מעסיק שפוסל מועמד לעבודה עקב מידע פלילי שקיבל אודותיו מסתכן בעונש מאסר

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (להלן: "החוק") אשר נכנס לתוקף בתאריך 12.7.22 נועד להחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. החוק למעשה מגדיר מחדש את האיזון בין הצורך לאפשר למועמדים לעבודה בעלי רישום פלילי להשתקם ולשוב למוטב, להשתלב בשוק העבודה ולפתוח דף חדש בחייהם, לבין ניהול יעיל של המידע הפלילי הקיים לצורך ביסוס הגנה על הציבור מפני עבירות דומות.

למעסיקים אסור לשקלל מידע פלילי הנוגע למועמדים לעבודה ולעובדים בעלי רישום פלילי

בחוק נקבע בין היתר כי למעסיקים אסור יהיה לשקלל מידע פלילי הנוגע למועמדים לעבודה ולעובדים בעלי רישום פלילי כולל כאלו שלא הורשעו, לצורך קבלת החלטות הנוגעות להם. הפרת הוראות החוק תגרור עונש מאסר למשך שנה. האיסור על התחשבות במידע הפלילי תקף ביחס לחשיפה למקורות כגון אינטרנט, פסקי דין ואמצעי תקשורת וביחס לעיון ברישום הפלילי במשטרה. יש לציין כי הסכמת המועמד לעבודה או העובד למסור מידע לא תכשיר את הפעולה שביצע המעסיק.

זליגת מידע פלילי ושקילתו על ידי גורמים בלתי מורשים עלולה לפגוע בסיכויי השיקום של אדם

זליגת מידע פלילי ושקילתו על ידי גורמים שאינם מורשים לכך על פי החוק, עלולה לפגוע בסיכויי שיקומו של אדם ובכך לפגוע במטרות החוק. בפועל החוק מנסה לצמצם את ממדי התופעה הזו על ידי שימוש בשני מנגנונים מרכזיים. ראשית, החוק קובע איסור לדרוש תצהיר באשר לעברו הפלילי של אדם על ידי כל גורם שאינו זכאי לקבלו מכוח החוק. נוסף על כך, החוק מבטל את האפשרות למסור מידע בתדפיס, כפי שהיה מקובל לפני כניסת החוק לתוקף, כאשר גורמים פרטיים אשר אינם זכאים לקבל מידע פלילי אודות אדם, היו נוהגים לדרוש ממועמדים לעבודה תדפיס מרשם פלילי - תעודת יושר לפני קבלת החלטה על התאמתם לעבודה. 

לפני כניסת החוק לתוקף, נעשה שימוש רחב בהצהרות ובתצהירים בכתב בכל הקשור לעבר פלילי של מועמדים לעבודה, על ידי גורמים אשר אינם זכאים עוד לקבל מידע פלילי אודותיהם, כגון מעסיקים, ועדות קבלה לקיבוצים ומושבים ועוד.

אדם יוכל לעיין במרשם המשטרתי אודותיו רק על ידי הסתכלות בצג מחשב בכל תחנת משטרה

לנוכח ממדיה הרחבים של התופעה ועקב הקושי להעמיד לדין את גורמים הרלבנטיים, בחוק נקבע כי אדם יוכל לממש את זכותו לעיין במרשם המשטרתי אודותיו באמצעות עיון בצג המחשב בכל תחנת משטרה, וזאת מבלי שיימסר לו תדפיס מידע פלילי ומבלי שיתאפשר לו ליצור עותק מהמידע או לצלמו. כך, המחוקק ניסה למנוע מצב שבו מועמד לעבודה ימסור למעסיק פוטנציאלי תדפיס מידע פלילי אודותיו בניגוד לרצונו.

הסעיף בחוק שרלבנטי לעולם העבודה הוא סעיף 38 האוסר לשקול מידע פלילי הנוגע למועמד לעבודה לצורך קבלת החלטה מסוימת על ידי מי שאינו זכאי לקבלו על פי חוק. לנוכח מודעות המחוקק לכך שמידע פלילי בעידן המידע המודרני מצוי גם מחוץ למאגר המידע הפלילי הרשמי המנוהל על ידי משטרת ישראל בפסקי דין ועל כן ניתן למצוא אותו בפסקי דין ובידיעות תקשורתיות המצויות ברשת האינטרנט.

מהו תפקידו של הממונה על הביקורת? 

אם עברו הפלילי של אדם נלקח בחשבון בניגוד לחוק כאשר לא היה מקום לעשות זאת, או שניתן לעבר הפלילי של אדם משקל רב מדי, החוק מאפשר לפנות לממונה על הביקורת. תפקידו של הממונה על הביקורת הוא לפקח ולבקר על אופן הפעלת שיקול הדעת וההתחשבות במידע הפלילי על ידי הגוף הרלבנטי ולמעשה משמש כתובת לאזרח שנפגע עקב הפעלה בלתי מידתית של זכות העיון במידע.

מעסיק שהביא בחשבון מידע פלילי בין שיקוליו מבלי שהורשה לכך יסתכן בשנת מאסר

במישור הענישה סעיף 42(ב) לחוק קובע כי מעסיק שהביא בחשבון מידע פלילי אודות מועמד לעבודה במסגרת שיקוליו לצורך קבלת החלטה בדבר קבלה לעבודה בניגוד לסעיף 38 לחוק, דינו מאסר שנה.

בחוק נקבע שהסכמתו המפורשת של מועמד לעבודה אינה מעלה או מורידה לעניין זה ולפיכך נקבע בחוק איסור לקחת בחשבון מידע פלילי של אדם ללא תלות באופן הגעתו לידי המעסיק.

החוק מחריג בעלי תפקידים וגופים שהמידע נדרש להם לצורך הגנה על אינטרס ציבורי חיוני

החוק מחריג מספר בעלי תפקידים וגופים שהמידע הפלילי נדרש להם לצורך הגנה על אינטרס ציבורי חיוני כגון נציב שירות המדינה בנוגע למועמדים לעבודה ולעובדים בסקטור הציבורי, יועץ משפטי של רשות מקומית, נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים, מנכ"ל משרד החינוך, יושב ראש רשות ניירות ערך ועוד.