אי מתן תלוש שכר לעובד, מה מגיע לכם?

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

על פי דיני העבודה, כל מעסיק מחויב למסור לעובדיו מדי חודש תלוש שכר עם פרטי התשלום עד היום התשיעי שלאחר המועד שבו היה אמור לשלם משכורת. אי הנפקת תלושי שכר או מתן תלושים לא מפורטים מהווים עבירה פלילית, ועשויים לזכות את העובדים בפיצויים ללא הוכחת נזק של עד 5,000 שקלים עבור כל תלוש שלא נמסר.

עובד שלא קיבל תלוש שכר במועד או שנמסר לו תלוש ללא כל הפרטים הנדרשים על פי החוק, רשאי להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של דיני העבודה, אשר מוסמכת לנקוט נגד המעסיק הליכים פליליים ולהטיל עליו קנסות כספיים.

הגשת תביעה נגד מעסיק שהפר את חובתו

בנוסף, עובד שזכויותיו נפגעו רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד מעסיק שהפר את החובה למסור לו תלוש שכר. בית הדין רשאי לחייב את המעסיק בתשלום פיצויים לעובד, ואם ישתכנע בית הדין כי המעסיק הפר את חובתו ביודעין, הוא רשאי לפסוק פיצויים בסך של עד 5,000 שקלים ללא קשר לגובה הנזק שנגרם, וגם אם לא נגרם לעובד כל נזק.

חוק הגנת השכר שחוקק בשנת 1958 הוא אחד החוקים המרכזיים בתחום דיני העבודה אשר מסדיר את נושא השכר ביחסי עובד מעביד. החוק מכיל הוראות שונות המנחות מעסיקים כיצד עליהם לשלם משכורת, הוא קובע את מועד התשלום וסנקציה על הלנת שכר, כדי לממש את המטרה של הרתעת מעבידים מתשלום מאוחר של משכורות והבטחת תשלום מלא ובזמן.

ניהול פנקס שכר ומתן תלוש שכר

סעיף 24 לחוק הגנת השכר מטיל חובה על המעסיק לנהל פנקס שכר הכולל את שכר העבודה המגיע לעובדיו ופרטי השכר ששולם להם, וכן, חובה למסור לעבוד תלוש משכורת, המפרט את פרטי השכר ששולם. הפרטים הנדרשים להופיע בתלוש מופיעים בתוספת לחוק, הכוללים בין היתר את פרטי המעסיק, פרטי העובד, שכר בסיס, הפרשות, תוספות, היקף העבודה, שעות נוספות וכדומה. בדרך זו, יכול עובד לפקח היטב על משכורתו ולוודא כי המעסיק אינו פוגע בזכויותיו השונות.

סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע איסור כללי על ניכויים משכר העבודה, אולם מתיר רשימה מסוימת של ניכויים מותרים, כולל: סכום שחובה לנכותו לפי חוק, תרומות שהעובד הסכים לתרום, דמי חבר בארגון עובדים, קנס משמעתי שהוטל על העובד בהתאם להסכם קיבוצי, תשלומים שוטפים לקופות גמל ועוד. כמו כן, במקרה שהעובד עוזב את מקום העבודה, רשאי המעסיק לנכות יתרת חוב משכרו האחרון, אם קיימת יתרה. הסעיף למעשה מגן על המעסיק מפני תביעת הלנת שכר.

סעיף 26א מאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק לעובד פיצויים בסך של 5,000 שקלים שאינם תלויים בנזק עבור כל תלוש שכר שלגביו הפר המעסיק ביודעין את הוראות החוק, גם כאשר המעסיק מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללים בו פרטים שפורטו בתוספת לחוק. אם העובד הוכיח כי המעסיק ביצע הפרה בלפחות חודשיים בתקופה של 24 חודשים, יקבע בית הדין כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם הוכיח אחרת.