מאבטח שפוטר הגיש בקשה לתביעה ייצוגית, בגין אי קבלת שי לחג
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
מאבטח בחברת שמירה שפוטר מעבודתו לאחר 11 חודשים, עתר לבית הדין האזורי בירושלים, בבקשה לקבלת אישור לתביעה ייצוגית כנגד החברה, בגין אי מתן שי לעובדים בחג.
כל עובד בענף השמירה זכאי לקבל שי לחג פעמיים בשנה
לפי צו הרחבה שניתן ביוני 2009 בענף השמירה, כל עובד זכאי לקבל בראש השנה ובפסח שי כספי לחג. לטענת התובע, שעבד כסייר ביטחון החל ממאי 2010 עד לאפריל 2011, לאחר שנכנס הסעיף לתוקף, החברה לא העניקה לו שי לחג, בטענה כי הוא לא זכאי לשי, מכיוון שלא עבד במשך שנה אחת מלאה. בנוסף טען כי כל העובדים בחברה לא קיבלו שי לחג, ובנסיבות אלה ביקש אישור מבית הדין לתביעה ייצוגית בעניין אי קבלת שי לחג, וביקש כי לכל העובדים יינתן פיצוי בשווי 200 שקל לכל אחד. התובע זימן שני מאבטחים שעבדו איתו בחברה, שהעידו כי גם הם לא קיבלו שי לחג.
החברה טענה כי היא נוהגת להעניק לעובדיה שי בחגים
מנגד הציגה המשיבה שלל גרסאות סותרות, בגרסה אחת היא טענה כי התובע קיבל שי בראש השנה בשנת 2010, שהיה החג היחיד במהלך תקופת עבודתו ובגרסה אחרת טענה כי התובע מעולם לא פנה אליה בעניין השי. עוד טענה כי במשך כל 28 שנות קיומה, היא נוהגת להעניק לעובדיה שי בחגים וכנראה נפלה תקלה נקודתית, לכן לא קיבלו עובדים בודדים שי בחג מסוים.
החברה הציגה רשימה שמית של כל העובדים שקיבלו שי, אך עם זאת, אף לא אחד מהם הגיע להעיד בבית הדין. מנגד הציג התובע מכתב שנחתם בידי אחד המנהלים הבכירים בחברה, בו נכתב כי החברה אינה נוהגת להעניק לעובדיה שי בחגים וכי תביעתו לקבלת שי הינה מופרזת. המשיבה טענה כי המכתב נשלח לתובע ללא בדיקה וניסתה להפחית ממעמדו של אותו מנהל בכיר. עוד טענה, כי קיימים חשבונות ומסמכים רשמיים המעידים כי היא אכן העניקה שי לעובדיה, אך לא הציגה אותם בעת הדיון.
בית הדין קבע כי התובע הציג תשתית ראייתית משכנעת, המקיימת בסיס עובדתי לתביעה, בעוד שהמשיבה לא עמדה בנטל הראיות והציגה שלל גרסאות סותרות שאינן מבוססות.
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית התקבלה
בית הדין קיבל את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין אי קבלת שי לחג, בניגוד לצו ההרחבה משנת 2009, וקבע כי הקבוצה תיוצג על ידי התובע, והיא תכלול את כל העובדים שעבדו למעלה מחצי שנה בחברת השמירה, בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה בחודש מרץ 2012.
עורך דינו של התובע יפרסם הודעות בעיתונות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית, הדיון בתביעה הייצוגית יתקיים ביוני 2014, וגובה התשלום לעובדים, ייקבע בעת הדיון. כמו כן, קבע בית הדין כי המשיבה תישא בהוצאות הפרסום ובנוסף, בשל שגרמה לסרבול ההליך, המשיבה תשלם לתובע את הוצאות המשפט בסך כולל של 10,000 שקל, בלי קשר לתוצאה הסופית בתיק.
ס"ע 54676-09-11