ערעור על פיטורים: באיזו עילה יוגש ערעור?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
דיני העבודה אוסרים על פיטורי עובד מחמת מין, העדפה מינית, מעמד האישי, היותו הורה, או מחמת גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה פוליטית, יציאה לשירות מילואים ועוד.
עובד שפוטר וסבור כי מדובר במקרה של פיטורים שבוצעו שלא כדין ובניגוד לחוק, רשאי לערער על כך בפני בית דין לעבודה. לאחר בחינת הערעור ושמיעת טענות הצדדים, רשאי בית הדין לבטל את הפיטורים ולהחזיר את העובד לעבודה, ואף לחייב את המעסיק בתשלום פיצויים לעובד בגין הפיטורים.
עובד המעוניין להגיש ערעור על פיטוריו נדרש לאסוף ראיות המעידות על כך שהפיטורים נעשו שלא כדין, כגון: הוכחות להפרות של זכויות עובדים בסיסיות, אמירות של המעסיק המעידות על יחס מפלה, ואף רצוי לוודא עם נציגות עובדים ועם עורך דין שהפיטורים אכן נעשו שלא כדין, ויש טעם להגשת הערעור.
כמו כן, הליך הפיטורים חייב להתבצע לפי הוראות דיני העבודה. על המעסיק להודיע לעובד בהודעה מוקדמת על ההחלטה לפטרו. לזמנו לשימוע, לשלם לו עבור התקופה של ההודעה המוקדמת ולא לעכב משכורת אחרונה, תשלומים לקרן פנסיה ותשלום פיצויי פיטורים.
פיטורין ללא עריכת שימוע
אחת הסיבות הנפוצות להגשת ערעור בגין פיטורים שלא כדין, היא פיטורין ללא עריכת שימוע. זכות השימוע היא זכותו של עובד להשמיע את דבריו בטרם מחליט המעסיק לפטרו. זכות זו נובעת מכללי הצדק הטבעי, שלפיהם יש לתת לאדם במה לשאת את דברו ולהגן על עצמו טרם פוגעים בזכויותיו.
מקור חובת השימוע הוא מתוקף הסכמי עבודה קיבוציים במגזר הציבורי. במגזר הציבורי נהוגה חובת שימוע לעובד טרם נעשית החלטה בעניינו. בשנים האחרונות הרחיב בית הדין לענייני עבודה את תחולת חובת השימוע והחיל חובה זו גם על המגזר הפרטי. כיום, בטרם החלטה על פיטורים, נדרש מעביד לערוך שימוע לעובד.
השבת עובד למקום העבודה
בית הדין מכיר בזכות לשימוע טרם פיטורים כזכות יסוד ולכן הפרת זכות השימוע זוכה ליחס מחמיר מצד השופטים. במקרה שעובד פוטר ללא שימוע, בית הדין עשוי לתת אחד משני סעדים: פיצויים או הכרזה על הפיטורים כבטלים, כאשר השבת העובד לעבודה תיעשה במקרים חריגים ביותר.
המשפט הישראלי אינו נוהג לכפות יחסי עובד מעביד שכן מדובר ביחסים אישיים. השבת עובד לעבודה תיעשה כאשר מדובר במקום עבודה גדול, בדרך כלל ציבורי, בו ניתן להעסיק את העובד במחלקה אחרת ולא תחת האדם שפיטרו. חלופת הפיצויים במקרה של פיטורים ללא שימוע היא כאמור, נפוצה הרבה יותר. בית המשפט עשוי לפסוק בנוסף פיצויים עבור עגמת הנפש שנגרמה לעובד.
פיטורי עובדת בהריון
גם פיטורי עובדת בהריון מהווים פיטורים שלא כדין בניגוד לזכויות נשים בעבודה, ובית המשפט יכול להורות על חזרתה לעבודה של העובדת או על מתן פיצוי משמעותי. חוק עבודת נשים קובע מספר מצבים שבהם פיטורים יהיו אסורים. סעיף 9(א) לחוק קובע כי אין לפטר אישה בהריון, אלא באישור שר העבודה והרווחה, אשר לא ייתן אישור אם נכח כי הפיטורים נבעו כתוצאה מהריון העובדת.
האיסור חל על כל עובדת בין אם היא קבועה או זמנית, אשר עבדה במשך חצי שנה רצופה, לא כולל חל"ת או שמירת הריון אצל המעביד. סעיף זה פורש גם כאוסר פגיעה בהיקף המשרה של העובדת. חשוב לציין כי פיטורים בשל הריון אף נוגדים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר אינו מכיל דרישה של עבודה במשך שישה חודשים אצל המעביד.