האם מעסיק מחויב לערוך שימוע לפני ביטול חוזה עבודה של עובד שטרם התחיל לעבוד?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, כל מעסיק מחויב לערוך לעובדיו שימוע שבמסגרתו הוא יעניק להם הזדמנות נאותה, סבירה והוגנת להשמיע את טענותיהם נגד ההחלטה לפטרם. חשוב לציין כי זכות הטיעון והשימוע מוקנית לעובד לא רק במקרה של פיטורים אלא גם כאשר המעסיק מבקש לשנות את תנאי ההעסקה של העובד כמו במקרים של שינוי היקף משרה, העברה לתפקיד אחר, שינוי מקום עבודה או הפחתת שכר.

חובות המעסיק לערוך שימוע לעובדיו לפני פיטורים

כדי ששימוע יהיה הוגן ויעמוד בדרישות החוק, המעסיק מחויב לתת לעובד זימון בכתב זמן סביר לפני הליך השימוע ולאפשר לו להתכונן להליך השימוע. נוסף על כך, זמן סביר לפני השימוע, המעסיק מחויב לתת לעובד נימוקים מלאים לבחינת האפשרות להפסקת העסקתו. כמו כן, המעסיק מחויב לאפשר לעובד לעיין במסמכים ובמידע שהוא מסתמך עליהם. יובהר כי אין די בטענות כלליות בדבר הפרות משמעת שהעובד ביצע, ויש להצביע על אירועים ספציפיים תוך ציון המועדים בהם אירעו כדי שהעובד יוכל להתייחס אליהם באופן ענייני.

במסגרת חובותיו המעסיק מחויב לשמוע את טיעוני העובד ולשקול אותם בלב פתוח ובנפש חפצה. במהלך השימוע המעסיק מחויב לתת לעובד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו ועליו לשמוע את הטענות שמעלה העובד ולשקול אותן באופן רציני.

למעסיק אסור להגיע לשימוע עם החלטה ידועה מראש על פיטורי העובד

חשוב לציין כי למעסיק אסור להגיע לשימוע עם החלטה ברורה וידועה מראש על פיטורי העובד כאשר הוא מחויב לשקול את טענות העובד ולהתחשב בהן לפני קבלת החלטה בנושא. מינוי של מחליף לעובד לפני השימוע או מתן הודעת פיטורים במהלך השימוע או זמן קצר מאוד אחריו עלולים ללמד על כך שהמעסיק לא שקל כראוי את טענות העובד ולא בחן אותן.

המעסיק מחויב לתעד את שיחת השימוע בפרוטוקול ולכלול בו את התייחסות העובד לטענותיו. אחרי שהעובד עיין בפרוטוקול ואישר את נכונותו, המעסיק יצטרך להחתים את העובד על הפרוטוקול, לציין בו את התאריך שבו התקיים השימוע ולמסור עותק ממנו לעובד. לעובד יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין במהלך השימוע ואם קיים במקום העבודה ועד עובדים, נציג הוועד רשאי לקחת חלק בשימוע אם העובד מבקש זאת.

לאחר עריכת שימוע, המעסיק מחויב למסור לעובד תשובה ברורה בנוגע להחלטתו.

עובד חדש שחוזה העבודה שלו בוטל ללא שימוע יקבל פיצוי בסך של כ-115 אלף שקלים

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מועמד לעבודה נגד חברה שביטלה את העסקתו על ידי שליחת הודעת טקסט מבלי שערכה לו שימוע. השופטת קבעה שהחברה חרצה את גורל העובד בחברה מבלי שנערך לו שימוע.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המועמד חתם על חוזה העסקה, התפטר מעבודתו הקודמת ונסע לחופשה בחו"ל למשך מספר ימים לפני תחילת עבודתו בחברה החדשה. במהלך שהייתו בחו"ל המועמד קיבל הודעת טקסט שלפיה העסקתו מבוטלת בשל התרברבותו בפני מנהלת הסחר של החברה בנוגע לתנאי העסקתו שביצע תוך הפרת התחייבותו לסודיות ביחס לתנאי ההעסקה.

כעבור חודשיים המועמד מצא עבודה אחרת שהשכר בה נמוך ב-2,500 שקלים מהשכר שהיה מקבל אם העסקתו לא הייתה מבוטלת על ידי המעסיק.

המועמד דרש לקבל מהחברה שביטלה את חוזה ההעסקה עימו את הפרשי השכר כאמור, וזאת נוסף על השכר שהפסיד במשך חודשיים שבהם היה מובטל, נוסף על 200 אלף שקלים כפיצוי על עוגמת נשפט ו-100 אלף שקלים כפיצוי בגין לשון הרע.

בבית הדין מנכ"ל החברה טען שהמועמד סיפר למנהלת הסחר בחברה אודות השכר שהוא מתעתד לקבל והטיח בפניה כי הוא קיבל שכר גבוה יותר מהשכר שהיא הייתה מעוניינת לקבל. עם זאת, החברה לא הצליחה להוכיח שהדברים אכן נאמרו, ומנהלת הסחר לא הובאה לתת עדות בפני בית הדין. בפסיקה נקבע כי כאשר בעל דין נמנע מהבאת ראיה שמצויה בחזקתו, הרי שניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת לרעתו.

החברה הייתה צריכה לזמן את המועמד לשימוע ולברר האם אכן הפר את התחייבויותיו

השופטת ציינה כי אין מחלוקת שהמועמד היה מחויב לסודיות לפי הסכם ההעסקה שלו וגילוי שכרו למנהלת הסחר מהווה הפרה של התחייבות מצידו. עם זאת, צוין שהחברה הייתה צריכה לזמן את המועמד לשימוע ולברר עימו האם הוא אכן הפר את ההסכם.

השופטת קבעה שהחברה גרמה למועמד לעוגמת נפש מכיוון שהוא הסתמך על הסכם העבודה שנחתם עימו, התפטר מעבודתו ונסע לחו"ל לפני תחילת עבודתו בחברה. החברה מצידה שלחה למועמד הודעת טקסט בעודו שוהה בחו"ל והפרה בכך את ההסכמות ביניהם.

לפי קביעת השופטת, לא רק שהחברה נהגה בחוסר תום לב כלפי המועמד אלא נקטה במעשה חסר לב. על כן השופטת פסקה למועמד פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50 אלף שקלים. עוד נקבע כי הנזק הישיר שנגרם למועמד הוא פגיעה חודשית בשכרו בסך של 2,500 שקלים, ועל כן נפסקו לו 30 אלף שקלים, אשר משקפים את הפער בין משכורותיו למשך תקופה של שנה.

השופטת פסקה למועמד פיצוי כולל בסך של כ-115 אלף שקלים

בסופו של דבר השופטת פסקה למועמד פיצוי כולל בסך של 114,950 שקלים עבור עוגמת נפש, הפסד השתכרות, אי עריכת שימוע, חלף הודעה מוקדמת, הפסד הפרשות המעסיק לפנסיה, הפסד הפרשות המעסיק לקרן השתלמות ושכר טרחת עורך דין.

סע"ש 11830-09-15