מאבטח שהתפטר עקב העדר שיבוץ קבוע דרש פיצויי פיטורין

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5

בחודש אוגוסט 2012 התובע התקבל לעבודה בתפקיד מאבטח בחברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה. התובע הוצב כשומר בעמדת כניסה לבניין של מערכת עיתון במרכז הארץ עד לחודש פברואר 2014.

התובע טען כי נאלץ להתפטר על רקע הרעת תנאי עבודתו עקב אי שיבוץ למשמרות קבועות ולפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורין. מנגד הכחישה המעסיקה כי חלה הרעה בתנאים, וטענה כי הציעה לו עבודה חלופית בתנאים דומים, אולם התובע סירב לקבלה. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם מדובר בהרעת תנאים והאם התובע זכאי לפיצויי פיטורין.

התובע טען כי המעסיקה גרמה לו להתפטר עקב אי שיבוץ קבוע

במהלך תקופת העסקתו של התובע כשומר בבניין של מערכת עיתון, התקבלו מספר תלונות מטעם קצין הביטחון על כך שנמצא כשהוא ישן במהלך המשמרת. האירוע האחרון שבו נתפס ישן אירע כחודשיים לפני סיום העבודה. ובין הצדדים התקיימה מחלוקת לגבי השתלשלות העניינים שלאחר סיום יחסי עובד מעביד.

לטענת התובע, במהלך העסקתו היו לו שתי משמרות קבועות בימי שישי ובשבת, ואילו לאחר סיום עבודתו בכניסה לבניין העיתון לא הוסדרה לו עבודה מטעם החברה על בסיס קבוע, אלא נעשה שיבוץ אקראי בהתאם לצורך, זאת במטרה לגרום לו להתפטר וכדי להימנע מלשלם לו פיצויי פיטורין.
עוד הוסיף כי היו מקרים שבהם היה נקרא למשמרת, אך נדרש לעזוב לאחר מחצית המשמרת, בטענה שאין עוד צורך בשירותיו, תוך פגיעה בשכר ואף מבלי שניתנו לו תלושי שכר לשני החודשים האחרונים.

האם העדר הצבה קבועה מהווה הרעת תנאים מוחשית?

התובע ציין כי פנה אל המפקח בטענה כי העדר הצבה קבועה פגע בו בצורה משמעותית, בעיקר כי באותה תקופה נאלץ להגיע בסופי השבוע מצפון הארץ אל המרכז כדי לבצע את המשמרות, וטען כי השינוי בשיבוץ מהווה הרעת תנאים. על כן הודיע על התפטרות בדין מפוטר וביקש מהמפקח מכתב פיטורין ופיצויים, אך נתקל בסירוב בטענה שהוא זה שעוזב.

מנגד טענה המעסיקה כי התובע עבד בעיתון עד לתחילת חודש פברואר 2014 ולאחר מועד זה היא הציעה לו עבודות חלופיות בתנאים דומים, אך הוא דחה את כל ההצעות מבלי שאפילו ניסה לעבוד במקומות שבהם שובץ. יחד עם זאת המעסיקה לא הצליחה להוכיח את מועד סיום עבודתו של התובע והצעת מקום העבודה חלופי, ואף גרסתה לא התיישבה עם דוחות הנוכחות שהציגה בפני בית הדין.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי התובע פנה אל המפקח הממונה עליו, והתריע בפניו על כי הוא מבקש הצבה קבועה וכי הממונה לא נענה לפנייתו. ואף התרשם כי המעסיקה לא קיימה עמו כל פגישה כדי לדון על המשך העסקתו והצבתו מחדש במקום קונקרטי ברור.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי לאחר סיום עבודתו בעיתון, התובע הועסק על בסיס מזדמן מתוך כוונה לגרום לו לעזוב את מקום העבודה. לפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורין מחמת הרעת תנאים בסך של 3,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 500 שקלים.

ד"מ 13471-09-14