האם בית הדין לעבודה יצדיק שלילת פיצויי פיטורים לאחר פיטורים בגין הגשת תלונה?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5 |
פיטורים לאחר הגשת תלונה במשטרה כנגד אחת העובדות
פיצויי פיטורים הינם תשלום אשר מעסיק משלם לעובד עם עזיבתו את העבודה (לרוב בעת פיטורים אך לעיתים ובתנאים מסוימים גם בעת התפטרות). פיצויים אלו ישולמו בתנאי שהעובד עבד אצל המעסיק למעלה משנה וגובהם ייקבע לפי החישוב של חודש לכל שנת עבודה.
התובעת הועסקה בחברה הנתבעת כפקידה ומנהלת משרד במשך שלוש שנים. היא הגישה תלונה במשטרה כנגד אחת מהעובדות במשרד, אך התיק במשטרה נסגר. התובעת הושעתה מהעבודה לאחר הגשת התלונה ויום למחרת פוטרה וקיבלה תשלום דמי הודעה מוקדמת. התובעת דרשה לקבל פיצויי פיטורים, פיצויי הלנה ודמי הבראה. החברה טענה, כי העובדת פוטרה בנסיבות שמצדיקות שלילת פיצויי הפיטורים - עבירות משמעת רבות.
נטען כי התובעת החסירה ימי עבודה רבים ולא הודיעה על היעדרותה מראש. בנוסף, החברה טענה כי נתנה לעובדת הזדמנויות להשתנות אך זו המשיכה בשלה והגשת התלונה הייתה הקש ששבר את גב הגמל שכן לא פנתה אליהם קודם וסתמה את הגולל בכך על יחסי העבודה (נוצרה אווירה עכורה).
הנתבעים טענו, כי הסכום ששולם לתובעת בעת פיטוריה כלל את דמי ההבראה והזכאות לפיצויי הלנה התיישנה. כמו כן, התובעת נטלה ימי חופשה רבים מן המותר ולכן יש לקזז סכומים שונים מכל סכום שייפסק לטובתה או לחילופין להעניקם להם.
זכותה של העובדת להגיש תלונה במשטרה - לא מדובר בעילה לשלילת פיצויי פיטורים
בית הדין דן בשאלה האם זכאית העובדת לפיצויי הפיטורים. תחילה, עמד בית הדין על תכלית הפיצויים - הבטחת מצבו הכלכלי של העובד שיאפשר לו קיום בכבוד עד שיימצא מקום עבודה אחר. שלילת פיצויי הפיטורים או הפחתתם יקרו אך ורק עם התקיימות התנאים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים. מעביד אשר טוען כי יש הצדקה לשלול את פיצויי הפיטורים או את דמי ההודעה המוקדמת, נדרש להוכיח זאת, לפי סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, או לבקש מבית הדין להפעיל את סמכותו לעשות זאת לפי סעיף 17 לחוק זה.
לצורך כך, על בית הדין לבחון את כלל הנסיבות - ההקשר, חומרת הנזק שנגרם לצדדים, משך ההעסקה, טיב היחסים והאמון שהיו בין הצדדים לאורך הזמן, תרומת העובד למקום העבודה ועוד. במקרה דנן, הנסיבות העלו כי העובדת תפקדה כהלכה, ואמנם איחרה ונעדרה אך אין בכך התנהגות המהווה הפרת משמעת שמצריכה שלילת פיצויי פיטורים.
יחסי העבודה עם אחת העובדות הגיעו לעימות קיצוני ואם סברה התובעת בתום לב, כי הדבר מצדיק הגשת תלונה במשטרה, זכותה לעשות כן, אפילו אם מדובר בתלונת שווא. בית הדין פסק, כי אין בנסיבות אלו להצדיק שלילת פיצויי הפיטורים. ביחס לפיצויי ההלנה נקבע, כי הזכאות להם התיישנה לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים.
בית הדין קבע כי הפיטורים לא היו בנסיבות אשר מצדיקות אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים. אי לכך, נקבע כי העובדת זכאית לתשלום שכרה בתקופה זו - חודש לפני הפיטורים עצמם. בנוסף, נקבע כי החברה לא שילמה לעובדת דמי הבראה ועל כן האחרונה זכאית גם לדמי הבראה במסגרת תביעתה. מצד שני, התובעת חויבה בתשלום בגין דמי חופשה שנלקחו ביתר.
לסיכום, הכלל הוא שעל מעסיק שפיטר עובד לשלם לו פיצויי פיטורים. אם המעסיק טוען, כי יש להפחית או לשלול את הפיצויים הללו, עליו הנטל להראות, כי יש לכך סיבה מוצדקת.