זכויות עובדים בעבודת כפיים, מה מגיע לכם?

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 3.2 מתוך 5

המונח עבודת כפיים מצוין בדיני עבודה מספר פעמים, אך בפועל אינו מוגדר בחוק. נהוג לפרש עבודת כפיים כעבודה הדורשת מאמץ פיזי, כנגד עבודה רוחנית. וכן, מלאכה שנעשית באמצעות הידיים, כמו: מסגרות ונגרות, אך אין הדבר מחייב ואף במקרים מסוימים גם עבודה שאינה פיזית עשויה להיחשב כעבודת כפיים.

עובד בעבודת כפיים זכאי לכל זכויות העובדים המנויות בחוק, כגון: שוויון הזדמנויות בעבודה, מנוחה שבועית, דמי הבראה, חופשה שנתית, ימי מחלה, שימוע לפני פיטורין, גמול עבור שעות נוספות, פיצויי פיטורין ועוד. ההגדרה של עבודת כפיים רלוונטית בעיקר לגבי הפסקה בעבודה, מכיוון שעובד כפיים זכאי להפסקה לאחר שש שעות עבודה בלבד, לעומת עובד שאינו עוסק בעבודת כפיים אשר לא זכאי לקבל הפסקה במהלך שמונה שעות עבודתו הראשונות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה.

מי נחשב לעובד כפיים?

ההבחנה המקובלת בפסיקה היא שעובד העוסק בעבודת כפיים הוא עובד שתכלית עבודתו היא יציר כפיו, כמו חקלאי, נגר ועובד אדמה, בעוד עובד שאינו עובד בעבודת כפיים עשוי להשתמש לצורך ביצוע העבודה בידיו, אולם תכלית עבודתו אינה מעשה כפיו. כמו כן, עובדי כפיים נמנים על עובדים בלתי מקצועיים, אשר לעבודתם לא נחוצים ידע והכנה קודמת.

על פי רוב מונח עבודת כפיים מכוון לעבודה שהיא פיזית במהותה, אולם אין הדבר מחייב ואף במקרים מסוימים גם עבודה לא פיזית יכולה להיחשב כעבודת כפיים. על כן, לא ניתן לקבוע הגדרה חד משמעית לעבודת כפיים ויש לייחס למונח את המשמעות הרגילה שמייחסים לו בחיי היום יום, כלומר עבודה פיזית עם הידיים.

אילו עבודות לא מוכרות כעבודת כפיים?

בפסיקה נקבע כי עבודת כפיים לא כוללת עבודה פקידותית מנהלתית, עבודה כטכנאי אלקטרוניקה ועבודה כטכנאי הדרכות והתקנות למוצרי אלקטרוניקה. ואולם, במקרים מסוימים הכירה הפסיקה בעבודות ניקיון ובעבודה סיעודית כעבודת כפיים. בית המשפט העליון התייחס גם לסיווגם של עובדי חינוך לצורך פירוש המושג עבודת כפיים בפקודת הבטיחות בעבודה, וציין כי מגוון של בעלי תפקידים העוסקים בעבודת כפיים משמשים במוסדות חינוך, כולל: עובדי ניקיון ותחזוקה, לבורנטים, אנשי מנהלה העוסקים בתפקידי מזכירות ועוד. עם זאת, הסגל המקצועי שעוסק בהוראה אינו נכנס תחת ההגדרה של עובדת כפיים.

הפסקות בעבודה לעובדי כפיים

עובד בעבודת כפיים המועסק במהלך יום עבודה של שש שעות לפחות זכאי להפסקה של לפחות 45 דקות, בזמן שעובד רגיל, שאינו עוסק בעבודת כפיים זכאי להפסקה זו, רק אם הוא מועסק מעל תשע שעות ביום בשבוע עבודה בן חמישה ימים, או מעל שמונה שעות ביום, אם הוא מועסק ששה ימים בשבוע.

במסגרת זמן ההפסקה חייבת להיכלל הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי במהלך ההפסקה העבודה תופסק למנוחה וארוחה למשך 45 דקות לפחות ובערב חג לחצי שעה לפחות, אך הפסקה לא תעלה על שלוש שעות. נוסף על כך, במהלך יום עבודה, העובד זכאי, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בשירותים, בהתאם לצרכיו. במפעל שעובדים בו במשמרות, לא ניתן להעסיק עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות.

בזמן ההפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר, רשאי העובד לצאת ממקום העבודה, אלא אם נוכחותו הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי המעסיק להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה. ובכל מקרה, גם אצל עובד כפיים וגם אצל עובד רגיל, זמן ההפסקה לא מחושב כחלק משעות העבודה, והמעסיק לא חייב לשלם לעובד עבור זמן זה, אלא אם הוא דרש מהעובד להישאר במקום העבודה.

מינוי ממונה על בטיחות בעבודה

מפעל מוגדר לצד מספר תנאים נוספים כמקום שבו או בסביבתו מועסקים עובדים בעבודת כפיים. על פי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה משנת 1996, חלה חובה למנות ממונה על בטיחות בכל מקומות העבודה, כולל במפעלים המוגדרים בסעיף 3 לפקודת הבטיחות בעבודה. לפיכך, במקומות שבהם מועסקים עובדים בעבודת כפיים ומתקיימים תנאים נוספים הקבועים בפקודת הבטיחות בעבודה, יש למנות ממונה על בטיחות. כמו כן, פקודת מס הכנסה מעניקה זיכוי ממס לעובדים במשמרת שנייה ושלישית בתעשייה, שהם עובדי ייצור וכן עובדי מנהלה ושירותים שעבודתם חיונית לייצור.