החזר הוצאות נסיעה וזכויות על פי חוק עבודת נשים

13

                      

   

עב 001735/00		בית הדין האזורי לעבודה באר-שבע
14/11/2004		השופט טוינה משה	בפני:

 

 

	ניסנבאום		בעניין:
התובע		ע"י ב"כ עוה"ד
	נ  ג  ד
	חב' ב.ר. מסעדות (קניון הנגב) בע"מ
הנתבעת	מלצר	ע"י ב"כ עוה"ד

 

 

1.         הנתבעת הינה חברה בע"מ בעלת זיכיון להפעלת סניף בורגראנץ' ב"קניון הנגב" בבאר שבע (להלן: "הסניף"). סניף אותו מפעילה הנתבעת בפועל.

 

2.         התובעת שימשה כמנהלת הסניף בתקופה שבין ספטמבר 93' ועד יולי 2000.

 

3.         בחודש אפריל 2002 הגישה התובעת את התביעה נשוא פסק דין זה בה ביקשה לחייב את הנתבעת בזכויותיה כעובדת ובכלל זה: פיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה וזכויות על פי חוק עבודת נשים.

 

 

4.         בקצירת האומר טוענת הנתבעת, כי לתובעת נקבעה שיטת תגמול אשר במסגרתה שולמה לאחרונה תמורה עבור שירותי הניהול שסיפקה, נגד הוצאת חשבונית. תמורה אשר לוקחת בחשבון את עלויות העסקתה של התובעת בהתחשב בזכויותיה כעובדת. תמורה אשר התובעת קיבלה לידיה מידי חודש בחודשו.

 

            בנסיבות אלה טוענת הנתבעת, כי יש לכבד את הסכמת הצדדים אשר במסגרתה הובטחו זכויותיה של התובעת כעובדת ולדחות את התביעה מכוח עיקרון תום הלב.

 

5.         קודם שאדרש לטענות הצדדים, מוצא אני מקום להקדים ולפרט את העובדות הבאות שהן מבוא לדיון בטענות הצדדים כדלקמן:

 

            א.         כמצוין לעיל הנתבעת הינה זכיין של רשת הבורגראנץ' (להלן: "הרשת").

 

ב.         מכוח הזיכיון מפעיל הזכיין סניף של רשת הבורגראנץ'.

 

ג.          הפעלת הסניף יכול ותעשה על ידי הזכיין עצמו, יכול שתהא באמצעות העסקת מנהל שהוא עובד מטעם הזכיין ויכול באמצעות חב' ניהול איתה מתקשר הזכיין; חברה אשר מפעילה בפועל את הסניף.

 

ד.         עם זאת ובכל אחת מההסדרים המתוארים לעיל, קובע הסכם הזיכיון את עלות השכר הכוללת של הזכיין הנדרשת להפעלת הסניף.

 

ה.         אין חולק, כי במסגרת ההתקשרות נשוא פסק דין זה נתנה התובעת שירותי ניהול לסניף אותו מפעילה הנתבעת.

 

            שירותים אלה ניתנו לתקופה שמספטמבר 93' עד למרץ 95', בתמורה לתשלום אשר שולם לתובעת כשכר עבודה בתלוש משכורת.

 

            לתקופה שממרץ 95' ועד למרץ 99' ניתנו שירותי הניהול במסגרת הסכם בין חברת ניהול שבשליטת התובעת לנתבעת. עבור שירותי הניהול שילמה הנתבעת תשלום לחב' הניהול כנגד הוצאת חשבונית.

 

לתקופה שממרץ 99' ועד לסיום העסקתה, שולם חלק מהתמורה לתובעת, בתלוש שכר ויתרת התמורה שולמה לחברת הניהול כנגד חשבונית שהוציאה אותה חברה.

 

ו.          פתחתי ואמרתי, כי הסכם הזיכיון קובע את עלות השכר הכוללת הנדרשת להפעלת הסניף. עלות אשר נקבעה במשא ומתן בין הזכיין לרשת הבורגראנץ' כאחוז מסויים מהמכירות. ראה לדוגמא, מכתבה של רשת הבורגרנץ' למנהלי הסניפים ביום 14.3.99.

 

ז.          בעניינה של התובעת כאן - התמורה לה הייתה זכאית,במסגרת הסכם הניהול, הוא ההפרש בין עלות השכר הכוללת העומדת על 20% מהמחזור החודשי (למעט המע"מ) לבין עלות העסקתם של העובדים המועסקים בסניף. עלות המורכבת  מהוצאות השכר בעין ומזקיפת עלות הזכויות וההטבות הסוציאליות להם זכאים אותם עובדים והמיסים הנלווים המתחייבים מהעסקתם.

 

            ראה:

            הסכם הניהול מיום 7.3.95 המצורף ת/1 לכתב התביעה סעיף 6.1 להסכם.

            תשובת התובעת בעמ' 10 לפרוטוקול מיום 18.3.04 שורה 27.

 

ח.         במסגרת תפקידה של התובעת כמנהלת הסניף ובהתאם לסעיף 6.1 להסכם, הייתה התובעת אחראית על גיוס כוח האדם וקביעת תנאי העסקתו.

 

            כך נשאלה התובעת והשיבה :

 

"ש.       האם נכון שאת היית אחראית בסניף קניון הנגב על כך שכל העובדים יקבלו את השכר, מי קבע את שכר העובדים

ת.         אני מתוך התקציב שהיה לי

ש.         האם השכר היה אחיד לכל העובדים?

ת.         לא.

ש.         הוא היה תולדה של כישורים ויכולות?

ת.         בוודאי.

ש.         את קבעת מה יהיה גובה השכר?

ת.         של עובדים רגילים כן.

ש.         מה זה לא רגילים?

ת.         בתחילת הדרך. אני התייעצתי עם נחמן לגבי השכר של אחראי משמרת. בהמשך אני קבעתי את השכר לבד." עדות התובעת בעמ' 11 לפרוטוקול מיום 18.3.04 שורות 23-12.

 

ט.         אין חולק, כי במהלך תקופת ההתקשרות והחל מחודש מרץ 95' לפחות שולמה לתובעת התמורה בהתאם להסכם הניהול.

 

6.         אליבא התובעת, ההסדר באמצעותו קיבלה שכר באמצעות חשבונית מס עבור שירותי ניהול שנתנה החברה בבעלותה, הוא הסדר מקפח. הסדר הבא לשלול את זכויותיה כעובדת דוגמת הזכות לחופשה, הבראה ופיצויי פיטורים.

 

            אשר על כן, טוענת התובעת, כי יש להכיר בזכויותיה כעובדת לחופשה והבראה כמו גם לפיצויי פיטורים ויתר זכויותה כמפורט בתביעה. זכויות שיש לכמת על בסיס התמורה בגין שירותי הניהול שנתנה, כעובדת הנתבעת - תמורה אשר שיעורה הוא כאמור בחשבוניות המס שהנפיקה חב' הניהול.

 

7.         לטענת הנתבעת, נגועה התביעה כולה בחוסר תום לב. כך טוענת הנתבעת, כי התמורה ששולמה במסגרת ההסדר המתואר לעיל של תשלום תמורה בגין שירותי ניהול באמצעות חשבונית מס שהנפיקה חברת ניהול - הוא הסדר הבא להטיב עם התובעת ונקבע לבקשתה.

 

            כך טענה הנתבעת, כי לאור ההתחייבות שלה כזכיין כלפי הרשת לעלות שכר כוללת - התמורה לה הייתה התובעת זכאית היא נגזרת ממחזור המכירות ומעלויות השכר של העובדים האחרים הנחוצים להפעלת הסניף. זאת בהתאם לנוסחה שנקבעה בהסכם הניהול. תמורה זו יכלה הייתה התובעת לקבל לידיה באחת משתי האפשרויות:

 

            אפשרות אחת - באמצעות תלוש שכר שאז היה השכר בפועל אשר היה משולם לתובעת מידי חודש בחודשו נמוך מהתמורה שהיא זכאית מכוח הסכם הניהול. זאת משיש לזקוף את עלות הזכויות הסוציאליות ובכלל זה חופשה, הבראה או פיצויי פיטורים ומיסים בהם חייב המעביד - על השכר המשולם בפועל. כך שסה"כ עלויות השכר לא יחרגו מהמסגרת שנקבעה בין הזכיין, הנתבעת דנן, לרשת.

 

            אפשרות שניה - תשלום באמצעות חברת ניהול כנגד חשבונית מס שבמקרה כזה העלויות הסוציאליות של העסקת התובעת כעובדת נבלעת בתמורה המשולמת לחברת הניהול, דבר המאפשר לנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה למסגרת עלות העסקתם של העובדים.

 

            מכאן שטוענת הנתבעת, כי התביעה שלפנינו היא לכפל תשלום. זאת לאחר ששילמה לתובעת את זכויותיה כעובדת ובכלל זה תשלום מראש של הזכות לתשלום פיצויי פיטורים, אם תתממש, במסגרת התמורה ששולמה לתובעת מידי חודש באמצעות חברת הניהול, כמתואר לעיל.

 

8.         בשים לב לטענות הצדדים נדרש אני למחלוקות הבאות:

 

א.         האם נכונה טענת הנתבעת, כי התמורה אשר שולמה לחברת הניהול עבור שירותי התובעת, כוללת את עלות הזכויות הסוציאליות, לתובעת, אילו הועסקה כעובדת.

 

ב.         האם ההסדר אשר הוצע לתובעת ובאמצעותו תשולם לה התמורה, באמצעות חברת הניהול, נעשה בהסכמת התובעת מתוך בחירה מושכלת ומודעות למשמעויות הנובעות מההסדר.

 

ג.          ככל שהתשובה לשאלות לעיל חיובית, מהי הנפקות המשפטית שיש לבחירתה של התובעת בהסדר לפיה תשולם לה התמורה עבור שירותי הניהול שסיפקה באמצעות חברת הניהול על התביעה נשוא פסק דין זה.

 

9.         כאמור לעיל, עלות השכר הכוללת לצורך הפעלת הסניף נקבעה בהסכם שבין הזכיין לבין רשת הבורגרנץ'.

 

            עלות השכר הכוללת, כוללת בתוכה את עלויות הזכויות הסוציאליות הנובעות מהעסקתם של העובדים.

 

            לעניין זה, די להפנות להסכם הניהול עצמו אשר קובע, כי:

 

            "בכל חודש קלנדרי החל מיום חתימת הסכם זה ואילך, תשתמש חברת הניהול ב-20%

(עשרים אחוז) מהמחזור החודשי של המסעדה (למעט מס ערך מוסף) לתשלום כל המשכורות של העובדים במסעדה המיסים הנלווים, ההפרשות לקרן פיצויים, ההטבות הסוציאליות הנלוות וכל תשלום אחר שישולם לעובדים או בגינם" פיסקה 6.1 להסכם הניהול נספח א' לכתב התביעה.

 

כך גם העיד מר מזרחי בני רואה חשבון אשר שימש כסמנכ"ל הכספים ברשת הבורגראנץ':

 

"תקציב השכר כולל את כל המשכורות לרבות כל ההטבות הסוציאליות וההפרשות הסוציאליות הן לגבי העובדים והן לגבי עצמו (הכוונה למנהל התפעול, הוספה שלי-ט.מ.)" עמ' 23 לפרוטוקול מיום 31.3.04.

 

10.        כפועל יוצא מהאמור לעיל יכול היה מנהל סניף, לבחור באחת משתי צורות העסקה. העסקה במסגרת תלוש שכר כעובד ולחילופין, תבנית תגמול במסגרתה משולמת למנהל תמורה כוללת שלא כעובד, באמצעות חברת ניהול נגד הוצאת חשבונית.

 

            אחזור ואביא לעניין זה את עדותו של מר מזרחי:

 

            "כל מנהל בחר כיצד לקבל את עלות השכר הזאת או עלות התגמול (ההפרש בין מסגרת הכוללת של עלות השכר שנקבעה בהסכם מול הזכיין לעלויות השכר בפועל, הוספה שלי-ט.מ.) לא משכורת ברוטו לתלוש, במידה והמנהל רצה לקבל את זה בתלוש שכר מה-30,000 ₪ של הדוגמה היינו מפחיתים את כל ההפרשות הסוציאליות...במידה והוא כמובן בחר בתלוש, הסכום ברוטו היה בסדר גודל של כ-25,000 ₪ לצורך הדוגמה וה-5,000 ₪ כיסו את העלויות הסוציאליות. המנהלים יכלו לבחור את ה-30,000 ₪ לקחת בחשבונית ובחברה הפרטית שלהם היו מנפיקים לעצמם תלושי שכר ושם היו מפחיתים את העלויות הסוציאליות" עמ' 23 לפרוטוקול מיום 31.3.04.

 

11.        ביטוי בפועל לעדות זו יש בפני בעובדות הנוגעות לתובעת כאן. כך אין חולק, כי בתחילת ההתקשרות נקבעה מעמדה של התובעת כעובדת ושכרה שולם בתלוש שכר.

 

במסגרת זו עמד שכרה על סדר גודל של כ-7,000 ₪ במהלך שנת 94'. סכום שעלה משמעותית עם תשלום התמורה לתובעת באמצעות חשבונית מס לחברת ניהול שהקימה.

 

ביטוי נוסף לעובדה זו יש בעדותו של מר מזרחי אשר מעיד על התנגדותה של התובעת ליישומה של החלטה שקיבלה רשת הבורגראנץ' לתשלום שכר המנהלים באמצעות תלוש שכר (ולו בחלקו) ועל כך בהמשך.

 

12.        לסיומה של נקודה זו. מקובלת עלי גרסת הנתבעת, לפיה התמורה הכוללת אשר שולמה לתובעת בדרך של מתן חשבונית, הינה התמורה המוסכמת והכוללת עבור שירותי הניהול שנתנה התובעת. תמורה הכוללת את עלות הזכויות הסוציאליות אשר היו מתחייבות מהעסקתה כעובדת, אילו אכן הועסקה התובעת במעמד של עובדת.

 

13.        טענה התובעת, כי הבחירה בדרך של תשלום התגמול באמצעות חשבונית להבדיל, מתלוש שכר, היא בחירה שנכפתה עליה תוך ניצול חוסר ניסיונה מבלי שהייתה מודעת למשמעויותיו.

 

            טענה זו מבקש אני לבחון על רקע העובדות הבאות:

 

א.         התובעת הינה ילידת שנת 69' ומשכך הייתה בתחילת ההתקשרות עם הנתבעת, במהלך שנת 93', כבת 24.

 

            ב.         עוד קודם להתקשרות עם הנתבעת, היה לתובעת ניסיון עיסקי.

 

כך שמעתי מפי התובעת, כי היא הבעלים של חברה אשר החזיקה בזיכיון להפעלת סניף של הבורגראנץ' באשקלון (להלן: "סניף אשקלון").

 

לצורך כך, השקיעה התובעת סכום של כ-40,000$ בחברה ובזיכיון.

 

התובעת ניהלה בפועל את סניף אשקלון החל משנת 92'.

 

ג.          בשנת 94' וקודם לחתימת הסכם הניהול, הסכם באמצעותו החלה התובעת לקבל תגמול בדרך של חשבונית, נכנסה התובעת למייזם עסקי משותף עם מר נחמן עזריאלי בעל המניות העיקרי בנתבעת; בהפעלת סניף נוסף של רשת הבורגראנץ', בקניון "שאול המלך" בבאר שבע.

 

ד.         באוגוסט 94' הקימה התובעת את חברת "טוט נתיב העשרה בע"מ". חברה באמצעותה נתנה התובעת החל משנת 95' שירותי ניהול לנתבעת כנגד הוצאת חשבונית.

 

ה.         חברת "טוט העשרה" שימשה את התובעת בפעילות עסקית נוספת. כך שישמשה החברה אמצעי להעסקתו של אחיה של התובעת בתפקיד מנהל סניף רשת הבורגראנץ' בקניון "שאול המלך".

 

            בדרך דומה נעשה שימוש בחברת "טוט העשרה" לצורך קבלת גמול ניהול לשירותי ניהול שנתנה התובעת, לסניף נוסף (בית קמא) ולסניף אחר שניהל בעלה.

 

            ראה:

            עדות התובעת עמ' 12 לפרוטוקול מיום 18.3.04 שורות 30-28.

 

ו.          התובעת הפיקה טובות הנאה נוספות כתוצאה מהקמת החברה, "טוט העשרה". כך רכשה התובעת טרקטורון, מקרר, טלויזיה וטלפונים לביתה הפרטי, הכל באמצעות החברה.

 

            ראה:

            עמ' 13 לפרוטוקול מיום 18.3.04 שורות 25-15.

 

ז.          חרף הכחשותיה, אין לקבל את טענת התובעת לפיה לא הייתה מודעת לזכויותיה כעובדת. די להזכיר לעניין זה את העובדה, כי התובעת ניהלה ופיקחה על העסקתם של עשרות רבות של עובדים, כך לגרסתה; לכך יש להוסיף את מעורבותה הפעילה של התובעת בהפעלה ובניהול של לא פחות מ-3 סניפים של רשת הבורגראנץ.

 

ח.         להשלמת התמונה יש לציין, כי פעילותה העסקית של התובעת לא הסתיימה עם ניתוק הקשר בינה לנתבעת. בהקשר זה נציין, כי נכון להיום הנתבעת היא בעלת זיכיון ומפעילה (באמצעות חברה) את סניף רשת "ספגטים" במתחם ה"ביג" בבאר שבע.

 

14.        על רקע העובדות לעיל - העובדה כי התובעת הייתה בעלת ניסיון עסקי מראשית הקשר עם הנתבעת; העובדה כי התובעת הייתה מודעת לזכויות של עובדים; העובדה כי התובעת ניהלה ופיתחה את עסקיה במקביל לפעילותה בנתבעת; העובדה כי התובעת ניצלה את יתרונות המס והפיקה טובות הנאה של ממש כתוצאה מהקמת חברת הניהול באמצעותה קיבלה תגמול - אין לי אלא לדחות את טענות התובעת לפיהן לא הייתה מודעת למשמעויות של תשלום הגמול דרך חברת הניהול ודרך תשלום זו נכפתה עליה ע"י רשת הבורגראנץ' והנתבעת.

 

15.        על כל זאת יש להוסיף את עדותו של מר מזרחי, עדות המקובלת עלי, ובה מעיד העד על התנגדותה של התובעת להסדר לפיו ישולם לה שכר באמצעות תלוש שכר.

 

            לעניין זה מבקש אני לחזור ולהביא מעדותו של מר מזרחי:

 

"ת.       בסוף 98' הגיע המנכ"ל החדש, חיים בן צבי, ואחרי שהוא בחן את נושא שירותי הניהול של הזכיינים הוא הגיע למסקנה שהוא צריך חלק מהשכר לתת להם כשכר בסיס ועל השכר הזה להעמיס את כל הרכיבים הסוציאליים שיש להעמיס ומה שנשאר לתת את זה למנהל בדרך שהוא רוצה, או כבונוס נוסף לתלוש השכר, או במידה והמנהל בחור לקחת הכל בתלוש או כשירותי ניהול בחשבונית.

ש.         מי קבע את סכום הבסיס

ת.         בעיקרון הזכיין, המנהל ואני היינו קובעים את הבסיס, היינו בודקים את רמת היתרה למנהל שהייתה שנה קודם ועל סמך היתרה הזאת יכולנו לקבוע שכר בסיס שמכסה חלק עיקרי מהיתרה.

ש.         מה היה במקרה הספציפי של התובעת

ת.         קבענו שכר בסיס, אני רציתי בסכום גבוה יותר אבל התובעת אמרה שנוח לה למשוך יותר בחשבונית, בתחלה היא סרבה לקבל שכר בתלוש לחלוטין, אבל אחרי חילופי שכנוע, שיחה איתה הסכמנו לפחות שיהיה שכר מינמום נכון לאותו מועד 2,800 ₪, היא רצתה לקבל כמה שיותר בחשבונית." עמ' 24 לפרוטוקול מיום 31.3.04

 

16.        אשר על כן, מקובלת עלי עמדת הנתבעת לפיה הבחירה בהסדר העסקה ולפיה תקבל התובעת את התמורה הכוללת בגין שירותי הניהול שנתנה באמצעות חשבונית שהפיקה חב' הניהול בבעלותה - היא בחירה מושכלת של התובעת המבטא את העדפותיה האישיות.

 

17.        נותר אם כך, לבחון את המשמעות שיש לבחירתה של התובעת, בחירה שכאמור היא בחירה מושכלת בקבלת גמול בגין שירותי הניהול באמצעות חשבונית שהנפיקה חברת הניהול בבעלותה, על תביעתה היום לזכויות כעובדת.

 

18.        בפסק הדין בעניין בוכריס קבעה כב' סגנית הנשיא השופטת ברק, כי ויתור במודע מתוך אינטרס אישי מובהק של תובע על מעמדו כעובד, חוסם תובע כאמור מלטעון ולתבוע בדיעבד זכויות כעובד. זאת מכוח עקרון תום הלב.

 

            ראה:

            דב"ע נה/ 145-3, מדינת ישראל-משרד השיכון נ' בוכריס, פד"ע לו' 1.        

 

            בפסק הדין בעניין אייזיק קבע בית הדין, כי מקום שבדיעבד נקבע מעמדו של נותן שירותים כעובד, ישנם מקרים ששיקולים של חוסר תום לב והעיקרון שיש לכבד חוזים - ימנעו מתובע מלהנות מזכויותיו כעובד.

 

כך נפסק שם ע"י כב' הנשיא אדלר, כי לצד ההכרה העקרונית בזכויותיו של התובע כעובד, חייב התובע בהשבה של כספים וזכויות שקיבל ביתר, משבחר להגדיר את יחסיו מול הצד שכנגד, כנותן שירות.

 

ראה:

ע"ע 300256/98,  אורי איזייק נ' תה"ל - תכנון המים לישראל בע"מ, פד"ע לו' 817 בעמ' 844 ואילך.

ע"ע 182/99, בנימין בן יעקב נ' קיוליק אנד סופה (ישראל) בע"מ ואח' (לא פורסם).

 

19.        בעניינה של התובעת כאן מקום שמתוך העובדות עולה, כי התובעת בחרה בחירה מושכלת תוך העדפת אינטרס אישי וכלכלי מובהק, לקבל תמורה עבור השירותים שנתנה, באמצעות חשבונית של חברת ניהול בבעלותה על פני שכר נמוך יותר אשר הייתה מקבלת באופן שוטף אילו שולמה לה התמורה כעובדת - תביעתה של התובעת המתכחשת לבחירתה היום, נגועה בחוסר תום לב. חוסר תום לב המחייב את דחיית התביעה, בהתאם להלכה שנקבעה בבוכריס; ולחילופין, עריכה של חישוב השבה וקיזוז כך שלצד ההכרה בזכויות התובעת כעובדת, עליה להשיב כספים שקיבלה ביתר משבחרה להגדיר את יחסיה כנותן שירותים.

 

20.        נחזור ונזכיר, כי התמורה ששולמה לתובעת בצורת "דמי ניהול" כנגד הוצאת חשבונית משקפת את עלות השכר לה הייתה זכאית האחרונה בתוספת (זקיפת) עלות התשלום בגין הזכויות הסוציאליות המתחייבות מהעסקתה (של התובעת) בשכר האמור.

 

            אוסיף כאן, כי על התמורה ששולמה לתובעת כשכר, שולמו לה פיצויי פיטורים.

 

            מכאן שבחישוב שבו בצד הזכות עומדות זכויות להן זכאית התובעת לשכר ועלות ההטבות הסוציאליות כעובדת ובצד החובה - עומדת התמורה שקיבלה התובעת בצורת "דמי ניהול" כנגד הוצאת חשבונית - היתרה היא - אפס.

 

21.        לפיכך בנסיבות פסק הדין כאן, התוצאה מדחיית התביעה מכוח עקרון תום הלב ולחילופין, בהכרה בתביעה תוך עריכת חישוב של קיזוז והשבה של כספים שקיבלה התובעת ביתר, כתוצאה מהתשלום לתובעת באמצעות חשבונית לחברת ניהול שבבעלותה - היא זהה.

 

22.        לאור האמור, התביעה לפיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ונסיעות - נדחית.

 

            נותרו ספיחים מכתב התביעה והם פיצויי בגין עוגמת נפש, מקום שנטען לחוסר תום לב בפיטורי התובעת; תביעה על פי חוק עבודת נשים בה ביקשה התובעת תשלום דמי לידה לתקופת חופשת הלידה של 12 שבועות ותביעה להפרשי שכר בגין חודשים יוני יולי 2000.

 

23.        במרבית תביעות אלה לא מצאתי ממש, מהנימוקים כדלקמן:

 

א.         התביעה לתשלום דמי לידה לתקופת חופשת הלידה, נזנחה בסיכומי התובעת. אשר על כן, אין לי אלא לדחות את התביעה בעילה זו.

 

ב.         הן מעדותו של מר מזרחי כמו גם מעדותו של מר נחמן, היו לנתבעת השגות על עבודתה של התובעת עוד משנת 99'.

 

            השגות שהן על רקע התוצאות הכספיות של הסניף בניהולה.

 

            ראה:

            עדותו של מר מזרחי עמ' 26 לפרוטוקול מיום 31.3.04.

            סעיף 29 לתצהירו של מר נחמן עזריאלי.

 

ג.          בנסיבות אלה, אין מקום לייחס לנתבעת חוסר תום משביקשה להפסיק את עבודתה של התובעת.

 

ד.         לתביעה להפרשי שכר עבודה בגין החודשים יוני ויולי אין ביטוי בכתב התביעה. עם זאת, תביעות אלה קיבלו ביטוי ברשימת המוסכמות והפלוגתאות ובתצהירי התובעת.

 

ה.         אין בסיס לתביעת התובעת לשכר עבודה לחודש יולי 2000 מאחר ומקובלת עלי עדת הנתבעת לפיה על אף ומועד סיום העסקתה של הנתבעת נקבע ליום 13.7.00, עבודתה של התובעת בפועל הסתיימה ביום 20.6.00. עדות אשר מקבלת ביטוי בתצהירו של מר נחמן עזריאלי עליו לא נחקר.

 

ו.          לא הייתה כל התייחסות לטענות התובעת לעניין הפרשי שכר עבודה להם היא זכאית בין העסקתה בחודש יוני 2000. הפרשי שכר המגיעים לסך של 13,431 ₪.

 

            בנסיבות אלה, יש לקבל את תביעת התובעת להפרשי שכר בגין העסקתה בחודש יוני 2000 ובשים לב למחלוקת שבין הצדדים, הריני מעמיד את פיצויי ההלנה על גובה הפרשי הצמדה וריבית לשכר שלא שולם החל מיום 1.7.00 ועד התשלום בפועל.

 

24.        סוף דבר, על הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי שכר בגין העסקתה בחודש יוני 2000 בסך של 13,431 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.00.

 

            יתר תביעות התובעת, נדחות.

 

בשים לב לתוצאה, אין צו להוצאות.

 

25.        הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

 

 

טוינה משה - שופט

 

 

001735/00עב 734 נורית יפרח