. חוק הגנת השכר קובע כי פיצוי הלנת שכר יכול שיהיה הסכום הגבוה מבין האפשרויות הבאות: או 5% מהשכר המולן עבור השבוע הראשון לאיחור בתשלום שכר העבודה. עבור כל שבוע איחור נוסף, 10% נוספים מהשכר המולן, או הפרשי הצמדה עבור התקופה שבין מועד התשלום המקורי ועד ליום התשלום בפועל, בנוסף 20% מהשכר המולן והפרשי הצמדה עבור כל חודש של הלנת שכר.

ואולם, בסמכות בית הדין האזורי לעבודה להפחית או לבטל את פיצויי הלנת השכר, אם נוכח לגלות כי העיכוב נעשה מתוך טעות כנה, עקב סיבה אשר למעביד לא הייתה כל יכולת לשלוט עליה או כאשר קיימים חילוקי דעות שיש בהם ממש בנוגע להתגבשות החוב לעובד, כל עוד הסכום אשר לא היה שנוי במחלוקת שולם בזמן.

התיישנות תביעת פיצויים בשל הלנת שכר

חוק הגנת השכר מבחין בין שכר העבודה לפיצוי בגין הלנת שכר, וקובע מועד התיישנות לתביעת פיצויי הלנת שכר, אולם אינו קובע התיישנות לגבי תביעת שכר העבודה עצמו. הזכות לפיצויים בשל הלנת שכר תתיישן אם לא תוגש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה תוך תקופת זמן מסוימת, הקצרה מבין האפשרויות הבאות:

בתוך שנה מהיום בו נחשב שכר העבודה למולן – כלומר, יש להגיש את התביעה במהלך שנה החל מהעשירי בחודש שאחרי החודש ששכר העבודה עבורו לא שולם. או תוך 60 ימים מהיום בו קיבל את העובד את השכר המולן. לבית הדין האזורי לעבודה אפשרות להאריך תקופה זו ל-90 ימים.

כאשר המעביד הוא מלין שכר סדרתי, אשר הלין את שכרו של העובד במשך שלוש פעמים במהלך שנה רצופה, במהלך שלוש השנים שלאחר מועד תשלום השכר בו קשור הפיצוי, תקופת ההתיישנות היא בת שלוש שנים. חריג זה לא יחול לגבי פיצויי הלנת שכר אשר חלפה לגביהם תקופת התיישנות של שנה.