משכורת 13, מה זה ולמי מגיע?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 9 דירוגים בציון ממוצע: 4.2 מתוך 5 |
משכורת 13 היא תוספת בשיעור של משכורת חודשית, שמשולמת כבונוס או כהטבה לעובדים במקומות עבודה שונים, בנוסף ל - 12 משכורות החודשיות הרגילות המשולמות בשנה. הזכאות לתשלום משכורת 13 אינה קבועה בדיני העבודה, והיא עשויה לנבוע מהוראה בחוזה עבודה אישי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או נוהג במקום העבודה.
אופן התשלום של משכורת 13 נקבע על פי תנאי ההסכם האישי או הקיבוצי, צו ההרחבה, או הנוהג שמכוחו היא משולמת. מאחר שמדובר בתוספת לשכר המוגדרת בלשון המשפטית כזכות נלווית, משכורת 13 אינה מהווה רכיב לצורך חישוב פיצויי פיטורין.
הזכות למשכורת 13
כאמור, מדובר בזכות ולא בחובה חקוקה, ועובד יכול לקבל כבונוס משכורת 13, בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה, צו הרחבה בענף מסוים, יחסי עובד מעביד וחוזה עבודה אישי או קיבוצי. מנגד חוק שכר מינימום, נועד להבטיח לכל העובדים קיום בסיסי, כך שעובד מעל גיל 18 שמועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל שכר עבודה שלא יפחת משכר מינימום לחודש, שכר מינימום יומי או שכר מינימום לשעה.
בחישוב שכר מינימום לא נכללים תוספות ותק, תוספת על עבודה במשמרות, משכורת 13, החזרי הוצאות אש"ל, פרמיות, מענקים ודמי נסיעות. חוק שכר מינימום משנת 1987 הוא חוק מגן כחלק מחקיקה המגינה על זכויות עובדים. החוק נועד להבטיח שכר מינימלי, כדי למנוע מצבי ניצול שבהם מעסיקים יעבידו עובדים נואשים עבור תמורה מועטה. קביעת שכר מינימום אמורה להבטיח שכר שיאפשר לעובדים תנאי קיום בסיסיים וניהול אורח חיים תקין.
הזכות לשכר מינימום
סעיף 2 לחוק קובע את הזכות לשכר מינימום. לפי סעיף זה, עובד בן 18 שנים ומעלה המועסק במשרה מלאה זכאי לתשלום שכר שלא יפחת משכר מינימום לחודש, שכר מינימום ליום או שכר מינימום לשעה. עובד במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי לפי השיעור היחסי של חלקיות עבודתו.
היעדרות מהעבודה מפחיתה את השכר באופן יחסי להיעדרות, אולם התשלום לא יקטן אם העובד זכאי לקבל שכר עבור ימי ההיעדרות לפי החוק, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי או צו הרחבה. המשמעות היא שלא ניתן להפחית שכרו של עובד שנעדר מפאת מחלה או בשל חופשה.
לא ניתן להפחית שכר מינימום
סעיף 4 לחוק קובע כי שכר מינימום אינו קופא על שמריו, אלא גדל לפי שיעורי תוספת היוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספות אחרות, שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי, שיעורי גדילה אשר רוב העובדים במשק זוכים להם. כמו כן, שכר מינימום לא יופחת בשום מקרה ובשום אופן, גם לא באמצעות עדכון החוק עצמו.
בשנת 2002 תוקן סעיף 6א לחוק והסדיר את הזכות של עובדי קבלן לשכר מינימום. הוראת החוק קובעת מצבים שבהם זכותו של עובד קבלן לשכר מינימום תחול כלפי המעסיק בפועל. החוק קובע שלושה מקרים שבהם זכות עובדי הקבלן לשכר מינימום תחול גם כלפי המעסיק בפועל: כאשר העובד דרש שכר מינימום בכתב מהקבלן, ההודעה נמסרה גם למעסיק בפועל ושכר המינימום לא שולם תוך 21 יום ממסירת ההודעה.
מקרה נוסף שבו יהיה המעסיק בפועל אחראי הוא כאשר מפקח עבודה הודיע למעסיק בפועל בכתב על כך שעובד קבלן שעובד אצלו אינו מקבל שכר מינימום מהקבלן ושכר המינימום אינו משולם תוך 21 יום ממתן ההודעה. מקרה שלישי בו יהיה המעסיק בפועל אחראי הוא כאשר העובד הגיש תובענה בשל הפרת חוק שכר מינימום נגד הקבלן ונגד המעסיק בפועל ושכר המינימום לא שולם תוך 21 יום מהגשת התובענה. אם לא שולם השכר עד היום התשיעי 21 היום המוגדרים- יחשב השכר לשכר מולן לפי חוק הגנת השכר.
הפרת חוק שכר מינימום
סעיף 7 לחוק קובע את זכות העובד להגיש תביעה בגין הפרת חוק שכר מינימום. ואף חל איסור על מעסיק לפגוע בעובד אשר הגיש נגדו תביעה בעניין זה. סעיף 7 קובע מספר מקרים שבהם תתקיים חזקה כי המעסיק אכן לא שילם שכר מינימום, אלא אם הוכיח אחרת.
החזקה מתקיימת כאשר המעסיק לא הציג רישום נוכחות לפי דרישת העובד, מפקח עבודה או בית הדין, כאשר המעסיק לא מסר תלוש שכר, או לא ציין בתלוש את השכר ששולם עבור שעת עבודה. בית הדין רשאי להטיל פיצויי הלנת שכר מוגדלים על מעסיק שהפר את חוק שכר מינימום ואף לייחס לו אחריות פלילית בגין הלנת שכר מינימום. כך שמעסיק שלא שילם שכר מינימום צפוי לשנת מאסר או קנס.