בתי הדין לעבודה
עב 001997/01 |
בית הדין האזורי לעבודה
ב א ר – ש ב ע
|
|
08/11/2004 |
|
כבוד השופט אילן סופר
נציג עובדים: מר גד אהוד |
בפני |
|
|
|
|
|
|
בעניין: |
ה ת ו ב ע |
|
ע"י ב"כ |
|
|
נ ג ד
|
|
|
2. רצף בשומרון (1985) בע"מ (ח.פ. 511076499) |
|
ה נ ת ב ע ו ת |
|
ע"י ב"כ |
|
1. התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה להפרשי שכר, פדיון חופשה שנתית, אי קבלת תנאים ופיצויי הלנה.
2. התובע הינו חשב ומנהל כספים בעל נסיון של 30 שנות עבודה בתחומי חשבונאות, כספים וניהול.
3. הנתבעת 1 הינה חברה פרטית העוסקת בייצור ובשווק מוצרי בטון, ומשרדיה הם באשקלון ובאשדוד.
4. הנתבעת 2 עסקה בעבודות עפר פיתוח וסלילת כבישים, אשר משרדיה היו באילת.
5. משה תשובה הינו המנהל של הנתבעות 1-2 ובעל מניות בנתבעת 2.
6. בתחילת שנת 2000 חיפשו הנתבעות חשב אשר יקים עבורן מערכת ממוחשבת לצורך קבלת מידע בזמן אמת על כל מערכי החברות (סעיף 3 לתצהירו של שלמה תשובה) .
7. בפגישה שהתקיימה בתחילת ינואר 2000, במסעדה בתל-אביב, סוכמו בין מר תשובה לתובע תנאי העסקתו. בפגישה זו נכח מר ברוך טולדנו, אשר תיווך בין הצדדים.
8. התובע החל לעבוד אצל הנתבעות ב- 23.1.00.
9. הנתבעות ביקשו כי התובע יסיים את עבודתו ב – 31.7.00 וכך היה.
10. התובע קיבל מהנתבעות שכר חודשי בסך – 15,000 ₪.
11. ה כ ר ע ה
תנאי העסקתו של התובע
התובע טוען, כי הסיכום אליו הגיע עם מנהל הנתבעת, מר תשובה, בקשר לתנאי עבודתו היה כדלקמן:
"9. הגענו לסיכום עקרוני על העסקתי ע"י "סלע" ו"רצף" בתנאים כדלקמן:
א. תשולם לי משכורת ברוטו בסך – 20,000 ₪ כאשר 15,000 ₪ ישולמו ע"י "סלע" ואילו 5,000 ₪ ישולמו ע"י "רצף".
ב. יופרשו תנאים סוציאליים בתום שלושה חודשי עבודה שיכללו הפרשה רטרואקטיבית בגין שלושת חדשי העבודה הראשונים בתנאי שהעסקתי תמשך מעבר לשלושה חודשים כאשר ההפרשות יהיו כדלקמן:
1. הפרשות לקרן השתלמות: הפרשת מעביד 7.5% והפרשת עובד 2.5%.
2. הפרשה לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים 8.333% פיצויים, 10% תגמולים עובד ומעביד וכיסוי ביטוחי.
3. רכב חברה צמוד החל מהחודש הרביעי והחזר הוצאות בפועל נטו של אחזקת רכב פרטי בשלושת חדשי העבודה הראשונים.
...
11. מספר ימים לאחר מכן נפגשתי שוב עם מר תשובה בבית קפה בת"א ובה סכמנו סופית על התחלת עבודה ב- 23/1/00. על סך סיום הפגישה ביקש תשובה לערוך שינוי בסדרי תשלום המשכורת: 10,000 ₪ ע"י "סלע" 5,000 ₪ ע"י "רצף" ו- 5,000 ₪ זה בינינו (או ביני לבינך)". אני הבנתי מכך שהוא אינו מעוניין שידעו בחברה על גובה שכרי מסיבות שונות. לא שאלתי אותו על משמעות "ביננו" והסכמתי לכך לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים שלאחר מכן הכל צריך להתבטא רטרואקטיבית במלואו ע"פ הסיכום המקורי.
...
20. בפועל שולם לי שכר של 15,000 ₪ בלבד לחודש תוך הפרת הסכם העבודה לפיו הייתי אמור להשתכר 20,000 ₪ לחודש וכן לא שולמו לי תנאים סוציאליים. גם אופן חלוקת השכר בין החברות בוצע בניגוד להסכם ע"פ הוראתו של תשובה לחשבי השכר בחברות, השכר ב-"רצף" הוגדל ב- 2,500 ₪ ברוטו לחודש והסתכם בסך 7,500 ₪ לחודש במקביל להפחתת שכר זהה ב"סלע". "
12. מר תשובה טען בתצהירו –
" 6. הגענו איפוא התובע ואני להסכמה עקרונית על העסקת התובע ע"י הנתבעות, וסוכם עם התובע, כי יועסק אצלן לתקופת ניסיון של שלושה חודשים, במהלכם תיבחן יכולתו להקים את המערכת הממוחשבת והצגת דוחות מתאימים ומפורטים בסוף התקופה באופן המעיד על יכולתו לנהל המערכת ומתן הדוחות המתאימים למנהלי החברה ובעלי המניות...
כן סוכם, כי במהלך שלושת חודשי ניסיון אלה, יקבל התובע משכורת בסך – 15,000 ₪ ברוטו – 7,500 ₪ ברוטו מסלע ו- 7,500 ₪ ברוטו מרצף + אחזקת רכב הכוללת ביטוחים, טסט ודלק.
עוד סוכם עם התובע, כי במהלך שלושת חודשי הניסיון לא יקבל כל זכויות ו/או תנאים סוציאליים ו/או הטבות נוספות כלשהן.
בנוסף סוכם עם התובע, כי במידה והנסיון יצלח, דהיינו, כי התובע יענה על הדרישות וימלא את תפקידו כראוי, כי אז בתום שלושת החודשים הראשונים יזכה לתנאים סוציאליים שונים, אך זאת לא באופן רטרואקטיבי (אלא מכאן והלאה קרי רק לאחר 3 חודשים ובתנאי שיעמוד ביעדים אשר הוצבו לו).
...
11. ואמנם התובע זכה לקבל סך של 15,000 ₪ ברוטו מידי חודש בחודשו, בדיוק כפי שסוכם עימו וכפי שניתן להיווכח מעיון בתלושי השכר, אשר העתקם מצ"ב לתצהירי ומסומן נספח א'.
...
13. מכל מקום, בתום שלושת חודשי הניסיון נוכחתי לדעת, כי התובע לא עמד בתחייבויותיו ולא הצליח להקים את המערכת הממוחשת ואו ליתן לבעלי המניות דוחות מתאימים בדבר התהליכים בחברה.
...
15. לאור תחינותיו של התובע כי יינתן לו צ'אנס נוסף, הסכמתי להעסיק את התובע במשך שלושה חודשים נוספים, וזאת בדיוק בהתאם לתנאים לפיהם הועסק עד אותה עת, כלומר: משכורת ברוטו של 15,000 ₪ ללא תנאים סוציאליים. ויאמר מייד כי ההחלטה להסכים להצעתו לתקופה נוספת לא היתה קלה וזאת נוכח העובדה כי עלות העסקתו של התובע ל 3 חודשים עמדה על סך כ- 100,000 ₪ ואנו לא קיבלנו כל תמורה בגין תקופת הנסיון ועל כן לא ששנו להשקיע אותו סכום עבור 3 חודשים נוספים. מכאן כי לא הגיונית כלל טענת התובע כי הסכמנו אף להוסיף לו תנאים סוציאלים שעשה שאין אנו מרוצים מתפקודו כלל ואף רוצים לפטרו.
...
17. דא עקא, גם בחלוף שלושת החודשים הנוספים, לא ראיתי התקדמות של ממש בהקמת המערכת ובנסיבות אלה לא נותר לי אלא להודיע לתובע על פיטוריו, אשר ייכנסו לתוקפם ביום 31/7/00.
לצערי המערכת אשר הוכנה ע"י התובע היתה מסורבלת ביותר ובלתי מתאימה לשימוש ע"י עובדי החברה. זמן הקלדת הנתונים היה ארוך ביותר והדוחות כלל לא שיקפו את אשר נדרש ממנו לבצע ולא נתקבלו הדוחות המבוקשים כלל. התובע בעצמו לא הצליח לבצע את עבודת הפיקוח והניהול בעצמו כפי שפורט לעיל ולא הצליח למלא את הגדרות התפקיד אשר נתבקשו ממנו ונדרוש ממנו בהגדרת התפקיד הראשונית.
אמנם לאחר הודעה בדבר פיטוריו נפגע התובע עם מר חיים מאיר סמנכ"ל החברה וזאת על מנת לבצע לו חפיפה לגבי העבודה אשר בוצעו על ידו עד אותה עת וזאת בנסיון להנחיל את אשר נעשה עד כה לחשב מחליף אשר יכנס לנעליו בשלב מאוחר יותר.
דא עקא, בסיסי הנתונים אשר הוכנו על ידי התובע לא היו מתאימים וקשים לתפעול וניכר כי היחיד אשר מסוגל היה לתפעלם הוא התובע בעצמו והוא בלבד ועל כן גם בסיס הנתונים הללו נותרו עד היום כאבן שאין לה הופכין ומבלי יכולת לעשות בהם שימוש כלשהוא... ".
13. חקירותיהם הנגדיות של התובע ומר תשובה, לא שינו את הקוטביות שבין הגרסאות. כך גם לא שונה תמליל הקלטת שיחה, שצורף לתצהירו של התובע (נספח ה') ממנו עולה מפורשות, כי מר תשובה מכחיש כי השכר הוא – 20,000 ₪.
14. לכן, פנינו לעדות של ברוך טולדנו אשר השתתף בפגישה בה סוכמו תנאי העבודה בטרם החל התובע לעבוד.
"ש. מה סוכם מבחינת התנאים?
ת. אני יודע מה סוכם אבל אני לא יודע להכנס לפרטים. הוא ביקש את כל התנאים הסוציאליים שחשב בעל כישורים צריך לקבל.
(עמ' 4 שורות 25-27).
"ש. אתה בשיחות שאתה השתתפת בהן סוכמו התנאים
ת. כן. מסגרת של שכר, תנאים נלווים וכן הלאה.
ש. בתמלילים אתה מאשר שסוכם שכר של 20,000 ₪ אתה מאשר את זה?
ת. יש להניח שכן. אני אמרתי, הוא ביקש את כל התנאים והנלווים שנהוג חשב לקבל והוא נקב במספרים וזה עובדה. את המספרים ה מדוייקים אני לא יכול לזכור.
ש. האם היה חשב לפניו
ת. חיים מילא תפקיד, ואחותו של משה ניהלה חלק מהתפקיד עוד פקידה היתה לכן היה אי סדר לכן המלצתי לו להביא חשב שיביא את החברה לסדר. משה בא ואמר אני מקציב, הוא הסכים להקצבה של הזמן .
ש. ושל הכסף?
ת. אין ספק. אני מניח שזה נכון אבל זה היה כפוף לכל מיני תנאים. "
(עמ' 5 שורות 9-14, עמ' 20-26).
"ש. הוסכם על סכום מסויים נכון
ת . כן.
ש. סכום של 20000 ₪
ת. אני מניח.
ש. הוסכם גם על תנאים סוציאלים?
ת. אחרי תקופת הנסיון."
(עמ' 6 שורות 4-11).
"ש. מה סוכם בקשר להוצאות רכב
ת. כל ההוצאות כמו רכב, ביטוח מנהלים , משכורת, הוצאות, הכל, התובע העלה זאת בפני משה תשובה ומשה אמר לו אני מסכים לשלם לך את זה אבל התנאי, 3 חודשים נסיון שתעמוד במטלות שאני אעמיד לך.
ש. ומה הוא יקבל במשך 3 החודשים
ת. הם סיכמו ביניהם.
ש. אני אומר לך שהתנאים הסוציאלים היו מותנים בהמשך העבודה לאחר 3 חודשים
ת. יכול להיות. "
(עמ' 7 שורות 8-17).
בחקירתו הנגדית סיפר מר טולדנו:
ש. אני מבקש שתחדד את התשובה שלך, נשאלת קודם האם סוכם על משכורת של – 20000 ₪ ברוטו?
ת. אני לא זוכר את המספרים, אבל סוכם על שכר ועל תנאים נלווים שחשב של חברה נהוג לשלם לו."
(עמ' 8 שורות 5-8).
"ת. אין ספק לפי מיטב זכרוני שמר תשובה מצפה לתגובות מהירות ולעבודה פוריה מבעל מקצוע. אני לא יכול לזכור אם זה היה 3 חודשים או 6 חודשים. אני יודע שהתפקיד שהוא היה צריך לנהל היה קצוב בזמן. חשב לא ב 3 חודשים לוחץ על הכפתור וממלא את התפקיד אבל הוא מתחיל בקטע, קטע אח"כ כל הקטעים מתחברים לדוח. אני לא יודע איזה קטעים הוא התחיל. לפי מיטב זכרוני היתה התחייבות לתקופה.
ש. מה שכתוב בסעיף 13 לתצהיר התובע זה לא נכון הוא אומר לא התחייבתי לשום תקופה.
ת. אין הגיון בזה.
בכל חברה חשב נכנס לעבוד מרים את העסק."
(עמ' 9 שורות 22-30).
"ש. היתה התחייבות לזמן
ת. יש להניח, שהיתה התחייבות על תקופה מסויימת. "
(עמ' 10 שורות 1-2).
בחקירתו החוזרת:
"ש. דיברת על כך שהוסכם בין היתר שהוא יקבל שכר ותנאים נלווים כמו חשב מה השכר המקובל והתנאים הנלווים שחשב מקבל?
ת. היה סיכום אני מניח שזה 20000 ₪ זה לא בשמיים וזה לא ברצפה. "
(עמ' 10 שורות 7-9).
15. התובע אף הקליט שיחה עם מר טולדנו שתמלילה צורף כנספח ולתצהירו. בשיחה זו מחרה מר טולדנו אחרי כל מה שהתובע אומר לו. בחקירתו הנגדית מר טולדנו התייחס לכך:
"ש. בתמליל שהוצג לך, כמעט בכל התשובות שלך אתה אומר "כן", "כן" למה המשמעות של המילה כן.?
ת. אני יוצא לעבודה כל יום ב 5:00 בבוקר וחוזר בסביבות 20:00 בלילה. אחרי יום עבודה כזה אני חוזר הביתה לילדים, לאישה לילדים, הוא מדבר איתי ולא מציין שזה מוקלט, אתה אומר כן, כן כדי שהוא ירד ממך. לא היה לי כוח להכנס לפרטי פרטים. בתקופה הזאת הייתי גם קצת חולה רציתי לגמור את השיחה לכן התשובות שלי היו קצרות. "
(עמ' 8 שורות 24-29).
"ש. אבל לא שיקרת נכון?
ת. אמרתי את האמת. יכול להיות שאם הייתי נכנס לפרטים התשובות שלי היו שונות.
אחרי 13 שעות עבודה אני מצפה לשיחה קצרה. "
(עמ' 9 שורות 2-4).
לתומנו מצאנו דווקא בתמליל השיחה שהוקלטה, קטע שבו חורג מר טולדנו משגרת התשובות שלו:
"טולדנו: זה הטעות שלך
מייק: מה?
טולדנו: זה הטעות שלך, אני אמרתי לך אתה זוכר?
מייק: מה אמרת לי?
טולדנו: כן שלח סיכום בכתב
מייק: אתה לא אמרת לי
טולדנו: לא.. לא..
מייק: ברוך אתה לא אמרת לי
טולדנו: מייק אני אמרתי לך תכתוב תוכן של סיכום בכתב שהתקיימה בין לבין לבין בנוכחות טולדנו ברוך אחת שתיים שלוש ארבע חמש שש שבע -?- אמרתי לך ..." .
כלומר ניתן להבין שמר טולדנו הבין למצוקת התובע שהיתה נכונה בעיניו ולכן הדגיש את חשיבות רישום הסכם.
16. על כן, המסקנות אליהן הגענו בעקבות עדותו של מר טולדנו מחזקות את טענות התובע:
ראשית, מר טולדנו מודה שהיה סיכום של 20,000 ₪ . כלומר, התובע צודק בתביעתו לשכר של 20,000 ₪ מתחילת עבודתו. מאחר ואנו מקבלים טענה זו, מוכנים אנו ללכת עם טענה זו ולקבוע כי יש כנראה אמת בדברי התובע לפיהם בשלב מאוחר יותר, ביקש מר תשובה שחלוקת הכספים תהיה שונה כך שה- 5,000 ₪ שבין 15,000 ₪ ל- 20,000 ₪ ישולמו על ידו במובן זה – על ידי החברה אותה ניהל - הנתבעת 1 – כאשר הנתבעת 2 היתה חברה בה היו למר תשובה שותפים שיכולים היו להתנגד לתשלום שכזה.
מכל מקום חלוקה זו לא שינתה את העובדה, כי הנתבעת 2 לא שילמה את חלקה והוא שולם רק בסוף תקופת ההעסקה.
שנית, מר טולדנו הודה שתשלום התנאים הסוציאליים היו על תנאי של שלושה חודשי ניסיון. בנקודה זו יש לזכור, כי מר תשובה טען שאכן אחרי שלושה חודשים ביקש להביא לסיום החוזה, אך לנוכח הפצרות התובע האריך את תקופת הנסיון ב- 3 חודשים נוספים שבסופם פיטר את התובע. לטענה של הנתבעות, כי תקופת הנסיון הוארכה אין תימוכין ועל כן יוצא, כי גם תביעת התובע לזכויותיו הסוציאליות החל מתחילת עבודתו, מתקבלת.
17. מאחר וקבענו, כי היקף שכרו של התובע עמד על 20,000 ₪, זכאי הוא גם ליתרת פדיון חופשה לפי היקף שכר דהיינו : 20,000X 6 = 5454 ₪ בניכוי 2045 ₪ שקיבל התובע .
22
סה"כ זכאי התובע לסך של – 3409 ₪ בגין פדיון חופשה הנובע מהגדלת חישוב שכרו.
18. התובע עתר לתשלום החזר הוצאות טיפול 10,000 ברכבו הפרטי בסך 488 ₪ (נספח א' לכתב התביעה).
הנתבעת הודתה בכך (סעיף 25 לתצהירו של מר תשובה) כי הוא זכאי לתשלום הוצאות אלו ואכן שילמה לתובע בחודש 10/00 סך של 3610 ₪ ברוטו המתייחס גם לסכום של 488 ₪ כפי שניתן לראות מתחשיבי התובע בנספח ב' לתצהירו.
19. נציין גם, מאחר והתובע קיבל תשלום אחזקת רכבו הפרטי אין הוא זכאי לקבל פיצוי בגין אי קבלת רכב צמוד ועל כן התביעה בראש זה נדחית.
20. התובע תיקן את כתב תביעתו כך שהאמור בסעיף 39 לתצהירו נוסף לסכומי התביעה.
טוען התובע, כי תלוש השכר שהוציאה הנתבעת גולמו הוצאות הרכב באופן שגוי ולפיכך מגיע לו פיצוי בסך 1564 ₪
מאחר וטענה זו לא נסתרה אנו פוסקים גם סכום זה לתובע.
21. התובע טען, כי שכרו שולם דרך קבע באיחור כפי שטען במכתבו מיום 9.11.00 ( נספח ב' לתצהירו). על כן התובע עותר לתשלום פיצויי הלנת שכר.
מאחר והתביעה בגין כך הוגשה ב- 31.7.01, הרי שהיא התיישנה בהתאם לחוק הגנת שכר התשי"ח-1958.
22. סוף דבר
על פי גרסת הנתבעות המופיעה בתצהירו של מר תשובה הן היו אמורות לחלוק בשכרו של התובע, אם כי בפועל שילמה הנתבעת 1 את התשלומים והנתבעת 2 רק את חלקם, וכאשר יש לנו ספקות אם הנתבעת 2 קיימת ולנוכח העובדה, כי התובע עבד אצל הנתבעת 2 כ- 10 ימים מטילים אנו את החיובים ביחד ולחוד על הנתבעת 1 ו- 2 כדלקמן (בהתאם לסעיף 33 לתצהיר התובע):
א. הפרשי שכר – 31,591 ₪.
ב. הפרשות לקופת גמל – 6318 ₪.
ג. הפרשות לקרן השתלמות – 9477 ₪.
ד. פדיון חופשה שנתית – 3409 ₪.
ה. פיצוי בגין גילום מס שגוי – 1564 ₪.
מאחר והיתה מחלוקת אמיתית בקשר לשכרו של התובע, ישאו הסכומים, הפרשי השכר וכל הרכיבים הנוספים הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.00 ועד התשלום בפועל.
עוד ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך – 6,000 ₪, בתוספת מע"מ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן היום כ"ד בחשון, תשס"ה (8 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
________________ ________________
נ.עובדים-מר גד אהוד אילן סופר - שופט
001997/01עב 734 דקלה