פיטורים שלא כדין בשל מצב בריאותי, איך אפשר לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 13 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחיל על החוק את הוראותיו של סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לפי הוראות סעיף 9, במקרה של פיטורי עובד עם מוגבלות, המעסיק יהיה מחויב להוכיח כי לא הפלה אותו מחמת מצבו הבריאותי. זאת בכפוף לכך שהעובד הוכיח לפני כן כי התנהגותו או מעשיו לא היוו סיבה לפיטורים.

לקות זמנית נחשבת למוגבלות לפי חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות

בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, על פי לשון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות גם לקות זמנית נחשבת למוגבלות. לפיכך, למעסיק אסור לפטר עובד מחמת מצבו הבריאותי כאשר הלקות שממנה הוא סובל מגבילה את תפקודו בכל תחומי החיים.

האיסור על פיטורים מותנה בכך שהעובד כשיר לבצע את עבודתו או שהמעסיק יכול להתאים את העבודה למוגבלותו של העובד, וזאת בכפוף לכך שההתאמה לא תטיל על המעסיק נטל בלתי סביר. כאשר המעסיק לא פעל די הצורך כדי להתאים את העבודה למצבו הרפואי של העובד תוך חוסר התחשבות במצבו, מדובר בהתנהלות בלתי סבירה שאינה ראויה.

פיטורים בשל מצב בריאותי נחשבים לפיטורים שלא כדין ובחוסר תום לב

במקרים של פיטורי עובד בשל מצבו הבריאותי, בתי הדין לעבודה פסקו כי מעסיקים נהגו בחוסר תום לב כלפי עובדים בכך שפיטרו אותם בתואנה כי תפקודם המקצועי אינו משביע רצון.

במקרה של פיטורי עובד בשל מצבו הבריאותי, בית הדין לעבודה צפוי לחייב את המעסיק לשלם לעובד פיצויים בגין פיטורים שלא כדין שבוצעו בחוסר תום לב, תוך הפרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

עובד שפוטר שלא כדין עקב מצבו הבריאותי קיבל מהמעסיק 86 אלף שקלים

בית הדין לעבודה בתל אביב דן לאחרונה בתביעה שהגיש עובד נגד מעסיקו לאחר שפוטר מעבודתו מפני שנודע למעסיק כי הוא צפוי לעבור ניתוח לב. השופטת קבעה כי בהליך הפיטורים נפלו פגמים מהותיים שמביאים למסקנה כי הפיטורים בוצעו שלא כדין ובחוסר תום לב בעקבות מצבו הבריאותי של העובד. לפיכך נקבע כי המעסיק ישלם לעובד פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך של 86 אלף שקלים.

לפי העובדות שצוינו בפסק הדין, העובד הועסק במוסך במשך 12 שנים, החל משנת 2002 ועד לשנת 2014. תפקידו האחרון אצל המעסיק היה נציג קבלת לקוחות.

המעסיק מסר לעובד זימון לשימוע יומיים לאחר שנקבע לו מועד לניתוח לב

בחודש פברואר בשנת 2014 העובד נבדק על ידי קרדיולוג שהפנה אותו לבצע צנתור לפני ניתוח להחלפת מסתם בליבו. כעבור כחודש העובד זומן לניתוח ולאחר יומיים המעסיק מסר לו זימון לשימוע לנוכח ירידה בתפוקת עבודתו. לאחר שנערך לו שימוע הוא קיבל מכתב פיטורים מהמעסיק ועבודתו במוסך הופסקה.

העובד טען כי פיטוריו נעשו שלא כדין ובחוסר תום לב לאחר שזומן לניתוח. העובד הוסיף כי פיטוריו נבעו ממחלת הלב שממנה הוא סובל ומידיעת המעסיק על הניתוח שתוכנן לו.

מנגד, המעסיק טען כי פיטורי העובד באו על רקע חוסר תפקוד מקצועי ללא כל קשר למחלתו. נטען כי העובד הפגין חוסר חשק בולט בעבודה וזלזול. לפי גרסת המעסיק, נודע לו על מצבו הבריאותי הלקוי של העובד ועל הניתוח הצפוי רק במהלך השימוע שנערך לו ולא לפני כן.

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי פיטורי העובד מוכתמים בחוסר תום לב, ונבעו מכך שהמעסיק ידע על הצורך של העובד בניתוח לב להחלפת מסתם.

השופטת פסקה כי הוכח שהעובד הודיע לממונים עליו על מצבו הרפואי הבעייתי ועל הצורך שלו בניתוח עוד לפני השימוע שנערך לו. צוין כי המעסיק לא שקל בשום שלב כל תפקיד חלופי לעובד ואף נמנע מכך במכוון.

פיטורי העובד קשורים ישירות למצבו הבריאותי ונעשו בחוסר תום לב

לפי קביעת השופטת, פיטורי העובד נעשו בחוסר תום לב וקשורים ישירות למצבו הבריאותי ולצורך שלו לעבור ניתוח. השופטת הוסיפה כי העובד הוכיח שמעשיו או התנהגותו לא היוו גורמים לפיטוריו וכי נחשב לעובד מסור ומקצועי. לפיכך, בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נקבע כי המעסיק היה מחויב להוכיח שלא פיטר את העובד בשל מוגבלותו. מאחר שהמעסיק לא הוכיח כי העובד לא פוטר בשל מצבו הרפואי, נקבע כי הוא הפר את הוראות החוק ומחויב לפצות את העובד בגין פיטורים שלא כדין.

בהתחשב בתקופת העסקתו הארוכה של העובד ובהתנהלותו הפסולה של המעסיק, נקבע כי העובד יקבל פיצוי בסך של 86 אלף שקלים בגין פיטורים שלא כדין בשל מצבו הבריאותי. נוסף על כך, המעסיק חויב לשלם לעובד פיצוי עבור פדיון חופשה והפרשות לקרן השתלמות בסך כולל של 12,111 שקלים, כמו גם שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 15 אלף שקלים.

סעש 52391-07-15