פיטורים בשל מניעים זרים: מתי ניתן לתבוע פיצוי?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הפסקת עבודה בשל מניעים זרים נעשית מסיבות שאינן קשורות באופן ישיר ליחסי העבודה שבין הצדדים ואינן נוגעות לביצועי העובד, לתפקודו בעבודה ולשיקולים מערכתיים של המעסיק.

פיטורים שלא כדין, הם בין היתר כאלה שנעשים עקב אפליה של עובד בשל גילו המבוגר, שמתבצעים מבלי שנערך קודם להם שימוע או שבצמוד אליהם נערך שימוע בלתי תקין.

סיבות אפשריות לפיטורים ממניעים זרים

קיימות סיבות רבות לסיום העסקה ממניעים זרים. ישנם מעסיקים שמחליטים לפטר עובד בשל השתייכותו הפוליטית, או עקב ניסיונו להביא להתארגנות של עובדים אחרים. כמו כן, ייתכנו פיטורים של עובד שסירב לפעול בניגוד לחוק כאשר נדרש לכך או לאחר שעמד על זכויותיו הסוציאליות בפני המעסיק.

לעיתים מעסיק יכול לנסות להסוות את השיקולים הזרים שמאחורי הפיטורים, ולכן לרוב הם ילוו בהליך שימוע. במסגרת השימוע ייתכן והמעסיק יעלה טענות בנוגע לתפקודו של העובד או להתנהגותו כדי להסתיר את השיקולים הזרים שהביאו לסיום העבודה. כדי לזכות בתביעת פיצויים עקב הפסקת עבודה ממניעים זרים, על העובד להוכיח שמאחורי הליך השימוע התקין לכאורה קיימות סיבות בלתי ענייניות ופסולות.

העובדת פוטרה עקב סכסוך משפחתי

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה עובדת נגד החברה בה עבדה במשך למעלה מ-15 שנים, בטענה כי עבודתה הופסקה שלא כדין ובשל גילה, שנתיים לפני הגיעה לגיל 67.

בית הדין קבע כי תזמון פיטורי העובדת, הושפע באופן משמעותי מהתפרצותו של סכסוך משפחתי בינה לבין אחותה. נפסק כי אמנם הסכסוך אינו קשור למקום העבודה, אך הייתה לו השפעה מכרעת על המשך העסקתה בחברה שנוהלה על ידי הבעל של אחותה.

המנהל התפרץ והטיח בעובדת האשמות

לפי עובדות המקרה, העובדת ילידת שנת 1951, החלה לעבוד אצל המעסיק בשנת 2001 ובשנת 2016 הסתיימה עבודתה בחברה. להפסקת העבודה קדם ריב בין העובדת לבין מנהל החברה על רקע סכסוך משפחתי של העובדת עם אחותה בנוגע לטיפול באימן. במסגרת הריב בין המנהל לעובדת הוא נכנס למשרדה, התפרץ עליה והטיח בה האשמות שאינן קשורות לעבודה ונוגעות ליחסיה עם אחותה.

לאחר שבועיים האישה קיבלה זימון לשימוע, ובמהלכו נמסר לה כי החברה שוקלת את המשך העסקתה בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה ובשל חוסר התאמתה. לאחר שהחברה ערכה לה שימוע, יידעו אותה כי תפקידה בחברה בוטל והוצע לה לעבוד בתפקיד חלופי ובהיקף משרה חלקי. נוסף על כך הובהר לעובדת כי אם תסרב להצעת המעסיק, תסתיים עבודתה בחברה.

העובדת טענה שפוטרה עקב שיקולים זרים

האישה טענה כי המעסיק יזם את פיטוריה על רקע הסכסוך המשפחתי עם אחותה, שאין לו כל קשר לתפקודה בעבודה. לגרסתה, במשך כ-15 שנות עבודה לא קיבלה ולו תלונה אחת על תפקוד בעייתי אצל המעסיק ואף קיבלה העלאות שכר. על כן היה ברור לה כי היא צפויה להמשיך בעבודתה אצל המעסיק עד ליציאתה לגמלאות בשנת 2018.

לפי טענות העובדת, היא פוטרה בשל שיקולים זרים ועקב הסכסוך המשפחתי בינה לבין אחותה ביחס לאופן הטיפול באימם הקשישה. לדבריה, מנהל החברה נטל חלק פעיל בסכסוך המשפחתי בכך שנהג בה באלימות מילולית ופיטר אותה עקב גילה תוך נקיטת אפליה אסורה.  לפיכך, האישה דרשה פיצוי כספי בשווי השכר שהייתה צריכה לקבל ממועד פיטוריה ועד לפרישתה הצפויה לגמלאות בשנת 2018.

מנגד, המעסיקה טענה כי העובדת לא הפגינה ביצועים יוצאי דופן בעבודתה ולמרות ביקורת רבה שהפנתה במהלך השנים כלפיה בנוגע לתפקודה בעבודה, היא המשיכה להעסיק אותה עקב קשריה המשפחתיים עם מנהל החברה.

לטענת החברה, אין כל קשר בין פיטורי העובדת לבין קיומו של הסכסכוך המשפחתי בינה לבין אחותה שכן כבר בסוף שנת 2013 החברה החלה בביצוע שינויים טכנולוגיים אשר הביאו לצמצום המשימות שהוטלו על העובדת.

לפי החברה, לאישה לא היו כישורים מתאימים להפעלת תוכנות מיוחדות לבקרה תקציבית ולכן הצטמצם הצורך בהעסקתה. המעסיקה הוסיפה כי בשנת 2016 הוחלט לשקול את המשך העסקתה וזאת עקב חוסר שביעות רצון מתמשך מתפקודה בעבודה.

סכסוכים משפחתיים נחשבים לשיקול זר בפיטורים

השופטת בחנה את הראיות והעדויות שהוצגו בפניה וקבעה כי עבודתה של העובדת הופסקה עקב התפרצות סכסוך משפחתי בינה לבין אחותה ובעלה. נפסק כי הסכסוך לא היה צריך להשפיע כלל על המשך העסקתה וכי אמירות המנהל כלפיה היו מיותרות ופוגעניות.

בהמשך, השופטת הבהירה כי החלטות הנוגעות ליחסי עבודה צריכות להיות עצמאיות ובלתי תלויות ביחסים ובסכסוכים משפחתיים, והחלטות של מעסיק שמערבות את שני התחומים הן נגועות בשיקולים זרים ופסולים.

לפיכך, נקבע כי היחסים האישיים והסכסוך המשפחתי השפיעו בצורה פסולה על החלטת המעסיק לזמן את העובדת לשימוע שאחריו הופסקה עבודתה. על כן, בעל החברה חויב לשלם לאישה פיצוי בסך של חמש משכורות לפי שכר קובע של 9,000 שקלים ובסך כולל של 45,000 שקלים.

סעש (ת"א) 2039-02-17