תסמונת דה קרוון, כיצד ניתן למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תסמונת דה קרוון היא דלקת או פגיעה שאינה דלקתית המשתייכת למשפחה של תסמונות שכוללות לכידה של עצבים וגידים, דוגמת אצבע הדק, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד. בפועל, התסמונת מתבטאת בכאבים בצד האגודל בכף היד. לתוך כף היד נכנסים גידים שתפקידם לסייע ביישור ובכיפוף האצבעות ושורש כף היד כאשר הגידים מהווים מעיין חבלים חלקים אשר ממשיכים את השרירים שאליהם הם מחוברים.

אף על פי שהגידים והמעטפת שאוחזת אותם למקומם הם חלקים, לעיתים מתפתח במהלך השנים חיכוך בין הגידים לבין המעטפת שאוחזת אותם לעצם. אצל אנשים שלוקים בתסמונת דה קרוון, החיכוך מתרחש במדור המיישר הראשון אשר ממוקם בין שני הגידים האחראים ליישור האגודל ולהנעתו לכיוון כף היד, לבין המעטפת שאוחזת אותם. חיכוך זה עלול להוביל להיווצרות הליך דלקתי שגורם כאבים ומחמיר את החיכוך. באופן כזה הפעלת הגידים מקשה על יכולתם לתפקד כראוי.

מהן הסיבות לתסמונת דה קרוון ומהם התסמינים של המחלה?

בעוד הגורמים לתסמונת דה קרוון אינם ברורים לחלוטין אף כיום, מקובל לקשר את התחלואה בתסמונת לפעילות מוגברת של האגודל וכף היד, בעיקר במסגרת פעולות המחייבות אחיזה של האגודל כנגד האצבע וביצוע תנועות "צביטה" באמצעות האצבעות.

תסמונת דה קרוון באה לידי ביטוי בעיקר בכאבים מעל המדור המיישר הראשון, שמופיעים במהלך הפעלת האגודל ובעיקר בעת ניסיון לאחוז או להפעיל כוח באמצעות האגודל. באופן הדרגתי ובעקבות החיכוך שנוצר בין הגידים באזור, תיווצר במקום רקמה נוספת עקב הליך דלקתי והמעטפת תתעבה. בעקבות התעבות זו לרוב תופיע נפיחות באזור שממוקם מעל המדור המיישר הראשון אשר לעיתים אף תלווה באדמומיות מקומית. במצב מתקדם של התסמונת כל הפעלה של האגודל תגרום לכאבים חזקים שעשויים להוביל לחוסר יכולת מוחלט להשתמש באגודל.

כיצד ניתן לטפל בתסמונת דה קרוון?

הטיפול בתסמונת דה קרוון תלוי בחומרתה ובטיפולים קודמים שהתקבלו. לרוב, הטיפול הראשוני בתסמונת יכלול את הפניית המטופל לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק תוך הפחתה של משך הנעת האגודל באמצעות סד ייעודי שתכליתו להפחית את העומס מהמעטפת המודלקת. ישנה אפשרות לשלב גם טיפול תרופתי בנוגדי דלקת.

לפי הצורך ניתן לבצע הזרקת סטרואידים לאזור הדלקת אשר לרוב תגרום להקלה בתסמינים ובכאבים. אם טיפול שאינו ניתוחי לא צלח ולא הביא לתוצאות, יישקל ביצוע טיפול ניתוחי.

האם ניתן לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי בתסמונת דה קרוון שנגרמה בעקבות העבודה?

התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) כוללת רשימת מחלות מקצוע, אשר לפי התקנות מוכרות כמחלות אשר המבוטח חלה בהן עקב עבודתו כשכיר או עצמאי, כל עוד לא הוכח ההיפך. מחלה תיחשב כמחלת מקצוע אם היא נגרמה לעובד באופן ישיר עקב חשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מהתנאים שבמקום העבודה.

אם העובד אינו נכנס להגדרה המצומצמת של מחלת מקצוע הוא רשאי לנסות ולהוכיח את תביעתו לפי תורת המיקרו טראומה. לצורך הוכחת התביעה העובד יידרש להראות באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי כי במהלך עבודתו נגרמו לו פגיעות זעירות אשר כל אחת מהן גרמה לנזק זעיר עד למצב שבו הצטברות הנזקים הזעירים הובילה בסופו של דבר לנזק ממשי שפגע בכושר עבודתו.

רופאת שיניים שלקתה בתסמונת דה קרוון הוכרה כנפגעת בעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה רופאת שיניים להכרה בתסמונת דה קרוון כפגיעה בעבודה על דרך המיקרו טראומה. לאחר שהשופטת בחנה את כלל העדויות והראיות היא ציינה כי בשתי חוות הדעת של המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית הדין נמצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של רופאת השיניים לבין תסמונת דה קרוון שבה היא לקתה.

השופטת קבעה כי הוכח שהאישה עבדה כרופאת שיניים במרפאות שיניים של שלוש קופות חולים בהיקף של 6 ימים בשבוע ובמשמרות של 6 שעות. בארבעה ימים מתוך השבוע היא אף עבדה בשתי קופות חולים במקביל וביצעה בכל יום משמרת כפולה במשך 12 שעות, כאשר בכל משמרת רגילה של שש שעות היא טיפלה ב-15 עד 20 מטופלים ובנוסף ביצעה טיפולי חירום לפי הצורך.

רופאת השיניים ביצעה תנועות חוזרות של לחיצה, סיבוב, כיפוף ויישור במהלך העבודה

עוד צוין כי במסגרת עבודתה הרופאה ביצעה למטופלים סתימות, טיפולי שורש, זריקות אלחוש, הכנת כתרים, השלמת שיניים שבורות, עקירות, הסרת אבנית ועוד. לפי גרסת הרופאה במהלך העבודה היא נדרשה להניע את האגודל באופן אינטנסיבי. היא הוסיפה כי במהלך הטיפולים היא נדרשה להחזיק את כלי העבודה באמצעות כף היד והאגודל תוך ביצוע שלל תנועות לחיצה, סיבוב, כיפוף ויישור של כף היד.

החל מחודש פברואר בשנת 2014 האישה החלה לסבול מכאבים בשורש כף יד ימין אשר הפריעו לה בעבודתה. לאחר שאובחנה כלוקה בתסמונת דה קרוון היא החלה לקבל זריקות סטרואידים ובחודש אוקטובר בשנת 2014 היא נותחה בכף היד ולא שבה לעבודתה מאז.

עבודתה של הרופאה מחייבת הפעלה חוזרת של האגודל ושל שורש כף היד

שני מומחים רפואיים שמונו על ידי בית הדין לעבודה בדקו את הרופאה וקבעו שהיא לוקה בתסמונת דה קרוון בידה הימנית. המומחה השני שבדק את הרופאה קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין תסמונת דה קרוון בסבירות של יותר מ-50%. המומחה ציין כי עבודתה של הרופאה מחייבת הפעלה חוזרת של האגודל הימני ושורש כף היד.

הרופאה טענה כי לנוכח קביעות המומחה הרפואי השני שבדק אותה אין ספק שקיים קשר סיבתי בין עבודתה לבין תסמונת דה קרוון שבה לקתה כאמור.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי עבודתה של הרופאה הייתה מגוונת ותיאור הפעולות שביצעה במסגרת עבודתה אינו מתאים להגדרת מיקרו טראומה מאחר שהמומחה הרפואי לא הצביע על כך שבמהלך עבודתה היא ביצעה פעולות חוזרות ונשנות באמצעות אצבעות כף יד ימין.

תסמונת דה קרוון הוכרה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרו טראומה

בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התביעה וקבעה כי תסמונת דה קרוון בידה של הרופאה מוכרת כפגיעה בעבודה על דרך המיקרו טראומה. זאת לאחר ששני המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית הדין לעבודה מצאו קשר סיבתי בין תנאי העבודה של הרופאה שכללו תנועות חוזרות שגורמות לחיכוך גידים בכף היד לבין תסמונת דה קרוון.

על כן, השופטת חייבה את המוסד לביטוח לאומי לשלם לרופאה הוצאות משפט בסך 8,500 שקלים.

בל (ת"א) 1581-08-16